זו שאלה שנדמה שלעולם לא חדלה מלהיות רלוונטית: האם בטוח מבחינה בריאותית לאכול מזון שהפלתם ארצה במידה והרמתם אותו מספיק מהר?
חוק חמש השניות הישן והטוב הוא נושא לאינספור ויכוחים בין הורים לילדים ושאלה שמועלת תכופות במקומות כמו ירידי מדע, כאשר חלק טוענים שזה אמיתי בעוד אחרים מבטלים זאת כשטות גמורה. אף על פי שזו תשובה שנראה שקל לענות עליה, לאורך שנים המדע לא שש לקבל על עצמו את המשימה ולחקור אותה. למרבה המזל, חוקרים החלו לאחרונה לחשוף את המדע שמאחורי חוק חמש השניות.
כמה מהר יכולים חיידקים לזהם מזון?
המפתח להבנת חוק חמש השניות הוא למדוד באיזו מהירות עוברים חיידקים מהרצפה למזון שלכם. "רבים טעו במדידה הזו", אומר מדען המזון דונלד שפנר מאוניברסיטת רוטגרס, ומוסיף שמחקרים חובבניים ותחקירים טלוויזיוניים ערכו ניסויים פסאודו־מדעיים בנושא, אך אינם נחשבים אמינים דיים.
למעשה, עד שנת 2016 נערך מחקר קפדני אחד בלבד לגבי חוק חמש השניות, שעבר בשנת 2007 ביקורת עמיתים על ידי פול דוסון, מדען מזון באוניברסיטת קלמסון. דוסון ועמיתיו דיווחו כי מזון יכול לקלוט חיידקים באופן מידי במגע עם משטח – אף על פי שעיקר המחקר התמקד בכמה זמן חיידקים יכולים לשרוד על גבי משטחים.
זו הסיבה ששפנר ותלמידתו, רובין מירנדה, החליטו להרחיב את נושא המחקר ולבדוק מגוון רחב יותר של מזונות בתנאים שונים. ניסויים שעליהם דיווחו בכתב העתApplied and Environmental Microbiology ב־2016 הראו שחוק חמש השניות אינו "מחזיק מים", שכן עולה מהם ששפע חיידקים נאספו על המזון ברגע שבא במגע עם משטח מכוסה חיידקים, וכן שככל שהמזון ישב זמן רב יותר על המשטח כך יותר חיידקים עברו אליו.
האשם המרכזי כאן הוא לא הזמן, אלא הלחות. מזון רטוב (אבטיח במקרה זה) קלט יותר חיידקים מאשר מזון יבש יותר, כמו לחם או סוכריות גומי. כמו כן, מזון שבא במגע עם שטיחים קלט פחות חיידקים מאשר אריחים או נירוסטה, מכיוון שהם ספגו את התמיסה החיידקית שהמדענים שמו (עם זאת, אומרים המדענים, זה לא אומר שאתם צריכים לכסות את הבית בשטיחים.)
מאז, מחקרים נוספים אישרו כמה קל להעביר חיידקים במטבח, בין אם ממגע כפות הידיים במשטחים שעל השיש או אפילו על ידי שימוש חוזר באותו קרש חיתוך (גם כששוטפים אותו בין שימוש לשימוש).
האם יש מצבים בהם בטוח מבחינה בריאותית לאכול מזון שנפל ארצה?
אם המדע הפריך בצורה כה יסודית את חוק חמש השניות, האם זה אומר שכלל לא בטוח לאכול מזון שנפל ארצה? נראה שהתשובה אינה חד־משמעית ושזה תלוי בסוג המשטח והחיידקים שהמזון עלול לקלוט. "אם אתם בבית חולים ומפילים מזון ארצה, טעים ככל שיהיה, עדיף שתימנעו מלאכול אותו", אומר דוסון. "רצוי גם להימנע מלאסוף מרק שנשפך על הרצפה", הוא מוסיף בחיוך.
עם זאת, אכילת עוגייה שאספה מעט אבק וחיידקי רצפה במרבית המקרים לא אמורה להזיק לאף אחד – במידה ומערכת החיסון מתפקדת כראוי כמובן. "בתשעים ותשעה אחוזים מהמקרים, זה כנראה בטוח" אומר דוסון, שמוסיף כי "שמירה על רצפה ומשטחים נקיים היא כנראה הלקח הטוב ביותר שניתן להפיק מכל הנושא של חוק חמש השניות".
אף על פי כן, יש להניח שהחוק יישאר שריר וקיים גם בדורות הבאים. "אנשים באמת רוצים להאמין שזה נכון", אומר שפנר. "הרי כולנו עושים את זה; כולנו אוכלים אוכל מהרצפה".
אולי הסיבה לכך שחוק חמש השניות חי ובועט (או כלל שלוש השניות, במידה ואתם קפדנים) טמון בפסיכולוגיה יותר מאשר במיקרוביולוגיה. בהיעדר הסבר אחר, נראה שקיומו של חוק זה, המקובל מבחינה חברתית, נותן לנו לגיטימציה להמשיך להרים מזון מהרצפה. ולראייה: צריך רק לצעוק "חוק חמש השניות!" לפני שאתם מרימים עוגייה מהרצפה ומכניסים אותה לפיכם, והתנהגות זו מתקבלת לרוב בהבנה על כל הנוכחים.
וגם אם איתרע מזלכם והסנדוויץ' שלכם נפל ארצה דווקא בסביבה בה חוק חמש השניות אינו מתקבל בברכה – אל דאגה; פשוט ודאו היטב שאף אחד לא מסתכל לפני שאתם מרימים אותו.
