מעטים המקומות בישראל שיש בהם אווירת מסתורין כמו זו שבגלגל רפאים (בערבית 'רוג'ום אל הירי' שמשמעותו 'ערמת האבנים של חתולי הבר'). המונומנט המגליתי העתיק, אשר שוכן במרכז רמת הגולן, בנוי מעשרות אלפי אבנים. במבט מקרוב נראה כי מדובר ברוגם רגיל, אך ממעוף הציפור מבינים כי מדובר במעגלים המסודרים בדיוק סימטרי רב.
האתר, שהתגלה בשנת 1968, מתוארך לאלף הרביעית לפנה"ס וייעודו נותר במידה רבה אפוף ערפל. במרוצת השנים העלו חוקרים שונים מספר השערות לפיהן שימש האתר אזור קבורה, מקום פולחן, לוח שנה פרימיטיבי ואתר לתצפיות אסטרונומיות.
עם זאת, מחקר חדש שבוצע על ידי משלחת ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב מפריך את שתי ההשערות האחרונות. חוקרי המשלחת גילו כי לאורך השנים עברה קרקע האתר תזוזות חדות, שבעקבותיהן השתנה מיקומה. מכך הסיקו החוקרים כי גלגל פראים לא יכול היה לשמש לוח שנה או אתר אסטרונומי.
"מהמחקר עולה כי בעקבות תזוזה גיאודינמית עברה הקרקע באזור כולו תזוזות חדות שגרמו לה במהלך אלפי השנים להסתובב ולשנות את כיוונה. ממצא זה מערער את התיאוריה המקובלת במדע שהמבנה שימש מצפה כוכבים, שכן הכיוונים של הקירות והכניסות במיקומם המקורי לא תואמים את תצפיות הכוכבים כפי שסברו המדענים בעבר", נמסר מצוות המחקר.
"השתמשנו בכ־600 צילומי לווין כדי למפות את האזור ומצאנו שרידים ארכיאולוגיים נוספים בקרבת האתר, בהם גם מעגלי אבנים נוספים בקוטר של עשרות מטרים ותלי קבורה רבים", אומר פרופ' לב אפלבאום, מומחה לטקטוניקה וגיאודינמיקה באוניברסיטת תל אביב ואחד ממובילי המחקר.
"לאור ריבוי הממצאים באתר ניתן לשער שהייתה ל[רוג'ום] אל־הירי חשיבות, גם אם הוא לא שימש כלוח שנה או כמצפה כוכבים. בעקבות הממצאים, אנו מציעים שלרוג'ם אל-הירי היו מספר ייעודים: הגנה, אחסון של תוצרת חקלאית וייתכן שגם למטרות דתיות מסוימות", הוסיף אפלבאום.
הסטונהייג' הישראלי
רוג'ום אל־הירי מורכב מחמישה מעגלים, שבקטן שבהם ניצב מבנה מרכזי שהתנשא לגובה של כשבעה מטרים. קוטרו של המעגל החיצוני הוא 156 מטרים, היקפו כ־500 מטרים, ויש בו שערים הפונים לכיוון צפון־מזרח ולדרום־מזרח.
שמו הערבי של האתר הופיע במפות של הצבא הסורי שנשארו מאחור לאחר כיבוש הגולן בידי ישראל. מקור השם הערבי נותר עלום, ואילו שמו העברי – 'גלגל רפאים' – ניתן לו בעקבות שמם המקראי של תושבי הבשן הקדומים (אזור רמת הגולן דהיום) שנקראו 'רפאים'.
שמם מופיע בפסוק בספר דברים "כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים", שבו הם מתוארים כעם של ענקים: "הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ, עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים. רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כָּעֲנָקִים. וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים". כיום, יש הטוענים כי גלגל רפאים אכן נבנה על ידי ענקים, שכן אנשים בממדים רגילים לא יכלו לשנע את האבנים הכבדות שמהן בנוי האתר.
היה זה יצחקי גל, חבר קיבוץ אפיקים, שזיהה לראשונה את האתר כאשר הביט בתצלומי אוויר של הגולן ונדהם ממראם של המעגלים הסימטריים. אך למרות ההתרגשות הרבה שעורר הגילוי, ננטש האתר לאחר מספר חפירות שבוצעו במקום. החפירות חודשו במהלך שנות השמונים על ידי משלחת של ארכיאולוגים ישראלים.
לדברי פרופ' אפלבאום, המחקר הנוכחי שופך אור חדש על החיים הקדומים ברמת הגולן ככלל ועל גלגל רפאים בפרט, אך מדגיש כי עוד רב הנסתר על הגלוי ושנדרשת עוד עבודה רבה כדי לפזר את המסתורין שאופף את האתרים העתיקים והמרתקים הללו.
