האמרה הקטאלנית "אתה לא יכול להיות מאושר אם הבטן שלך ריקה" ("amb la panxa buida no hi ha alegria") מסכמת בצורה יפה את היחס של תושבי ברצלונה לאוכל. מזון הוא יותר מסתם דלק עבור תושבי העיר – הוא מספק להם הזדמנות לחגוג את המסורת ולתת ביטוי לזהות האזורית הייחודית שלהם. וכמו שכל מקומי ממהר לציין, אומנם אפשר למצוא בקטלוניה טאפאס, אך הוא זר לאזור. המטבח המקומי מתאפיין במנות גדולות יותר כמו נקניקיית חזיר עם שעועית (mongetes amb botifarra), בצל ירוק צלוי עם רוטב רומסקו (calçots) וסלט בקלה מלוח (esqueixada), אשר קשורות קשר הדוק למיקומה הגיאוגרפי הייחודי של קטלוניה השוכנת בין הרים לים.
כמו העיר עצמה, בסצנת המסעדות של ברצלונה יש מן ההיסטורי והעכשווי, מן המקומי והבינלאומי. זה זמן מה שמתגוררת בעיר אוכלוסייה דרום אמריקנית לא קטנה, ובשנים האחרונות נרשמה עלייה במספר השפים הלטינים שהשיקו בה מיזמים חדשים, כמו המסעדה המקסיקנית Come של השף פאקו מנדז, מאפיית Coush Armó של פרנסיסקו סוברט הארגנטינאי, ומסעדת הברביקיו Fat Barbies של חואן מרטיני מוונצואלה.
במספר מקומות בעיר מסעדות מפורסמות המגישות קלאסיקות קטלוניות מאז ימי גאודי ניצבות לצד ברי יין טבעיים. ובעוד שמגיפת הקורונה אילצה קומץ מסעדות מקומיות אהובות לסגור את דלתותיהן, מרבית הנפגעים היו מזנוני אוכל בעלי נטייה תיירותית יותר במרכז ההיסטורי של העיר, שסגירתם פינתה מקום למיזמים עצמאיים מלהיבים יותר.
הגל הקולינרי החדש הזה מביא עימו שפע של שפים ומסעדנים צעירים שמוסיפים טאצ' עכשווי למטבח האזורי. אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר היא מסעדת פירות הים Besta שנפתחה ב־2021, המציגה תפריט המשלב באופן מעודן בין השפעות קטלאניות וגליציות. יש גם את מסעדת Maleducat הממוקמת בשכונת סן אנטוני (San Antoni), שהיא גרסה מעודכנת של הקנטינה הקטלונית המסורתית המגישה אוכל מקומי בסגנון ביתי.
עם זאת, לא רק מסעדות דוחפות קדימה את סצנת האוכל של ברצלונה. מאופים ועד ייננים, הבירה הקטלונית מתמלאת ביצרנים צעירים שאפתניים שמקימים מיזמים חדשים. כך למשל, יש את Pinullet בשכונת גרסיה (Gràcia), שם פרנצ'סקו סרוטי משתמש בחלב אורגני ממחלבות מקומיות כדי לייצר תשעה סוגים שונים של גבינות; שוקלטייה בעבודת יד ברובע אישמפלה; ושפע של חנויות לממכר פולי קפה ובתי קלייה הפזורים ברחבי העיר.
את חוד החנית של עולם הקולינריה הקטלוני ניתן למצוא בשוק האוכל All Those, המאגד יותר מ־150 יצרנים ומשאיות אוכל המנוהלות על ידי המסעדות הטובות ביותר של העיר באזור התיאטרון הלאומי של קטלוניה. השוק מתקיים מספר פעמים בשנה וידוע בקרב המקומיים כמקום שמומלץ להגיע אליו אם מעוניינים להתעדכן בהתפתחויות הקולינריות האחרונות בעיר. השוק החלוצי הזה הוא שהפך את ברצלונה מיעד בלעדי לחובבי מרכזי אומנות וארכיטקטורה לאחת מבירות הקולינריה המרגשות של אירופה.
(קראו עוד על מדריך לטיול משפחתי בברצלונה.)
להעביר את היום בשכונת דרטה דה אישמפלה
בעקבות הגידול באוכלוסיית ברצלונה שהביא עימו העידן התעשייתי, נוצר צורך ברובע חדש שיקשר את העיר ליישובי הסביבה. התוצאה הייתה אישמפלה, רשת של גושי מגורים מפוארים המפוצלים ל־L'Esquerra de l'Eixample ("הצד השמאלי של אישמפלה'") ו־Dreta de l'Eixample ("הצד הימני"), כאשר שדרת פסאז' דה גראסיה (Passeig de Gràcia) עוברת במרכז הרובע.
התחילו ב־Granja Vendrell, ביסטרו שנפתח ב־1921 ועבר לאחרונה שיפוץ שהחזיר את עטרת עיצוב האר־דקו שלו ליושנה. במקום מוצעות ארוחות בוקר מתוקות ומלוחות, מכריך חזיר וגבינה בגריל (bikinis) ועד לחמניות בריוש במילוי שמנת.
לאחר מכן, סעו למנזנה דה לה דיסקורדיה (Manzana de la Discordia) בפסאז' דה גראסיה. בלוק זה מכיל מבנים של ארבעה מהאדריכלים הידועים ביותר של ברצלונה: לואיס דומנק אי מונטנר, אנטוני גאודי, ז'וזפ פוץ' ואנריק סנייה. כאן תמצאו את בית המגורים הסוריאליסטי קאזה באליו (Casa Battló) של גאודי, עם החזית המתעקלת שלו המצופה באריחי קרמיקה צבעוניים שנועדו להידמות לקשקשי דרקון. הזמינו מקום מראש כדי לחקור את פנים המבנה. במרחק הליכה של חמש דקות משם נמצא Boro Bar, מזנון טאפאס המגיש פאטאטאס בראבס (הום פרייז ספרדי) מעולה.
הקדישו זמן לחקור את בית אנטוני טאפייס שמכיל יותר מ־200 יצירות של האמן הקטלוני שהתפרסם בזכות ציוריו המופשטים ויצירות בסגנון "דאו־אל־סט" המקומי. מכאן, לכו ל־Llibreria Finestres – חנות ספרים הפרושה על פני שני בניינים אלגנטיים מהמאה ה־20. יש מבחר גדול של ספרים באנגלית, שלא לדבר על בר יין.
אם ברצונכם להתרפק על זוהר העולם הישן, עם רדת החשכה חזרו אל פסאז' דה גראסיה ל־Café Del Center שעיצוב הפנים שלו משחזר נאמנה את האופן בו נראה המקום לראשונה, כשנפתח כקזינו ב־1873. התפריט של השף ויקטור פרר נותן כבוד למסורת המקומית עם מנות כמו תבשיל דג קוד.
להעביר את היום בשכונת גרסיה
במשך מאות שנים גראסיה היה רובע קטן בשולי ברצלונה, שהפך רשמית לחלק מהעיר רק בשנת 1897. גם כיום ניתן לחוש בנופך הכפרי של הרובע התוסס עם הבניינים הנמוכים והכיכרות רחבות הידיים בהן יושבים המקומיים ומפטפטים.
התחילו את היום ב־Bar La Camila, בית קפה קטן בסגנון וינטג' החביב על אנשי הבוהמה בעיר. במקום גם מגישים מנות קטלוניות מסורתיות, המומלצת שבהן היא pa amb tomàquet (טוסט קרסטי עם עגבניות ושמן זית).
הליכה בת 15 דקות תיקח אתכם לקאזה ויסנס (Casa Vicens), הבית הראשון שעיצב גאודי הבנוי בחלקו מלבנים אדומות, קירות מצופים באריחי קרמיקה וגג בעל ארובות ומגדלים קטנים בצורת מקדשים. אם אתם זקוקים ל"מנה" נוספת של גאודי, לכו לאורך שכונת גראסיה לכיוון פארק גואל, וחקרו את אוסף הפסלים, הטרסות ורחבת הכניסה שלו.
כשהבטן מתחילה לקרקר, לכו לארוחת צוהריים במסעדת Lluritu המגישה פירות ים. התפריט של המסעדה מציג מגוון לא מבוטל של מיטב התוצרת מהים התיכון, הכוללת בין היתר תמנון בגריל עסיסי וטרטר דיונון.
במרחק הליכה קצר משם תמצאו את פלאזה דה לה ויריינה (Plaça de la Virreina), כיכר ציורית שנבנתה בסמוך לחזית הלבנים המתנשאת של כנסיית סנט ז'ואן דה גראסיה (Sant Joan de Gràcia) מהמאה ה־19. עצרו להפסקה מרעננת בגלידריית Ama Gelato (גלידת הפיסטוק־שמנת מומלצת ביותר) ותפסו מקום על ספסל בכיכר כדי לחזות בהתרחשויות העירוניות המגוונות חולפות על פניכם.
למעט תרפיית שופינג, פנו ל־ Carrer de Verdi – רחוב הומה אדם שלאורכו קמעונאים עצמאיים כמו חנות הצעצועים Bateau Lune, Revolution Vintage Clothing ו־SKFK – בוטיק אופנה איטית וברת קיימא.
כשזמן ארוחת הערב מגיע, תפסו כיסא ליד אחד משולחנות השיש הנוצצים ב־Fonda Pepa, מסעדה קטלונית מסורתית בסגנון מודרני. אל תחמיצו את הטונה בגריל, והרטיבו את גרונכם עם כוס יין טבעי מתוצרת מקומית.
שלוש מסעדות בעיר ששווה לנסות
Batea
המיזם החדש הזה של הצוות שעומד מאחורי מסעדת Besta המקומית, מציג וריאציה מודרנית של מסעדת פירות הים הקטלונית המסורתית (מרסקריה). התפריט של השף מאנו נונייז הוא לעיתים קרובות מאוד אקספרימנטלי, אך תמיד טעים. רשימת קוקטיילים משתנה כוללת רום עם קמומיל טרי.
Bar Lombo
בסוף שנת 2022, השף לשעבר של אל בולי (El Bulli), יוג'יני דה דייגו, איחד כוחות עם השף מסרדיניה, אנדריאה אורטו, כדי להשיק את המסעדה האיטלקית האופנתית הזו בסן גרבאסי (San Gervasi). עד מהרה התפשטה השמועה על איכות הפסטה, במיוחד הפפרדלה עם האוסובוקו ברוטב ראגו. מומלץ להזמין מקום מראש.
Bandini’s
המקום הנעים הזה בסנט אנטוני מגיש מנות הנשענות על השורשים הסקנדינביים של השף הראשי. צפו לצלחות של כבד עוף בגריל עם גבינת סטילטון ומנגולד, צלעות טלה עם תפוחי אדמה, וסטייק טרטר עם צ'יפס. יש לו גם תפריט יין טבעי וורמוט תוצרת בית.
שלושה ברים ששווה לנסות
Libertine
Libertine, השוכן בתוך המלון האופנתי קאזה בונאי (Casa Bonay) בשדרת גראן ויה (Gran Via), הוא מקום תוסס לשעות הלילה המאוחרות, עם חלל פנימי מסוגנן ורשימת קוקטיילים ארוכה. נסו את ה־Paper Plane (תערובת חריפה של בורבון, ארמניאק ולימון), או את "הפניצילין המעושן" שמערבב וויסקי מאלט עם מסקל מקסיקני ודבש. יש גם מגוון של יינות טבעיים ובירות עבודת יד מתוצרת מקומית.
Bar Marsella
בר זה, שהוקם בשנת 1820, ראה את גדולי הבוהמייה העולמית, מפיקאסו ועד המינגווי, עוברים בדלתותיו. כיום, יש למוסד ההיסטורי הזה נופך של הדר דהוי; השירות מחוספס בצורה מקסימה והנשנושים המסורתיים המוגשים לצד מנת האלכוהול, הופכים אותו למקום אידיאלי ללגימה מברצלונה הישנה.
Bar Cugat
המקום האופנתי אך הלא יומרני הזה באישמפלה דה דרטה שימש בעבר כחנות כלי כתיבה ויש לו דלפק גדול משיש, הוא מגולף ומשמש כיום כבר. וזה יותר מסתם מקום טוב למשקה – התפריט מספק הצצה לצדדים היצירתיים במטבח הקטלוני, עם מנות כמו צדפות בגריל עם קונפי כרישה וטרטר טונה אדומה.
שלושה שווקים שכדאי לבקר בהם
שוק לה בוקריה (Mercat de la Boqueria)
בקרבת שדרת לה רמבלה נמצא שוק האוכל המוכר ביותר של ברצלונה שפועל משנת 1836. החלל המפואר והמודרניסטי של השוק מלא בדוכנים שמוכרים הכול, החל מחלזונות ועד כפות רגליים של חזירים. התיישבו על שרפרף ב־El Quim (אחד מברי הטאפאס הקטנים של השוק) והזמינו קלמרי פריך.
שוק סן אנטוני (Mercat de Sant Antoni)
לחוויה קולינרית מקומית אמיתית גשו לשוק הזה שמזין את העיר מאז שנת 1882. מרבית 157 הדוכנים של השוק שייכים לאותן משפחות במשך יובל שנים לפחות, ומוכרים פירות ים, חמון וזיתים באווירה עליזה ופחות מתוירת משאר השווקים בעיר.
שוק סנטה קתרינה (Santa Caterina Market)
שוק זה בלה ריברה מתוארך לשנת 1845, אך התכונה המרשימה ביותר שלו נוספה בשנת 2005 – גג גלי מכוסה בפסיפס צבעוני של אריחי קרמיקה. מתחתיו יש אינספור דוכנים ובתי קפה כמוBar Joan, דוכן טאפאס לא יומרני המגיש קפיפוטה (תבשיל על בסיס חזיר) משובח במיוחד.
שלושה ברי ורמוט מומלצים
משעות הצוהריים ועד הלילה, הכיכרות ופינות הישיבה של ברצלונה מלאות באנשים הלוגמים ורמוט קר כקרח. היין המר־מתוק הזה אינו מקומי לברצלונה, אך העיר אימצה אותו כשלה. האיטלקים הציגו אותו לקטלוניה במאה ה־19 והוא הפך למשקה המועדף על הבורגנות המקומית. בעוד שבמקומות אחרים באירופה משתמשים בוורמוט בדרך כלל להכנת קוקטיילים, בספרד הוא משמש כאפריטיף בפני עצמו, ומוגש לעיתים קרובות עם קוביות קרח, פרוסת תפוז וכמה זיתים בכוס.
Bar Electricitat
אחד מברי הוורמוט (הוורמוטריאס) העתיקים ביותר בעיר הוא Bar Electricitat בשכונת ברצלונטה (Barceloneta). מעט השתנה מאז פתיחתו ב־1908 – מלצרים ישימו בקבוק ורמוט על השולחן וימדדו את הכמות החסרה בעת חישוב החשבון.
Bodega E Marin
שותף נוסף לאסכולה הישנה והטובה הוא Bodega E Marin בשכונת גרסיה, בר צר המלא מהרצפה ועד התקרה בבקבוקים וחביות. בר זה גם צבר מוניטין של אחד מייצרני הקרוקטים (לביבות בצורת גליל ממולאות בבשר) הטובים ביותר של העיר.
Morro Fi
Morro Fi הוא תוספת עדכנית יותר לסצנת הוורמוט של ברצלונה. הסניף הראשון של הבר הזה, שמוכר ורמוט תוצרת בית, נפתח ב־Eixample 2011 וכעת ישנם שלושה מקומות תוססים ברחבי העיר שמושכים אליהם קהל צעיר וקוסמופוליטי.
