1

המדע שמאחורי הורמון ההרגשה הטובה

טרנדים הקשורים בדופמין צצים חדשות לבקרים, אך מומחים טוענים כי במרבית המקרים מתייחסים להורמון בצורה שגויה

במרוצת השנים שמו של הדופמין יצא לפניו כהורמון 'ההרגשה טובה' – הגורם המרכזי לתחושת האושר שאנו חווים לאחר פעולות כמו מסע קניות או אכילת פיצה, ונראה כי הרשתות החברתיות מחזקות דימוי זה. לאחרונה, אלפי סרטוני טיקטוק חושפים את העניין הגובר של אנשים באפשרות להעלות או להוריד את מינון הדופמין היומי שלהם – בין אם באמצעות 'פרץ' דופמין וגמילה ממנו או על ידי 'צומות' דופמין. כעת, כשהכימיקל הפך לאובססיה רשמית של גורואי הבריאות, מדענים שחוקרים אותו מבקשים להבהיר: דופמין יכול לעשות הרבה דברים, אך הוא לא יכול לגרום לנו 'להרגיש טוב'.

רוצה להמשיך לקרוא חינם?

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

או-

רכשו מינוי וקבלו גישה בלי מוגבלת לכל הכתבות שלנו

משתמשים רשומים?

התחברו לקריאת הכתבה

הרשמה לניוזלטר
תאי העצב שבצילום אחראים לייצור דופמין, נוירוטרנסמיטר העומד במרכזם של טרנדים בריאותיים רבים. אולם מומחים אומרים שלעיתים קרובות הציבור הרחב שוגה בהבנת תפקידיו, הכוללים בין היתר מעורבות בתהליכי למידה, בתנועה, בזיכרון, בתשומת לב, במצב רוח ובמוטיבציה.Dr. Nick Gatford, Research Fellow/Kavli Institute of Nanoscience Discovery/University of Oxford
במרוצת השנים שמו של הדופמין יצא לפניו כהורמון 'ההרגשה טובה' – הגורם המרכזי לתחושת האושר שאנו חווים לאחר פעולות כמו מסע קניות או אכילת פיצה, ונראה כי הרשתות החברתיות מחזקות דימוי זה. לאחרונה, אלפי סרטוני טיקטוק חושפים את העניין הגובר של אנשים באפשרות להעלות או להוריד את מינון הדופמין היומי שלהם – בין אם באמצעות 'פרץ' דופמין וגמילה ממנו או על ידי 'צומות' דופמין. כעת, כשהכימיקל הפך לאובססיה רשמית של גורואי הבריאות, מדענים שחוקרים אותו מבקשים להבהיר: דופמין יכול לעשות הרבה דברים, אך הוא לא יכול לגרום לנו 'להרגיש טוב'.

רוצה להמשיך לקרוא חינם?

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

או-

רכשו מינוי וקבלו גישה בלי מוגבלת לכל הכתבות שלנו

משתמשים רשומים?

התחברו לקריאת הכתבה

הרשמה לניוזלטר

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך​

בעלי חיים
מדע
סביבה
היסטוריה ותרבות
טיולים ומסעות
1
h_5
התזונה שעומדת במבחן הזמן
על השיש או במקרר? כך תאחסנו פירות וירקות באופן מיטבי
קרפדה על הכוונת

לכו רחוק יותר

הצטרפו לניוזלטר של נשיונל ג'יאוגרפיק וקבלו גישה ל-3 כתבות חינם מדי חודש:

כתובת אימייל זו תשמש אותך להתחברות לאתר ופתיחת 3 כתבות לבחירה מדי חודש

פרטי התקשרות

לשירות הלקוחות של המגזין או בכל ענין ושאלה בנוגע למנוי שלך, נא ליצור איתנו קשר באמצעות טופס יצירת-קשר

או בטלפון 08-9999410

רשומים?

דילוג לתוכן