פורסם בגיליון אוקטובר 2024 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק, המהדורה הישראלית
באתר הזה, השוכן במעמקי הפארק הלאומי והטריטוריה הילידית איסיבורו סקורה, נובעים מימיו של נהר הסקורה, מיובלי האמזונס. בני הקבוצות הילידיות צימאנה (Tsimané) ומוחניו־טריניטריו (Mojeño–Trinitario) צדים ודגים בשפלות יערות הגשם כבר אלפי שנים, אבל אנשיהן מספרים כי אינם מכירים מישהו שניסה להגיע למקורות הסקורה. "איש אינו מכיר את המקום", אומר רויסר הרבי, מבני יורקארה, "אי אפשר להגיע לשם בקאנו, זה מסוכן מאוד והמים מהירים מאוד".
"הג'ונגל מגן על עצמו עם רעמים, גשמים כבדים, רוחות וברקים", מסכים פליקס הרבי מוסה, בן דודו של רויסר וראש העיירה לה אסונטה (La Asunta), היישוב של בני צימאנה הקרוב ביותר למקורות הסקורה. "תמיד גם היה פחד מחיות מסוכנות. לכן אבותינו לא הלכו לשם מעולם.
הפינה הנסתרת הזו אוצרת בחובה מגוון מעורר השתאות של חיות בר: לוטרות נאוטרופיות שוחות בנהרות עמוסים בדגים; קפיברות נחות בצמחייה וארות כחולות־צהובות על הענפים; עקבות יגוארים מעטרות את גדות הנהר; בעלי חיים כמו הטפיר הברזילאי, הידוע בחמקמקותו, מגלים נינוחות מפתיעה כשהם נתקלים בבני אדם. "יש כאן תחושה שאתה במקום שאין דומה לו בעולם", אומר גווידו מירנדה, ביולוג מהעמותה לשימור חיות בר. "אין שום ראיה לנוכחות בני אדם".
(שבהם משחררים את השלל חזרה למים) בנהרות פארק איסיבורו סקורה, בשיתוף עם
הקהילות הילידיות. משמאל: הדוראדו הזהוב הוא אחד הפופולריים ביותר במסעות האלה. כאן
בתמונה הוא נמדד לפני שחרורו. מימין: רויסר הרבי מבני יורקארה מדריך מסעות דיג באזורים
רבים באיסיבורו סקורה. "לפני שצוותי הדיג הגיעו לכאן, איש לא הכיר אותנו", הוא אומר.
"גידלנו אורז, יוקה, בננות לבישול; דגנו דגים בנהר וככה חיינו".
זה גם המקום היחיד באגן האמזונס שבו צלם נשיונל ג'יאוגרפיק תומס פסצ'ק מצא מים צלולים ביותר. חיפוש שנמשך שנתיים וכלל שמונה מדינות הוביל אותו לדייג ארגנטינאי בשם מרסלו פרס, בעלים של חברת תיירות דיג. פרס קיבל אישור מיוחד מהרשויות בבוליביה לערוך טיולי דיג (את השלל משחררים אחר כך) באזורים הנמוכים של נהרות פארק איסיבורו סקורה, ויש לו הסכם חלוקת רווחים עם הקבוצות צימאנה, מוחניו־טריניטריו ויורקארה, שנועד לקדם את פעילות השימור באזור. ב־2021 התחיל פרס להטיס מסוקים אל מקורותיו הנסתרים של נהר הסקורה, וב־2022 הזמין את פסצ'ק להצטרף אליו.
מקורות הנהר לא אכזבו. הודות לצלילותם של המים הצליח פסצ'ק לצלם כמה מהתמונות התת־מימיות הראשונות אי פעם של המקום המרשים הזה. מאות דגי פאקו עצומים — ממשפחת הפיראניים — חגו סביבו; הוא שחה ליד שפמנונים בגודל אדם ודוראדו זהוב מרשים. "הלכתי לאורכן ולרוחבן של המפות, חיפשתי מערכות גיאוגרפיות דומות ודיברתי עם מאות אנשים, בלי להגזים", אומר פסצ'ק, "ולא נתקלתי במשהו שמשתווה לזה. שום דבר. אתה קופץ פה למים ונדמה לך שאתה בים… קשה להאמין שזה יובל של האמזונס.
בעונה היבשה עורכת חברת הטיולים של פרס טיולי מסוקים לאזור, ואף על פי כן עדיין לא נערכה סקירה מדעית של המקורות הנסתרים של איסיבורו סקורה. לא מעט ביולוגים מצפים להתחיל בכך. "אין ספק שיכולים להיות שם מינים חדשים", אומר מירנדה. כל מי שראה את המקום הזה במו עיניו מקווה שהוא יהפוך לאוצר בוליביאני לאומי ושהמדינה תגן עליו מפני ניצול לרעה בעתיד. "אני גאה שלקהילה שלי יש מקום כזה", אומר רויסר הרבי, "צריך לשמור עליו בדיוק כפי שהוא".
