ברצלונה הייתה ביתם של ציירים ופסלים מהזרם הסוריאליסטי כמו פבלו פיקאסו וז'ואן מירו. העיר הייתה גם ביתו של האדריכל אנטוני גאודי, שאומנותו נוכחת בציוני דרך של העיר כמו קאזה באליו ולה סגרדה פמיליה, שעתידים להסתיים בשנת 2026 לאחר 144 שנות בנייה
סלבדור דאלי היה שם אייקוני נוסף בתנועת הסוריאליזם הקטלונית. בין חבריו נמנים דיוויד בואי, ג'ון לנון, וולט דיסני וזיגמונד פרויד, כך שהמימרה 'אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה' אכן רלוונטית במקרה של דאלי. הוא העביר את מרבית זמנו מחוץ לבירה הקטלונית, במיוחד בעיר הולדתו פיגרס ובבית החוף שלו בקדאקס המרוחקת כשעתיים נסיעה מברצלונה.
"הוא ראה את עצמו כאדם מקומי במיוחד", אומר ד"ר אליוט קינג, מרצה להיסטוריה של האומנות באוניברסיטת וושינגטון. "זו הסיבה שכאשר אתה לומד על יצירתו, אתה צריך ללכת למקומות שהוא דיבר עליהם כדי להבין שהסלעים בציוריו באמת קיימים במציאות. הנְמֵלִים ממש שם. אפילו חלק מהדמויות בציורים שלו היו אנשים שהוא הכיר בקדאקס".
כדי להבין את האומן קינג סבור כי טיול לספרד הוא הכרחי, ובאופן ספציפי יותר – לעזוב את ברצלונה ולבקר במוזיאונים באזור קוסטה בראווה המציגים את עבודותיו. שלוש עיירות מרכיבות את מה שמכונה משולש דאלי, ובהן שוכנים שלושה מוזיאונים אותם קינג מגדיר כ'ביקור חובה': תיאטרון־מוזיאון דאלי בפיגרס, מוזיאון טירת גאלה דאלי בפובול, ומוזיאון בית סלבדור דאלי בפורט ליגט.
סלבדור דאלי העניק את הטירה בפוּבול לאשתו גאלה, והיא הסבה אותה בהמשך למוזיאון. פובול, כפר של 130 תושבים בלבד, נמצאת במרחק של כשעה וחצי נסיעה מברצלונה. בזמן שהתגוררה בעיירה, שמרה גאלה על פרטיותה מכל משמר, ואפילו על בעלה המפורסם היה לקבל אישור בכתב כדי לבקר אותה.
את גאלה, אשת עסקים ומושא השראה לבעלה שניהלה היבטים רבים בקריירה שלו, אופף עד היום מעטה מסתורין. המבקרים בטירה ובמוזיאון מקבלים מבט אינטימי על חייה, שלעתים קרובות לא נחשף בפומבי.
הסופרת מליסה לוקר, המגדירה עצמה כ'חנונית של אומנות שגדלה בבית של היסטוריוני אומנות', ביקרה במשולש דאלי פעמים רבות עם חברים ועם בני משפחה. לדבריה, האווירה האינטימית השוררת במוזיאונים היא זו שגרמה לה לשוב לאזור פעם אחר פעם.
"אני חושבת שהטירה היא המפתיעה ביותר [מבין שלושת המוזיאונים], משום שהיא מראה עד כמה מערכת היחסים של דאלי וגאלה הקדימה את זמנה", היא מציינת. "הוא בעצם נתן לה את הטירה כדי שתוכל לארח בה את אהוביה בפרטיות ובטוב טעם, ושהוא יוכל לבקר אותה לאחר שתשלח לו הזמנה בכתב. מערכת יחסים מודרנית מאוד, או כפי שסבתי הייתה אומרת: 'כמה אירופאית'".
הביקור בטירה מראה כי גאלה, כמו בעלה, ייחסה חשיבות רבה לאסתטיקה. בעת הביקור יוכלו המבקרים להתרשם ממגוון פריטים ייחודיים, כמו לוח שחמט שכליו הוחלפו באצבעות ארוכות וכסופות, וחדר ובו כס מלכות עטוף בבד כחול המתאים למלכה (התייחסות למעמדה כמוזה של דאלי).
בגן האחורי המלבלב של הטירה מוצגים אלמנטים סוריאליסטיים נוספים, כמו פרוטומה של ריכרד וגנר והקאדילק שבה נהג דאלי כדי להעביר באופן בלתי חוקי את גופת אשתו המנוחה בחזרה לטירה, בה היא ביקשה להיקבר.
חלק מהמבקרים בטירה מעידים כי הם מרגישים במוזיאון כמי שפלשו למקום פרטי, שכן חיי היום־יום של גאלה מוצגים שם במלואם, בייחוד במטבח שבו נשארו כמה בקבוקי אלכוהול ריקים ומגירת סכו"ם פתוחה לרווחה. המלתחה של גאלה מוצגת אף היא בתערוכות מתחלפות, דבר שמשך את תשומת ליבו של ד"ר קינג בעת ביקורו בטירה.
"הם מעלים מספר תצוגות בהתאם לעונות השנה, כי לגאלה הייתה זיקה לשמלות ולאופנה של שאנל", הוא אומר. "כשרואים את הבגדים שלה, היא כבר לא דמות מופשטת שרק קוראים עליה, אלא אישה ממשית".
לאחר ביקור במוזיאון בית סלבדור דאלי יוכלו המטיילים להמשיך למוזיאון תיאטרון דאלי בפיגוארס, הנמצא במרחק של כ־50 דקות נסיעה מערבה משם. מוזיאון זה הוא אחד מיצירות האומנות הסוריאליסטיות הגדולות בעולם. כשביקש ממנו ראש העיר לתרום יצירת אמנות לפיגוארס, הפך דאלי תיאטרון לשעבר למוזיאון. גג המוזיאון, שנפתח בספטמבר 1974, מורכב מקבוצת ביצים ופסלונים המייצגים לידה מחדש, חיים ויצירתיות.
"המוזיאון עצמו שונה מכל פרויקט אחר, שכן דאלי ראה אותו כיצירת אומנות בפני עצמה והפך אותו למיצג הסוריאליסטי הגדול ביותר בעולם", אומר ג'ורדי ארטיגאס, מנהל קרן גאלה־סלבדור דאלי. "במוזיאון אנחנו שומעים עדויות מרתקות ממבקרים המגיעים מרקעים ומתחומי חיים שונים. אחת מהעדויות הבלתי נשכחות הייתה של סב, שסיפר לנו שהוא אוהב את המוזיאון כי הוא היה מעניין עבורו בגיל 75 בדיוק כפי שעניין את נכדו בן ה־8".
דאלי אצר ויצר יותר מ־1,500 יצירות אומנות במוזיאון, החושפות את המבקרים לעולמו הפנימי של האומן. רקע שצייר עבור הפקת 'המבוך' של להקת הבלט של ניו יורק בשנת 1941 תלוי מול חדר ובו ציור תקרה, המציג אותו ואת גאלה כאלים בעלי רגליים מלוכלכות היורדים אל האדמה. המבקרים במוזיאון יכולים להתרשם גם ממיצב בגודל של חדר הכולל שפתיים אדומות ענקיות, בשם 'מיי ווסט, שניתן להשתמש בה כדירה'. אל תעזבו מוזיאון זה בלי לבקר בקריפטה הצנועה שבה נקבר דאלי.
לאחר ביקור במוזיאון התיאטרון יבינו שוחרי האומנות שניתן להתרשם מהעולם האקסצנטרי של דאלי רק במבט מקרוב.
"המאמץ שדאלי השקיע במהלך חייו אינו מסתכם רק בציורים, אלא גם באותיות, בטקסטים ובהולוגרמות", אומר קינג. "הוא גם כתב אופרה. הוא עשה כל כך הרבה דברים, הרבה מהם לא התפרסמו. לכן הדרך הטובה ביותר לראות אותם היא על ידי ביקור פיזי במוזיאונים".
