shutterstock_2441372233

למרות הסערה: האם זהו החורף השחון ביותר שישראל חוותה?

לפי נתוני רשות המים, החורף הנוכחי הוא השחון ביותר שידעה ישראל מזה מאה שנים. הסערה הנוכחית אינה צפויה לשנות זאת, אם כי היא עשויה להצביע על שינוי במגמה

בחודש ינואר עלה מפלס הכנרת בשני סנטימטרים בלבד, וספיקת הירדן היא הנמוכה ביותר שנמדדה מאז 1960. Shutterstock

רשות המים פרסמה השבוע נתונים על החורף הנוכחי, המצביעים על כך שמדובר בחורף השחון ביותר במאה השנים האחרונות.

"אנחנו מדברים על חורף שחון באופן קיצוני. ברשות המים יש נתוני משקעים של כל החורפים בכמעט מאה השנים האחרונות, כך שאנחנו יכולים לקבוע באופן חד משמעי שמדובר בחורף השחון ביותר שהיה עד כה" אומר יחזקאל ליפשיץ, מנהל רשות המים, בריאיון לנשיונל ג'יאוגרפיק בישראל.

עדויות בשטח

על פי נתוני הרשות, כמות המשקעים שנמדדה עד כה עומדת על כ־55 אחוזים בלבד מהממוצע הרב־שנתי. כמו כן, מפלס הכנרת עלה בחודש ינואר בשני סנטימטרים בלבד וספיקת המים בנהר הירדן שנמדדה היא הנמוכה ביותר מאז שנת 1960. "גם כשמסתכלים על המאגרים ברמת הגולן, שבחורף רגיל מתמלאים, רואים שהם ריקים: המפלס בברכת רם ירד בצורה דרמטית, וכך גם המאגרים דבש ושעבניה", הוסיף ליפשיץ.

"הבצורת מגיעה לכל רחבי הארץ, עם כמחצית מהמשקעים שהיו אמורים לרדת עד כה. האירוע חריף אף יותר כי בניגוד לחורף הקודם, שלא רק היה גשום אלא גם שהגשם התפרס על פני מספר שבועות, בחורף הנוכחי היה אירוע גשם עיקרי שבמהלכו ירד הרבה גשם בבת אחת. זה לא מסייע למקורות מי התהום שלנו, מכיוון שבאירוע גשם זה מרבית המים נשפכו לים ומעט המים שכן הצליחו לחלחל לאדמה התאדו בעקבות גל החום שהגיע ולא חדרו לאווקיפרים".

הדרום יבש, הצפון מעט פחות

היעדר המשקעים בולט במיוחד בדרום הארץ, שם כמות המשקעים שנרשמה עומדת על 33 אחוזים מהממוצע הרב־שנתי. יתרה מכך, לראשונה מזה שנים לא נרשמה במהלך ינואר אף גאות משמעותית בנחלי ישראל – תופעה המעידה לדברי הרשות על יובש קיצוני.

עם זאת, הרשות מציינת כי יש חריגים בנוף, כמו אזור מורדות הכרמל שהציג נתוני משקעים גבוהים מהממוצע. אזור זה כולל את נחל תנינים שבו נמדדו כ־563 מילימטרים של משקעים – מעל הממוצע העונתי.

ברשות מדגישים כי על אף שבסערה הנוכחית צפויים לרדת 55 מילימטרים במרכז הארץ ובצפונה – הם לא ישפרו באופן משמעותי את המצב. "ייתכן שהסערה מצביעה על שינוי מגמה, ונקווה שחודש פברואר יפצה במשהו על תחילת החורף השחון", אומר ליפשיץ.

"גם השנים הקרובות ככל הנראה לא תהיינה גשומות בהרבה, בעוד שצריכת המים רק תלך ותגדל כי האוכלוסייה בארץ גדלה בקצב של כ־2 אחוזים בשנה. אנחנו צריכים להיערך בהתאם כדי לסגור את הפער ההולך וגדל שבין הביקוש למים להיצע, ונעשה זאת בעיקר באמצעות מתקני התפלה. זה אומר שיידרשו עוד מתקני התפלה, ואכן יוקמו מתקנים נוספים בשנים הקרובות", סיכם.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך​

בעלי חיים
מדע
סביבה
היסטוריה ותרבות
טיולים ומסעות
1
h_5
התזונה שעומדת במבחן הזמן
על השיש או במקרר? כך תאחסנו פירות וירקות באופן מיטבי
קרפדה על הכוונת

לכו רחוק יותר

הצטרפו לניוזלטר של נשיונל ג'יאוגרפיק וקבלו גישה ל-3 כתבות חינם מדי חודש:

כתובת אימייל זו תשמש אותך להתחברות לאתר ופתיחת 3 כתבות לבחירה מדי חודש

פרטי התקשרות

לשירות הלקוחות של המגזין או בכל ענין ושאלה בנוגע למנוי שלך, נא ליצור איתנו קשר באמצעות טופס יצירת-קשר

או בטלפון 08-9999410

רשומים?

דילוג לתוכן