אם בשנים האחרונות מגמות המזון הושפעו יתר על המידה ממשבר יוקר המחיה ומצילה הארוך של מגפת הקורונה, נראה כי שנת 2025 מביאה עימה סוף סוף הפתעות משמחות.
בין אם אלו כריכי ענק או לימונצ'לו תוצרת בית – יש סימנים לכך שהשנה הבאה עלינו לטובה עומדת לטרוף את כל הקלפים ולהחזיר את הכיף לשולחן.
בחודשים האחרונים שפים, בעלי מסעדות ומשפיענים הפיחו חיים חדשים במאכלים נשכחים, שקיבלו רוח גבית רצינית מהמדיה החברתית. הנה תמונת מצב של מה שנאכל ונשתה במהלך השנה הקרובה.
כריכי ענק
כריכי גורמה אומנם אינם חדשים בלונדון, אך כעת משתלט על עיר הבירה האנגלית טרנד חדש של כריכי ענק לארוחת צוהריים. אחת מהחנויות שהובילו את הטרנד הזה ב־2024 הייתה Sandwich Sandwich, המגישה כריכי ענק מפוארים להמון הלקוחות המתדפקים על דלתותיה.
החנות מתעתדת לפתוח את 'חנות הסנדוויצ'ים הגדולה ביותר בבריטניה' בשנת 2025, מה שעשוי להפוך את התופעה לרחבת היקף אף יותר. נראה שהטרנד ניזון לפחות בחלקו מהמדיה החברתית, שבה וריאציות שונות של כריכים הופכות לוויראליות בתוך זמן קצר, בין אם אלו כריכי הענק או 'הכריכים הקצוצים' בסגנון איטלקי שהסעירו את הרשת בחודשים האחרונים.
מערבה משם, מעדניה ניו יורקית בשם Seven Brothers Gourmet עשתה מהלך ניסיוני אף יותר; הלחם עצמו הוחלף במלפפון חמוץ ענק והוגש עם פסטרמה וירקות קצוצים. אם לא די בכך, המעדנייה מגישה כריכים העשויים מחזה עוף, שבתוכו מוגש… עוד חזה עוף! מושחת – כבר הזהרנו?
בר־ספרייה
בשנים האחרונות השילוב בין חנות תקליטים לבר הפך נפוץ למדי בבירות מערב אירופה, בארה"ב וביפן, אך נראה ששנת 2025 מביאה עימה טרנד חדש ומעניין לא פחות: ברים המציעים לקהל הלקוחות ספריות עמוסות ברומנים, ספרי מתח ואנציקלופדיות.
יש הרואים בתופעה תגובת נגד אנלוגית לדומיננטיות הדיגיטלית, ונראה שיש בכך מן האמת: רבים מהברים הללו סוגרים את הרשת האלחוטית ואוסרים על שימוש במחשבים ניידים אחרי השעה 17:00, ובמקום זאת מציעים ערבי שירה ומועדוני קריאה.
שעות הערב מביאות עימן גם הֶפִּי אַוּאֶר משובחים: החל מבירות ביתיות ב־Liz's Book Bar בברוקלין ועד לתפריט יינות הריזלינג הייחודי ב־Golden Sardine בסן פרנסיסקו. התופעה לא פסחה גם על בריטניה עם בר־ספרייה הפועל באוקספורד שמציע ערבי עיון גדושים באלכוהול, או בר הספרייה בגלזגו המגיש מאפים בצלחות קטנות ומסוגננות, תפריט קוקטיילים עשיר ולא מפחות מ־8,000 ספרים.
אלכוהול קוריאני
בשנים האחרונות העולם גילה את התרבות הקוריאנית, ומאז לא יודע שובע: סרטים, מוזיקה ואוכל תוצרת חצי האי נמצאים כיום כמעט בכל מרקע, מטבח ורשימת השמעה, אך לסול ( Sool – קטגוריה רחבה של משקאות אלכוהוליים מקוריאה) לקח זמן רב יותר להתגלות על ידי המערב.
אולם העניין בהחלט גובר; סוג'ו (Soju – משקה המותסס ומזוקק מאורז או שעורה) הופך יותר ויותר פופולרי בבריטניה, ויצרני בוטיק של מקגולי (Makgeolli – יין אורז) צצים כמו פטריות אחרי הגשם – בין אם זו מבשלת יונגונה (Yunguna) בקופנהגן, מבשלת האנה מקגולי (Hana Makgeolli) בניו יורק או מבשלת ריינברוו (Rainbrew) בסיאטל.
לימונצ'לו
למרות הפופולאריות שלו באיטליה, זכה הלימונצ'לו למוניטין מפוקפק קמעה מחוץ לארץ המגף, עם גרסאות זולות ומתוקות בצורה מחרידה שהרחיקו אנשי קולינריה ושתיינים אניני טעם.
אך נראה שבתקופה האחרונה חלה תפנית חיובית בתחום: מזקקות כמו Exeter's Quayside Distillery בבריטניה או Re:Find בארה"ב החלו לייצר לימונצ'לו בוטיק שעבר את מבחני הטעם של חובבי הליקר האנינים ביותר.
כעת, נראה כי המשקה הלימוני נוכח בתפריטי האלכוהול של כל מוסד אירופי המכבד את עצמו: החל ממלון דורצ'סטר בלונדון המציע מרטיני עם לימונצ'לו, המשך בקבוצת המסעדות האיטלקיות Big Mamma הפזורות ברחבי אירופה וכלה בקבוצת הפאבים הבריטית Wetherspoon's שהכניסה את 'המסתנן האיטלקי' לשורותיה.
