הנה הגיעו ימי החנוכה, חג האורים, הנחגג בתקופה שבה הטבע הישראלי מתחיל להרוות את צימאונו והמרחבים הפתוחים מניצים מתרדמת הקיץ.
החג, המזוהה יותר מכל עם גבורת החשמונאים, מספק הזדמנות נפלאה לצאת למסע בזמן בעקבות הלוחמים האמיצים ולבקר באתרים ההיסטוריים הקשורים בהם.
הנה שלושה מסלולים מומלצים ברוח החג המיועדים לכל המשפחה:
מסע בעקבות קברי המכבים
כשלושה קילומטרים ממודיעין, בסמוך לכביש 443, ניצב שלט עם הכתובת "קברות המכבים". השלט מוביל למגרש חנייה שממנו ניתן לטפס לגבעה סמוכה המתנשאת לגובה של 239 מטרים מעל פני הים. על הגבעה, הזרועה בעצי חרוב, ישנן שתי שורות קברים חצובים בסלע.
בחנוכה של שנת 1909 הגיעו למקום תלמידי גימנסיה הרצליה, כדי להדליק שם לפידים לכבוד החג. המיקום לא היה אקראי ;שנה קודם לכן תלמידי ומורי בית הספר ניסו להתחקות אחר קברי המכבים ופגשו בדרכם ערבים מקומיים, שהפנו אותם למקום אותו כינו "קובור אל־יהוד" (קברי היהודים) שאותם זיהו כקברי החשמונאים.
במרוצת השנים דבק במקום השם 'קברי המכבים', על אף שכבר הוכח כי הזיהוי שגוי ושמדובר בקברים ביזנטיים המתוארכים כמה מאות שנים לאחר תקופת החשמונאים. למרות הטעות בזיהוי, מדובר בטיול נחמד להפליא המתאים לכל המשפחה; הגבעה המוריקה, השקט מסביב וצל עצי החרוב מהווים תפאורה אידיאלית לפיקניק חורפי.
כמה מאות מטרים צפונית־מערבית משם שוכן קבר השייח' ערבאווי. המבנה החרב, המכוסה כיפה גדולה, זוהה ברבות השנים כקבר מתתיהו הכוהן הגדול, מנהיג ומצביא לבית חשמונאי שפתח במרד נגד הממלכה הסלאוקית. כמה עשרות מטרים משם ישנו גל אבנים גדול, שיחד עם קבר השייח' מוגדר כחורבת הגרדי – אתר נוסף המזוהה עם קברי המכבים. החורבה נקראה על שם יוחנן הגרדי, מבני מתתיהו החשמונאי ואחיו של יהודה המכבי.
האתר, המוקף בעצי אורן, צופה מערבה אל השפלה ומזרחה לנחל מודיעין, שם שוכן הכפר אל־מידיה המזוהה עם מודיעים המקראית. בשנת 1948 שכן במקום משלט 219, שבו התחוללו קרבות קשים בין כוחות צה"ל ללגיון הירדני.
מחורבת הגרדי ניתן להמשיך בשביל עפר המוביל לכביש הראשי, שבסמוך אליו שוכנת מערת קבורה מימי בית שני. המערה נחשפה במקרה בשנת 1996 במהלך עבודות להרחבת כביש 443, ובתוכה נמצאו כוכים וגלוסקמות שעליהם נחקקו שמות ביוונית ובעברית.
גילוי המערה עורר התרגשות רבה, שכן רבים סברו כי הפעם אכן מדובר בקברי המכבים, אך חוקרים שהגיעו למקום מיהרו לצנן את ההתלהבות. הם טענו שגם הפעם מדובר בזיהוי שגוי, שכן קבורה בגלוסקמות לא רווחה בימי בית שני, מה גם שמראה הקבר אינו עולה בקנה אחד עם התיאורים המופיעים בספרו של יוסף בן מתתיהו קדמוניות היהודים, שבו תוארו קברים מפוארים הבנויים מאבנים טובות ומעמודים מפוארים הנראים למרחוק.
הקברים מתוארים גם בפרק י"ג של ספר המכבים: "שמעון בנה על קבר אביו ואחיו וירימהו למראה באבן גזית מאחור ומפנים, ויקם עליו שבע פירמידות זו לעומת זו לאביו ולאמו ולארבעת אחיו. […] זה הקבר אשר עשה במודיעין עד היום הזה".
אמאוס – פארק קנדה
לאחר הניצחונות בקרב אפולוניוס ובקרב בית חורון, הכו המכבים שוק על ירך את הסלאוקים בקרב אמאוס בשנת 165 לפנה"ס. הקרב נקרא על שמה של העיר שבקרבתה התרחש, שלאורך השנים יושבה על ידי החשמונאים, הרומאים, הביזנטים והערבים.
כיום שרידי העיר שוכנים בתחומי פארק קנדה, שבין עצי האורן, הברוש, החורש והבוסתנים שבו, ניתן על נקלה לדמיין את הקרב הנודע שהפך במרוצת השנים לסמל של עורמה, תחבולה ונחישות.
"וישמע יהודה ויסע הוא והגבורים להכות את חיל המלך אשר אמאוס, בעוד החיל מפוזרים היו מחוץ למחנה וכאור הבוקר נראה יהודה בשפלה בשלושת אלפים איש, אך מגינים וחרבות לא היו להם כאשר חפצו", נכתב בספר המכבים.
אולם מצב זה ישתנה לחלוטין עם תום הקרב. בעקבות תחבולה של יהודה המכבי, הצליחו כוחותיו לפרוץ למחנה הסלאוקי שחנה בקרבת אמאוס ולהסיגו לעבר המישור, שם נהרגו כ־3,000 לוחמים יוונים, שאת נשקם אספו החשמונאים.
בפארק, השוכן באזור הייחודי שבו הרי ירושלים פוגשים את השפלה, נותרו שרידים של גיתות עתיקים, של בית מרחץ רומי מן המאה השלישית לספירה ושל מערות קבורה יהודיות מהמאה הראשונה לספירה. כמו כן, בתחומי הפארק שוכן תל איילון המזוהה עם העיר איילון המקראית, בריכת הקשתות המחוברת לאמת מים עתיקה, וכן תצפית פנורמית מקברו של שיח' אבן ג'בל המנציח את דמותו של המצביא המוסלמי הנודע ומשקיף על לטרון ומישור החוף.
תל גזר
העיר גזר מוזכרת במקרא כבר בפרק י' בספר יהושע, "אָז עָלָה הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר לַעְזֹר אֶת לָכִישׁ וַיַּכֵּהוּ יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד", ובהמשך גם בספר שמואל ובספר מלכים. מיקומה האסטרטגי של גזר, השוכנת בדרך המובילה משפלת יהודה לפנים הארץ, הפך אותה לאחת הערים הגדולות והמרכזיות בתקופת המקרא.
במרכז התל ישנו צומת שבילים ובו מוצג העתק של לוח גזר שעליו חקוק לוח שנה חקלאי, אותו מצא הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר בשנת 1908. בדרום התל שוכנת באר המים ששימשה את תושבי גזר העתיקה בעתות מצור, ומסביבה ניתן לראות גם את שרידי החומה ואת שער העיר.
כאשר פונים מזרחה נשקף נוף מקסים של שפלת יהודה, שבתקופה זו של השנה נצבעת בגווני חום וירוק. במרוצת השנים התגלו בתחומי האתר ארבעה אתרים פולחניים – הבולט שבהם זכה לשם 'הבמה' ומתוארך לתקופת הברונזה התיכונה. בבמה ישנו אגן אבן מרכזי ומסביבו ניצבות עשר מצבות ענק.
בתקופת מרד החשמונאים הפכה גזר למרכז שממנו פעלו כוחות הסלאוקים בשפלת יהודה ואליה הם נסוגו בשוך קרב אמאוס. בשנת 142 לפנה"ס כבש את העיר שמעון החשמונאי, ואילו בנו – יוחנן הורקנוס הראשון – הפכה למקום מושבו. גזר נשארה בשליטת החשמונאים עד לנפילתם במאה הראשונה לספירה.
