החורף הישראלי מגיע השנה אט אט, ואיתו גם הנופים הירוקים, הפריחה והגשמים. אם כבר ביקרת באחד היערות, אולי התמזל מזלך וראית פטריות מבצבצות בין העצים. בגרמניה, אדם בר מזל מכונה "פטריית מזל", ובתרבות האירופית, בילוי חורפי סטנדרטי יכלול ליקוט פטריות ובישולן. ובישראל?
"כשגדלתי, אנשים פחדו מפטריות", מספרת ד"ר דליה לוינסון, חוקרת פטריות ממכון שמיר למחקר. "הפטריות עניינו אותי מאז ילדותי בקריית טבעון, שם הן צמחו מתחת לעצי האלון והאורן. תמיד הזהירו את הילדים שאסור לגעת וללקט, אך הסכנה פיתחה סקרנות שהביאה אותי לנושא הזה. אז זו הייתה נישה מיוחדת, והיום כל כך הרבה אנשים מגדלים פטריות בבתים או נרשמים לקורסים ולהדרכות", מספרת לוינסון.
סיור ליקוט
לדבריה, העניין הגואה בפטריות התפתח מאז שיצא ב־2019 הסרט "פטרייה פנטסטית", שעוסק בגורו העולמי של המלקטים פול סטאמטס. מאז בחנה לוינסון מה התרחש בתקופת הקורונה. "אנשים יצאו ליערות במקום לצאת לעבודה, והפטריות משכו את תשומת ליבם. לכן, ראינו בזמן המגיפה קפיצה גדולה בכמות ההרעלות". מי שרוצים ללקט בצורה בריאה יותר, יכולים לעיין במדריך כרטא שכתבה לוינסון "פטריות מאכל ורעל בישראל". המדריך חשוב, היא מסבירה, כי "אנשים חושבים שליקוט פטריות זה משחק, ולא זוכרים שזאת רולטה רוסית מסוכנת".
לאחרונה הציגה לוינסון בכנס השני לפטריות הבר בישראל את מחקרה בנושא אפיון תופעת ליקוט הפטריות בישראל ובחינת דרכים לקידום ליקוט בר־קיימא. "הארץ שלנו מיוחדת במגוון הפטריות שיש בה: כ־800 מינים", היא מספרת. הסיבה לכך היא שאנחנו מצויים במפגש יבשות ובמפגש של אזורי אקלים: אקלים ערבתי, אקלים מדברי ואקלים ים־תיכוני. כמות המינים ממשיכה לגדול, בין השאר בגלל שינוע של עצים וייבוא דשאים, שקי אדמה וקומפוסט, המכניסים לארץ מיני פטריות ממקומות אחרים, ובגלל הרוחות של אגן הים התיכון שמביאות איתן נבגים – איברי הרבייה של פטריות. למרות זאת, היא מציינת, כמות הפטריות בישראל איננה גדולה. "בארץ יש מעט יערות, והמון שטחים שהיו פתוחים הפכו לשטחים בנויים או חרושים. לעומתנו, ביערות באירופה יש כמות עצומה של פטריות, שלא יודעים איפה לדרוך – כל האדמה משובצת באדום, לבן וצהוב", היא מספרת.
פטריות או לא להיות
במסגרת המחקר, שנערך יחד עם הפסיכולוגית ד"ר קרן קפלן מינץ ובשיתוף קק"ל, חובבי פטריות – מדריכים ומלקטים – נשאלו על הרקע שלהם, על התנהגותם ועל תפיסותיהם. לדוגמה, נמצא שכלל מדריכי הליקוט אינם בעלי השכלה אקדמית בנושא ושהם לומדים על התחום בעיקר מהאינטרנט. המדריכים חלוקים בדעותיהם לגבי שיטות הליקוט המיטביות, למשל האם יש ללקט בעזרת סכין או לעקור את הפטרייה, והאם יש לכסות באדמה את התפטיר של הפטרייה (החלק של הפטרייה שנשאר באדמה) לאחר הליקוט כדי שלא יתייבש.
המחקר הראה ששישית מהמלקטים יוצאים ללקט לבדם, מחצית מהם יוצאים ללקט רק פעם אחת בשנה, ומחצית מהם מעולם לא יצא לסיור ליקוט מודרך. נוסף על כך, מבין הרעיונות לצעדי מדיניות שהועלו בפניהם להגנה על הפטריות, נמצא שהם מתנגדים להטלת מגבלות על ליקוט, כפי שיש בארצות אחרות, ושהם סבורים שחינוך והסברה מספיקים. הרגולציה האפשרית שזכתה לתמיכה החזקה ביותר מצידם הייתה איסור ליקוט מיני פטריות שבסכנת הכחדה. לעומת זאת, הרעיון שזכה להתנגדות הרבה ביותר היה רישיון ליקוט בתשלום שנתי של 50 ש"ח. התמיכה ברגולציות הייתה חזקה יותר בקרב מי שהבינו את התרומה האקולוגית של הפטריות ליער.
חלק נוסף במחקר עסק בבחינת הרגולציה בתחום ברחבי העולם. לדוגמה, באיטליה צריך רישיון כדי ללקט פטריות, בספרד צריך אישור כדי להיכנס לשטחים לליקוט ובארצות הברית יש מגבלה על כמות פטריות יומית לאדם. "המחקר לא בא להטיל מגבלות על המלקטים, אלא לבחון את עמדות הציבור כלפי רגולציות שקיימות בעולם", היא מסבירה.
לפי לוינסון, אפשר ללמוד מהעולם ולהתאים רגולציות דומות בישראל. "דרך השאלות ששאלנו נדע להתייחס לתופעת הליקוט ולהמליץ לקק"ל, שמנהלת את היערות בארץ, כיצד אפשר לסייע לקהילת המלקטים, לשתף איתה פעולה ולרתום אותה לשמירת טבע", אומרת לוינסון.
על חשיבות הפטריות לטבע
לפטריות יש תפקיד ייחודי במערכת האקולוגית. "יש להן תפקיד במחזור החומרים האורגניים בטבע, שהופכים בעזרתן לחנקן ולפחמן ותורמים לצמיחת העצים", היא מסבירה. בין הפטריות לשורשי העצים יש קשר סימביוטי. "הפטרייה נותנת לעץ מינרלים שהוא לא יכול לקחת בעצמו מהקרקע, והוא מספק לה סוכרים. זאת אומרת, היער והפטריות – חד הם".
"יערות קק"ל פתוחים לציבור ללא תשלום ומאפשרים שהייה במרחב הפתוח והתמזגות עם הטבע ומשאביו", מסביר אסף קרואני, מנהל אגף אקלים וקיימות בקק"ל. "תופעת ליקוט הפטריות, אשר צוברת תאוצה בשנים האחרונות, מהווה דוגמה לשהייה איכותית בחיק הטבע, המחזקת את הזיקה של הציבור ליער ולשמירה עליו. הליקוט תורם תרומה ישירה לבריאות הפיזית והנפשית של האדם על ידי כך שהוא מעודד יציאה לטבע ולשטחים הפתוחים, בילוי בחיק משפחה וחברים וחוויה ייחודית של התבוננות אינטימית בטבע ולימוד ממנו, באופן שפעילויות פנאי ונופש אחרות ביער לא בהכרח מספקות".
כדי לשמור על הפטריות ועל היער, לוינסון מציעה להקפיד על ליקוט בר־קיימא. "כל אורגניזם בטבע מעוניין להגדיל תפוצה ולהתרבות. עלינו למצוא כללי אצבע לליקוט, שאם יקוימו נשמור על הפטריות". על פי מאמר שכתבו לוינסון וקרואני, "ליקוט מתחשב של פטריות בר ביערות ישראל יאפשר לא רק לשמור על בריאות העצים ואוכלוסיות הפטריות עצמן אלא אף ייטיב עם שירותי המערכת האקולוגית שהיער מספק ויאפשר גם למלקט הבא אחרינו ליהנות משירות תרבות חשוב זה". עוד הם מציינים שיש ללקט רק פטריות אכילות בכמות שמותאמת לצריכה אישית, להימנע מליקוט פטריות צעירות, לשמור על תפטיר הפטרייה מפני חשיפה לשמש כדי למנוע את התייבשותו באמצעות כיסויו במעט אדמה או עלים ולהקפיד על טיול בשבילים המסומנים – בעיקר בעת נהיגה.
"חשוב לציין שבתחילתו, המחקר התקבל בחשדנות לא מעטה בקרב חלק מציבור המלקטים", מספר קרואני. לכן, הוקמה ועדה ארצית רב־תחומית בנושא פטריות הבר שכללה את כל העוסקים והעוסקות בתחום: מנהלות שטחים פתוחים, חוקרים באקדמיה, נשות מדע אזרחי, נציגי עמותות וארגונים ונציגות מקהילת המלקטים וחובבי הפטריות בישראל. "השיח בוועדה סייע בגיבוש יחסי אמון ובהבנה שהמטרות של כולנו משותפות: העצמת הידע המחקרי על פטריות הבר ועל הקשר שלהן ליער ולאופן ניהולו, חיזוק הזיקה של הציבור הרחב לעולם הפטריות והיער ויצירת פלטפורמה לפעילות חינוכית קהילתית בתחום". לדבריו, כתוצאה מפעילות הוועדה הוקמו מיזמים יישומיים ומחקריים כמו ריצוף גנטי של 600 מיני פטריות, בניית פרוטוקולים לניטור פטריות יער ועריכת הכשרות אקדמאיות והשתלמויות מקצועיות.
במיוחד לנוכח משבר האקלים, עולה החשיבות של הפנמת הכללים לליקוט מושכל גם בהיעדר אסדרה של התחום. בין אם כבר צברת מומחיות בליקוט ובין אם "רק" יצאת לטייל, גם לך יש איך לסייע לפטריות הבר ולמערכת האקולוגית של היער. "יש להתייחס לפטריות כמו אל אוצר מהטבע. אם לא נלקט בצורה מקיימת ומתחשבת, אנחנו עלולים להכחיד מינים", מסכמת לוינסון.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
