"הכבאים מדברים על האש כעל דבר חי", אומר מארק תיסן, צלם בנשיונל ג'יאוגרפיק. "יכולתי לראות שכך הם מרגישים, כשתיארו את האופן שבו האש מתפשטת, את האכזריות שלה, וכיצד ניתן לעצור אותה רק כשהרוח נעצרת".
עבור תיסן, התיעודים מהשריפות ההרסניות בלוס אנג'לס מזכירים שלושה עשורים של צילום שריפות. לאחר שקיבל הכשרה בבית הספר לכיבוי אש באיידהו בשנת 1997, הוא ליווה את הכבאים אל תוך הלהבות ברחבי העולם. משימות אלה כללו בין היתר את רוסיה ולאחרונה גם את אלסקה.



מה גרם לשריפות בלוס אנג'לס?
תיסן – יליד קליפורניה – מסביר שיש מספר גורמים לגל השריפות הנוכחי.
ראשית, הוא אומר, יש לכך קשר הדוק לאופי האזור. חלק גדול מהמערכות האקולוגיות של קליפורניה תלויות באש: בָּתָת הצ'פארל, למשל, האופיינית לחוף המערבי – זקוקה לאש כדי לצמוח, וכך גם עשבים ושיחים רבים אחרים. אבל, הוא אומר, מזה מאות שנים שבני האדם מפריעים לתהליך הטבעי הזה.
" מאז 1910 אנחנו מכבים שריפות בצורה כל כך טובה שהיערות שלנו גדלו לבלי די. זה אומר שיש יותר 'דלק' זמין להתלקחות", הוא מסביר.



הסיבה השנייה קשורה לדבריו במיעוט משקעים. "העונה הגשומה באזור נמשכת מאוקטובר עד אפריל, אם כי כיום הגשם כמעט שלא פוקד את האזור במהלך הסתיו והחורפים האחרונים היו יבשים בצורה יוצאת דופן", הוא אומר.
הסיבה השלישית לדבריו, ואולי הכי חשובה, היא הרוח, אותו גורם שהפך את השריפות בהוואי ב-2023 להרסניות כל כך. "הרוחות אומנם צפויות במידה מסוימת, מטאורולוגים כבר חזו לפני שבוע את בואן של רוחות סנטה אנה – רוחות חזקות וידועות לשמצה הנושבות ממזרח למערב בניגוד לרוחות הנושבות מהאוקיינוס מזרחה", הוסיף.
"ביום שישי האחרון כשקראתי את התחזית של מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי ((NOAA, הלסת שלי נשמטה. אני זוכר שאמרתי לחבר שלי שיש אנשים שגרים בבתים שלהם כרגע, שאין להם בכלל מושג שהבית שלהם עומד להישרף בשבוע הבא".



תיסן סבור שהאש תשכך באותה המהירות שבה היא החלה. "זה יקרה כשהרוח תשכך, אבל כל עוד הרוחות משתוללות הכבאים פשוט לא יכולים לעמוד בקצב", הוא אומר. "יש פעולות מסוימות שטוב שנקטו בהן, כמו השבתת קווי חשמל, כך שאם (או כאשר) הם ייפגעו בשריפה – לא יתלקחו שריפות חדשות. אחרת, זה יכול להיות סיוט מתמשך".




