אתה מתבאס מהכוסות החד-פעמיות באספת הורים? את סועדת בבית מלון ומוטרדת מכמויות המזון שנזרקות לפח מדי יום? ייתכן שגם לך יש רמה כלשהי של חרדה אקולוגית. אינך לבד. בסקר שנערך באפריל האחרון על ידי קבוצת מחקר מאוניברסיטת ייל בקרב 1,031 בוגרים ברחבי ארצות הברית נמצא כי 64 אחוז מהם מודאגים משינוי האקלים ומהמשבר הסביבתי, וחווים רמה כלשהי של חרדה. בקרב סטודנטים המצב אף גרוע יותר – 81 אחוז מהסטודנטים באוניברסיטת וושינגטון מדווחים על דאגה מהמשבר הסביבתי, ומבטאים רמה כלשהי של חרדה אקולוגית. חרדה אקולוגית מוגדרת על ידי האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה כפחד מתמשך המתרחש בתגובה לאיומים הסביבתיים כגון שינוי האקלים, שיטפונות, זיהום אוויר, זיהום מקורות המים והסביבה. היא מאופיינת בתחושה של חוסר אונים ותסכול לנוכח מצב הסביבה. עם זאת, יש לנו מה לעשות ביחד, והדגש הוא במילים "לעשות ביחד".
בסקירה שערכתי לאחרונה יחד עם רתם ציפורי בחטיבת קיימות במכללה האקדמית תל חי, ושפורסמה בכתב העת המדעי "אקולוגיה וסביבה", ניסינו לברר האם וכיצד חרדה אקולוגית משפיעה ומושפעת מעשייה סביבתית. השורה התחתונה היא שיש קשר בין הדברים, וייתכן שפעולה פשוטה כמו החלפת נורות הבית לנורות חסכוניות או הצעה בקבוצת הוואטסאפ של הגן לאסוף כסף למתנת יום ההולדת של הילדים במקום שכל ילד יקבל עשרות פלסטיקים לא שימושיים, לא רק תועיל לסביבה אלא גם לתחושת השליטה שלך במצב, ויביאו להפחתת החרדה.
מנגנון התמודדות או הגברת החרדה
מחקרים רבים נעשו במטרה לבחון את הקשר שבין חרדה אקולוגית לבין עשייה סביבתית. במחקרים אלו נמצא כי קיים קשר חיובי בין רמות החרדה האקולוגית לבין המעורבות בפעולות לשיפור הסביבה. כלומר, ככל שהאדם חווה חרדה רבה יותר מהמשבר הסביבתי, כך הוא פועל יותר בשטח כדי לקדם שינויים סביבתיים. עם זאת, מהמחקרים גם עולות שאלות על הקשר המדויק בין החרדה לבין הפעולה: האם הפעולה הסביבתית משמשת כמנגנון התמודדות שמסייע לאנשים להרגיש שהם משפיעים ושולטים במציאות הבלתי נשלטת, או שמא היא דווקא מגבירה את החרדה בשל העיסוק המתמשך בנושאים שגורמים לה. הסקירה שלנו נועדה ליישב בין הממצאים הסותרים.
היא מתייחסת לשני סוגי העשייה המתוארים בספרות – עשייה פרו-סביבתית אישית ועשייה פרו-סביבתית קולקטיבית. קיים הבדל מהותי בין שני סוגי העשייה האלה מבחינת אופיין והקשר הפוטנציאלי שלהן עם החרדה האקולוגית. פעולות אישיות פרו-סביבתיות כוללות פעולות שאנשים יכולים לבצע באופן עצמאי כמו הפחתת פסולת אישית, חיסכון במים בבית או שימוש בתחבורה ציבורית. לעומתן, פעולות קולקטיביות כוללות יוזמות קהילתיות או קבוצתיות כמו הסברה, השתתפות בקבוצות סביבתיות או ניקיון קהילתי. פעולות קולקטיביות נתפסות לרוב כמשפיעות יותר מאשר פעולות אינדיווידואליות ויכולות לספק תמיכה חברתית. מנגד, ההשתייכות לקבוצה והשיח המתמיד על נושאים סביבתיים עשוי להגביר את החרדה. הבנת ההשפעות השונות של סוגי העשייה עשויה לתרום למציאת דרכי התמודדות עם חרדה אקולוגית.
מסקנות הסקירה מדגישות את החשיבות של טיפוח ותמיכה ביוזמות סביבתיות קולקטיביות כאמצעי לטיפול גם באתגרים הסביבתיים וגם באתגרי בריאות הנפש שהם מציבים. מדיניות המעודדת פרויקטים סביבתיים מבוססי קהילה, תמיכה בארגוני סביבה, חינוך סביבתי ומעורבות ציבורית בקבלת החלטות סביבתיות, יכולה למנף את הקשר בין חרדה אקולוגית ואקטיביזם לשינוי חיובי.
הכול מתחיל בחינוך
בד בבד עם עידוד היוזמות הסביבתיות ראוי לקדם תוכניות לחינוך סביבתי. גישות פדגוגיות המעודדות שהייה בטבע, למידה חוץ-כיתתית, ולמידה באמצעות התנסות, חקירה ואינטראקציה עם הסביבה עוזרות לתלמידים לפתח אחריות סביבתית גבוהה ומטפחות יחס פרו-אקטיבי לנושאים סביבתיים. הגישות האלה כוללות גם יצירת הזדמנות לתלמידים להבין את ההשפעות הרגשיות של המשבר הסביבתי, להביע את רגשותיהם בהקשר זה ולבנות חוסן רגשי המסייע בהתמודדות עם החרדה האקולוגית ועם חרדה בכלל.
למרות התרומה האפשרית של עידוד לחינוך ולפעילות פרו-סביבתית, יש סיכון, כאמור, שעיסוק יתר בנושאים סביבתיים עלול דווקא להגביר חרדה. לכן, יש לשלב את הפעילות הסביבתית בליווי פדגוגי, בהסברה ובחינוך סביבתי מתאים, ולהתמקד בפיתוח יכולות ונקודות חוזק אישיות, תקווה ואופטימיות כחלק מההתמודדות עם אתגרי הסביבה.
זכייתו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית, לצד העמדות השנויות במחלוקת שלו לגבי משבר האקלים, מדגישות את הצורך להתמודד עם המשבר בצורה פעילה ומודעת יותר מתמיד. כמו כן, החרדה הכללית שרבים מאיתנו חווים כתוצאה מהמלחמה, מעצימה את הצורך בדיאלוג פורה על פתרונות שמקנים תחושת שליטה ומעניקים חוסן ריגשי לנו ולילדינו. זה הזמן להפשיל שרוולים ולנקוט בפעולה, ביחד; זה יכול לתת לנו אוויר לנשימה, תרתי משמע.
ד"ר גל חגית קרסו רומנו היא ראש חטיבת קיימות במכללה האקדמית תל חי ובוגרת תוכנית ממשק.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
