תעלומת הפירמידות בגיזה 

תעלומת הפירמידות בגיזה 

במשך שנים רבות ניסו החוקרים לגלות כיצד נבנו הפלאים העתיקים הללו. כעת יש לארכיאולוגים תובנות חדשות באשר למי שבנה אותן – ומה הן אוצרות בתוכן

כל שלוש הפירמידות המפורסמות של גיזה ומתחמי הקבורה המשוכללים שלהן נבנו במהלך תקופת בנייה תזזיתית, בערך משנת 2550 עד 2490 לפנה"ס. הפירמידות נבנו על ידי הפרעונים מנכאורע (מקדימה), חעפרע (באמצע) ח'ופו (מאחור). CORDON PRESS

הפירמידות של גיזה, שנבנו בכדי שיעמדו על תילן לנצח, עומדות בינתיים במשימה. הקברים המונומנטליים הם שרידים מתקופת הממלכה העתיקה של מצרים, ונבנו לפני כ־4,500 שנים.

הפרעונים של מצרים ציפו להפוך לאלים בחיים שלאחר המוות. כדי להתכונן לעולם הבא הם הקימו לעצמם מקדשים לאלים וקברי פירמידה ענקיים – מלאים בכל הדברים שכל שליט עשוי להזדקק לו על מנת להדריך ולקיים את עצמו בעולם הבא.

כל אחת משלוש הפירמידות המסיביות היא רק חלק אחד ממכלול גדול יותר, הכולל ארמון, מקדשים ומבנים נוספים. הנה מה שצריך לדעת על מי שבנה אותן, איך הן נבנו  – והאוצרות שהתגלו בפנים.

(קראו עוד על ארבע "החרבות הגנוזות" מהתקופה הרומאית שהתגלו במערה במדבר יהודה.)

מי בנה את הפירמידות של גיזה?

פרעה ח'ופו היה השליט המצרי הראשון שבנה פירמידה בגיזה, פרויקט שהחל בשנת 2550 לפנה"ס בקירוב. הפירמידה הגדולה שלו היא הגדולה ביותר בגיזה ובמקור התנשאה לגובה של 147 מטרים מעל לפני השטח – אך גובהה פחת עם השנים בעקבות היעלמותן של אבני המעטפת החלקות שלה. על פי הערכות, 2.3 מיליון גושי האבן שלה שוקלים בממוצע 2.5 עד 15 טון כל אחד.

בנו של ח'ופו, חעפרע, בנה את הפירמידה השנייה בגיזה, בסביבות 2520 לפני הספירה. הנקרופוליס שלו, או שטח הקבורה שלו, בולט בנוף כי הוא כולל גם את הספינקס, פסל מסתורי עשוי אבן גיר עם גוף אריה וראש פרעה. ייתכן שהספינקס, שעד המאה ה־18 היה קבור בחול כשרק ראשו נותר גלוי לעין, שימש כזקיף עבור מתחם קבר פרעה, אם כי אין הוכחה מוחלטת לכך שהוא זה שבנה את הפסל.

(מי כן בנה את הספינקס? 4,500 שנים מאוחר יותר, בחנו את השאלה מחדש.)

השלישית מבין הפירמידות בגיזה קטנה משמעותית מהשתיים הראשונות – פחות ממחצית מגובהן, בגובה של כ־66 מטרים. היא נבנתה על ידי מנכאורע, בנו של חעפרע, בסביבות 2490 לפני הספירה. המתחם המשוכלל של הפירמידה כולל שני מקדשים נפרדים המחוברים על ידי שביל מעבר, ושלוש פירמידות של מלכות שונות. החדרים של מנכאורע כוללים עיטורי גומחות ייחודיים לגיזה ותקרה מקומרת בחדר הקבורה שלו עצמו. הסרקופג המשוכלל של פרעה אבד בים ליד גיברלטר בשנת 1838.

איך נבנו הפירמידות?

ההישגים ההנדסיים העתיקים בגיזה היו מרשימים עד כדי כך, שגם היום מדענים ומהנדסים לא יכולים להיות בטוחים כיצד בדיוק נבנו הפירמידות. עם זאת, הם למדו הרבה על האנשים שבנו אותן ועל הכוח הפוליטי הדרוש כדי להוציא זאת אל הפועל.

הבנאים היו פועלים מצריים מיומנים שחיו בעיר ארעית סמוכה המשתרעת על פני כ־17 דונמים. שרידי מאפיות וערימות של עצמות בעלי חיים מלמדים שהם ניזונו היטב בתמורה לעמלם. חפירות ארכיאולוגיות באתר המרתק חשפו קהילה מאורגנת ביותר, עשירה במשאבים, שבוודאי הייתה מגובה על ידי סמכות מרכזית חזקה.

אתרים ארכיאולוגיים ברחבי מצרים ורישומים שנכתבו על פפירוס עתיק מראים שמשיטי סירות השתמשו בנילוס וברשת של נתיבי מים מלאכותיים כדי להביא חומרים לרמת גיזה, כולל גרניט ממחצבות אסואן, כלי חיתוך נחושת מחצי האי סיני ועצים מלבנון. כדי לקיים את העובדים, הם גם סיפקו בקר מחוות ליד דלתת הנילוס.

סביר להניח שקהילות ברחבי מצרים תרמו עובדים, כמו גם מזון וחפצים חיוניים אחרים, למה שהפך במובנים מסוימים לפרויקט לאומי להצגת העושר ועוצמת המשילות של הפרעונים העתיקים.

מדענים ומהנדסים עדיין מתלבטים כיצד בדיוק נבנו הפירמידות. הדעה הרווחת היא שהמצרים הרימו גושי אבן מסיביים לגבהים לאורך רמפות גדולות  – עליהן מרחו מים או חימר רטוב – באמצעות מערכת של מזחלות, חבלים, מַגְלֵלים ומנופים. יש המציעים שהקדמונים השתמשו ברמפות חיצוניות ספירליות או בצורת זיגזג סביב כל פירמידה, בעוד שתיאוריה פחות רווחת טוענת שהשתמשו ברמפות פנימיות.

סודות אלה של אופן בניית הפירמידות עשויים להיות טמונים מתחת לפני השטח. אולי כאשר טכנולוגיית ההדמיה העתידית תחשוף את סידורי הבלוקים הפנימיים, הם יספקו הסבר ניצח לאופן שבו הבנאים המצרים יצרו את המונומנטים הנצחיים הללו.

איך נבנו הפירמידות?
קרובי משפחתו של פרעה, כמו נפרטי־אבת (Nefertiabet), בתו של ח'ופו  – המתוארת בתבליט זה שנמצא בקברה בגיזה – נקברו ליד הפירמידה של השליט. WERNER FORMAN, GTRES

כפי שהפירמידות עזרו לבנות את מצרים העתיקה, כך הן גם שימרו אותה; גיזה מאפשרת לנו לחקור עולם שנעלם מזמן. "אנשים רבים חושבים שהאתר הוא בית קברות במובן המודרני בלבד, אך זה הרבה יותר מזה", אומר האגיפטולוג פיטר דר מנואליאן מאוניברסיטת הרווארד. "בקברים המעוטרים האלה ניתן למצוא ביטוי לכל היבט של החיים במצרים העתיקה, כך שהם לא רק חושפים בפנינו כיצד המצרים מתו, אלא איך הם חיו".

האמנות בקברים כוללת תיאורים של המצרים הקדמונים: חקלאים המעבדים את שדותיהם ומטפלים בבעלי חיים, דיג וציד ציפורים, וסצנות שבהן רואים אנשים עוסקים בנגרות, עוטים תחפושות ומבצעים טקסים דתיים ושיטות קבורה.

כתובות וטקסטים שנמצאו בפירמידות מאפשרים גם מחקר על אודות הדקדוק והשפה המצרית. "כמעט כל נושא שאתה רוצה ללמוד על הציוויליזציה הפרעונית זמין על קירות הקבר בגיזה", אומר מנואליאן.

רבים מהמשאבים הייחודיים הללו נגישים בחינם לכולם ב"פרויקט גיזה", מאגר מקוון מדהים המאגד אוסף עצום של תצלומים, תוכניות, שרטוטים, כתבי יד, רישומי אובייקטים ויומני משלחת מהמוסדות המובילים בעולם. אוסף זה כולל ציורים וכתובות שכבר נעלמו, תיעודים של חפצים שאבדו או נהרסו, ומציג קברים שאינם נגישים לציבור הרחב. 

ולמרות ששום דבר לא יוכל לשחזר את החוויה של ביקור אישי בגיזה, השחזורים של GIZA 3D עשויים להיות הדומים ביותר למקור. מבקרים וירטואליים מכל מקום בעולם יכולים לשוטט בין נפלאות רמת גיזה ולצאת לסיורים מודרכים בפירמידות, במקדשים ואפילו בקברים.

מה אנחנו עדיין מגלים על הפירמידות?

הפירמידות של גיזה עדיין טומנות בחובן הרבה סודות. ובעוד מדענים ממשיכים לחשוף תגליות חדשות, רבים מהם גם מעלים שאלות חדשות.

פרויקט ScanPyramids, צוות בינלאומי הפועל תחת משרד העתיקות של מצרים, משתמש מאז 2015 בטכנולוגיה מודרנית על מנת לחקור לעומק את הפירמידות וזאת מבלי שאפילו רגל אחת של החוקרים תדרוך בהן. ההתקדמויות בענף פיזיקת החלקיקים טעונים אנרגטית אפשרו לאנשי הפרויקט להשתמש בקרניים קוסמיות כדי לחשוף חללים ריקים שונים שהיו חבויים במשך 4,500 שנים – כולל חלל אחד שמתחרה בגודל "הגלריה הגדולה" ובמעבר אחר המכונה "המסדרון הפונה צפונה" של הפירמידה של ח'ופו.

אין זה ברור אם יש משהו בתוך החללים האלה, אך רוב המומחים מאמינים שאין להם משמעות פולחנית. במקום זאת, סביר להניח שהם שימשו במהלך הבנייה כחלק ממערכת שהונדסה בקפידה כדי לחלק את המשקל והלחץ של המבנים האיקוניים האלה, שבהחלט עמדו במבחן הזמן.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך​

בעלי חיים
מדע
סביבה
היסטוריה ותרבות
טיולים ומסעות
dsz_lsa_sleep_saleem_print_s01_f14_mastered-positive-1246x1800
ST_family_GettyImages-1160666335_HR
התזונה שעומדת במבחן הזמן
על השיש או במקרר? כך תאחסנו פירות וירקות באופן מיטבי
קרפדה על הכוונת

לכו רחוק יותר

מבצעי חודש הספר העברי

פרטי התקשרות

לשירות הלקוחות של המגזין או בכל ענין ושאלה בנוגע למנוי שלך, נא ליצור איתנו קשר באמצעות טופס יצירת-קשר

או בטלפון 08-9999410

דילוג לתוכן