במהלך תצפית שגרתית בחודש יולי אשתקד, סמוך לאי דומיניקה שבים הקאריבי, חוקרים נקלעו לאירוע יוצא דופן: לידה של לווייתן ממין ראשתן גדול־ראש (Physeter macrocephalus). התיעוד של הצוות, שבמקרה היה מצויד בטכנולוגיה מתקדמת, עשוי, יותר מאי פעם, לחשוף מידע חדש על מין זה של לוויתן.
"אני עושה את זה כבר כמעט 20 שנים", אומר שיין גרו, חוקר של נשיונל ג'יאוגרפיק והביולוג הראשי בפרויקט CETI, יוזמה בינלאומית חסרת תקדים שחוקרת את שפתם של הראשתנים. "אם אעשה את זה עוד 20 שנה נוספות, אולי אז אתקל ברגע כזה… הרגע הזה עורר יראת-כבוד". גרו עקב אחר חיי האם, המכונה "ראונדר" (Rounder), מאז שהניקה. יש לה גם גור מבוגר יותר בשם "אקרה" (Accra).
לאחר שעקבו אחר קולות ה"קליקים" שהשמיעו הראשתנים (תבנית קולות הלווייתנים נקראת "קודה"), צוות החוקרים נתקל במראה לא שגרתי: קבוצה של 11 ראשתנים – שלרוב עולים אל פני המים לבד או בזוגות – שהסתדרו בשורות הפונות לאותו כיוון, וככל הנראה ניסו להיות בשקט בזמן התרחשות הלידה.
זה היה ממש "יום בחייו של ראשתן גדול־ראש, אבל אחד מאותם ימים שאנחנו אף פעם לא שם כדי לראות", אומר גרו.
תיעוד לידה של ראשתן היא נדירה למדי: התיעוד המדעי האחרון של אירוע כזה הוא משנת 1986, ואותו תיעוד לא כלל הקלטות חזותיות או קוליות. מין זה, שאורכו (אצל זכרים) מגיע לכדי 18 מטרים, נותר במידה רבה אפוף מסתורין: רק בשנת 1957 למדנו שראשתנים בכלל משמיעים קולות.
המדענים בפרויקט CETI עובדים כעת על מנת לנתח את הקלטות האודיו של קולות הלווייתנים שנשמעו במהלך הלידה, ותועדו באמצעות רחפן וממסיפון ספינת הקטמרן עליה היו החוקרים. מידע כזה הינו חיוני להבנה טובה יותר של המין, שהאיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאביו((IUCN מסווג כ"פגיע", בין השאר בשל זיהום ימי ופגיעה מספינות.
באמצעות תיעוד מיליוני "קודות" של לווייתנים וניתוחם, פרויקט CETI שואף לפענח לחלוטין את שפת הראשתנים, כחלק ממאמץ רחב יותר לשוחח עם לווייתנים בשפתם שלהם.
גרו ועמיתיו ממקדים חלק ניכר מהמחקר שלהם במדינת האי דומיניקה, שבה כ־35 תאים משפחתיים של ראשתנים. אוכלוסיית הלווייתנים ממין ראשתן במזרח הים הקאריבי כוללת פחות מ־500 פרטים, רובם הן נקבות בוגרות עם כמה גורים, אומר גרו, שייסד את פרויקט הראשתנים של דומיניקה ב־2005.
גרו אומר כי הוא חש "הכרת תודה עצומה" בשל העובדה שזכה לראות את הלידה. "רגעים מסוג זה מאפשרים לך לעשות חשבון נפש ולהבין איזה כבוד יש בחלקנו שאנו זוכים לבצע את העבודה הזו, ועד כמה אכפת לי מהלווייתנים שאני חוקר".
ראשתן גדול־ראש חדש נולד
זה היה יום קיצי שגרתי עבור חברי פרויקט ;CETI צוות המומחים יצא כהרגלו לים בשתי סירות, אחת מהן מצוידת במיקרופונים מיוחדים שנתלו עמוק מתחת לסירה, שכן הראשתנים מבלים את עיקר זמנם במים העמוקים. הצוות הרים לאוויר שני רחפנים בניסיון לתעד ראשתנים במסגרת 10 עד 15 הדקות מדי שעה, שבהן הם עולים אל פני המים בכדי לנשום.
בתחילה, לאחר שהתחקו על הקודות השקטות של קבוצה בת 11 לווייתנים, הצוות היה מעט מבולבל: היונקים הימיים מתרועעים בינם לבין עצמם, אך לרוב זהו אירוע ער ותוסס שבו הם מתגלגלים, מעבירים את הלסתות שלהם זה לאורך זה ונוגעים זה בזנבו של זה.
"דבר אחד שמיני דולפינים או לווייתנים עושים כשהם ניצודים על ידי חיות כמו אורקות (קטלנים) זה להשתתק. כי אם אתה ניצוד על ידי יצור אקוסטי לעילא, רעש יסגיר מיד את מקום הימצאך", אומר גרו.
במקום זאת, ראש לוויתן זעיר הגיח, והמיקרופונים קלטו מקהלה פתאומית של "קודות". הקבוצה הרימה את הגור אל פני השטח בכדי שינשום, ותוך כדי כך נעה מתחתיו – משמשת מעין "מדרכה נעה" כדי לשמור עליו מעל לפני המים.
DAVID GRUBER, CETI
זנבו של הגור, המקנה לו את היכולת לשחות, עדיין היה מקופל כפי שהיה ברחם אימובמשך חודשי ההיריון. "כשהגור יוצא החוצה הזנב שלו כולו נפול, הסחוס בשרירים לא שם, כל הגוף פשוט נראה רפוי", אומר גרו.
המדענים עדיין לא יודעים מהו מינו של הגור החדש, אך מכיוון שקבוצות ראשתנים הן מטריאכליות (הנקבה היא זו העומדת בראש התא המשפחתי), גרו מקווה שזו נקבה. "למעשה, בדקות הראשונות, חששתי שהיא נולדה ללא רוח חיים… זה הלחיץ אותי מאוד. ואז, בסופו של דבר, ראינו אותה נושמת ובועטת".
נתונים חדשים ופורצי דרך
צוות החוקרים צפה בראשתנים נושאים את הגור במשך שעות, מה שלדברי דייוויד גרובר, חוקר של נשיונל ג'יאוגרפיק ומייסד פרויקט CETI, ייתכן מאוד שאלו הבוגרים שמוודאים שהגור מיוצב.
כל גור הוא יקר ערך: לראשתנים יש את אחת מתקופות ההיריון הארוכות ביותר בממלכת החי, 18 חודשים, ובדרך כלל גור אחד בלבד נולד בכל פעם.
"אני חושב שזה דבר די עמוק ונפלא לראות את האם ומשפחתה מקבלים בברכה גור חדש, מראה שעשוי לעורר אכפתיות בקרב אנשים כלפי הראשתנים", אומר טום מאסטיל, זואולוג ומחבר הספר How to Speak Whale.
"מכיוון שהלידה הזו התרחשה באזור בו חוקרי CETI פועלים, זה צפוי להיות חלק ממערך הנתונים הגדול ביותר אי פעם של התנהגות בעלי החיים", מוסיף מאסטיל, שאינו מעורב בפרויקט.
הודות לפרויקטים כמו CETI ואפליקציית המדע האזרחי Happywhale, שעוזרת לזהות ולעקוב אחר לווייתנים מתמונות של תיירים, מאסטיל אומר ש"אנחנו מקבלים את מערכי הנתונים העצומים שמאפשרים לנו לבצע ניתוחים סטטיסטיים על התנהגות, תקשורת וביולוגיה שהיו בעבר אפשריים רק בתחומי הכימיה או הפיזיקה".
לגבי גרובר, הוא מקווה שסיפורים כאלה יגבירו את העניין הציבורי בלווייתנים החברתיים האלה, שיש להם תרבות דומה לשלנו. לדוגמה, ראשתנים – מין הלוויתן המתואר בספר "מובי דיק" – נתפסו לעתים קרובות כנבלים, בעלי חיים לא מורכבים שדואגים מאוד לצעירים שלהם, אומר גרובר. "עד כמה טעינו?".
