בחודש יוני האחרון התאספו מאות אנשים על הר חשוך באפלצ'ים ללא פנסים בידיהם. הגחליליות שריחפו מעליהם היו מקור האור היחיד בטווח של קילומטרים, אולם המחזה המסקרן ביותר היה קרוב לקרקע: שם, על גבי טחב לח, ריצדו זחלים קטנים בגוונים של כחול ניאון. "הם כל כך בהירים!" קרא מישהו מתוך העלטה.
אלו הם זחלי אֲפֵלָנִיִּים (fungus gnat), חרקים המייצרים את הביולומינסנציה הכחולה ביותר על פני כדור הארץ. הזוהר שלהם – שנוצר על ידי תגובה כימית של לוציפרין, של לוציפראז ושל חמצן – אף חזק יותר מזה של גחליליות. בשונה מהגחליליות המוכרות לנו ממחוזותינו ומייצוגים שונים בתרבות, האפלניים נותרים רחוקים מעין ומתגלים בדרך מקרה.
גילוי שכזה כולל את הר גרנדפאדר בצפון קרוליינה, שם הבחין צוות מחקר לראשונה באפלניים בזמן שחיפש גחליליות בשנת 2019. איש אינו יודע כמה אפלניים חיים בהר, שכן סקרים רשמיים טרם נערכו, אך יש חוקרים המשערים שזו אחת האוכלוסיות הצפופות ביותר בעולם.
בשנת 2022 השיקו בהר אירוע שנתי בשם 'זוהר גרנדפאדר' כדי להציג את התופעה. רוב המבקרים מגיעים לצפות בגחליליות, השוטפות את הרי הסמוקי בהמוניהן ממאי עד יוני, אך במהלך הביקור נשבים דווקא בקסמם של האפלניים הצובעים את היערות ואת גדות הנחלים בכחול זוהר.
מין נסתר
אורפליה פולטוני הם סוג של אפלניים הנמצאים באזור האפלצ'ים בלבד. למרות שהם קשורים ליַתּוּשׁ־ אוֹרִיִּים (Arachnocampa luminosa) – הזחלים המפורסמים של ניו זילנד שמושכים יותר ממיליון תיירים בשנה – אורפליה פולטוני ידועים הרבה פחות.
אורכם בדרך כלל כ־11 מילימטרים, הם מייצרים קורים דקים, ויש הגורסים שאורם הכחול נועד לפתות חרקים מעופפים. ב.ב. פולטון, אנטומולוג שמצא תולעי זוהר בחצרו בצפון קרוליינה ופרסם את ממצאיו בשנת 1941, היה הראשון שתיעד אותם. "מאז תועדו אוכלוסיות ממסצ'וסטס בצפון ועד אלבמה בדרום", אומר גארי מולן, אנטומולוג שהקדיש את 30 השנים האחרונות לחקר אורפליה פולטוני. "הם נפוצים מאוד בהרים, אבל אנשים לא נוטים להסתובב בחושך בלי פנסים דולקים, אז הם לא שמים לב אליהם".
זחלי זוהר מסתתרים בעלוות עצים ומתרחקים מאור. מולן ניסה לעזור לצוותי צילום לתעד פרטים של אורפליה פולטוני, אולם מדגיש כי זחלי הזוהר חמקמקים בסביבתם הטבעית ומאתגרים לגידול בשבי. "אם תפריעו להם, הם ימצאו מקום מסתור", אומר מולן. "אם תדליקו פנס ראש כדי לראות אותם – הן יפסיקו לזהור. שינוי טמפרטורה ומקור אור קטן יכולים להשפיע עליהם".
אף חוקרי טבע מיומנים טעו בעבר ושייכו את אורפליה פולטוני למינים אחרים. עד 2014 הניחו פקחים בג'ורג'יה שמקורם של אורות האביב המסתוריים שראו לאורך שבילים בשמורות הטבע אנה פולס מגיעים מגחליליות כחולות – זחל זוהר חמקמק נוסף. רק כאשר זיהה מדען אורח רשמית את אורפליה פולטוני, הם הבינו מה הסתתר ממש מתחת לאפם. כמה מבקרים שביקרו באנה פולס סיפרו לעובדת השמורה, טרייסי אלן, שמאז שלמדו כיצד לזהות את אורפליה פולטוני בטיולי לילה, הם שמו לב לאוכלוסיות קטנות גם בשכונות המגורים שלהם.
"אנשים רגילים לראות גחליליות. אבל זחלי זוהר אינם דומים לשום דבר שאנשים ראו", אומרת אלן. "הם מזכירים לי כוכבים. רק שהם על הקרקע. נוכל לערוך סיורים כל לילה ועדיין למכור את כל הכרטיסים".
מדריך הטיולים מייקל הודג' מוביל סיורים רבים שכאלו. כאשר הוא מדריך מבקרים למקום עשיר בזחלי זוהר, הוא מורה לכולם לכבות את הפנסים בו זמנית. לדבריו, אף המשתתפים החששנים ביותר חשים פליאה באותם רגעים. "כשהעיניים שלנו מסתגלות", הוא אומר, "זחלי הזוהר פשוט יוצאים מתוך החשכה".
