האם נצטרך להיפרד מהקפה של הבוקר?

מחקר חדש מראה כי גידול קפה יהיה מאתגר יותר ככל שהטמפרטורות העולמיות יעלו בעקבות שינויי האקלים. לעומת זאת, מדינות מסוימות יוכלו לגדל יותר אגוזי קשיו ואבוקדו

חקלאית קוטפת פולי קפה מסוג ערביקה במהלך קטיף חודש נובמבר באינדונזיה. מחקר שנערך באחרונה על קפה, אגוזי קשיו ואבוקדו הראה כיצד שינויי האקלים ישפיעו על מגדלי המזונות הפופולריים הללו, שרבים מהם חקלאים בקנה מידה קטן בחצי הכדור הדרומי. CHAIDEER MAHYUDDIN, AFP VIA GETTY

עד שנת 2050 ייתכן שהנוף החקלאי ברחבי העולם ייראה שונה מאוד מהיום; יהיה צורך להאכיל כ־10 מיליארדי אנשים לעומת כ־8 מיליארדים החיים כיום בכדור הארץ, ושינויי האקלים יגרמו לשינוי גם במקורות המזון שלנו. כבר עכשיו, עליית הטמפרטורות מאפשרת לגדל גידולים טרופיים באזורים גיאוגרפיים צפוניים בהם לא ניתן היה לעשות זאת בעבר. הדרים למשל גדלים כעת בגיאורגיה, ואבוקדו גדל בסיציליה שבאיטליה.

"הקלידו באינטרנט את המילים 'שינויי אקלים' בצירוף האוכל האהוב עליכם, ותיחשפו בתוך שבריר שנייה לסיפור המראה כיצד שינויי האקלים משפיעים על הגידול הזה", אומר מייקל הופמן, מחבר הספר התפריט המשתנה שלנו (Our Changing Menu).

מחקר חדש שפורסם בכתב העת PLOS One מדגים כיצד תנאי הגידול של שלושה מזונות פופולריים – קפה, קשיו ואבוקדו – ישתנו ב־30 השנים הבאות, ומציג תמונה מורכבת של יתרונות וחסרונות פוטנציאליים.

מבין שלושת הגידולים, הקפה יושפע במידה הרבה ביותר מההתחממות העולמית: מהמחקר עולה שפחות ופחות מהאזורים שבהם הוא גדל כיום יתאימו לגידולו גם ב־2050. באשר לאגוזי קשיו ואבוקדו, הממצאים היו מורכבים יותר. אזורי גידול מסוימים יחוו ירידות בגידולים אלו, בעוד שאחרים, כמו אזורים מסוימים בדרום ארה"ב, יהפכו דווקא למתאימים יותר.

מחקר זה מחזק ממצאים שכבר נתגלו במחקרים קודמים, שחקרו את ההשפעה המזיקה שתהיה לשינויי האקלים על פולי הקפה. הוא מציע עדויות נוספות לירידה הפוטנציאלית ביבול הקפה באמצעות התבוננות במגוון רחב יותר של גורמים, דוגמת האופן שבו רמת החומציות (PH) והמרקם של האדמה יכולים להשתנות ככל שיורדים יותר גשמים. זה גם המחקר הראשון שנעשה בקנה מידה עולמי על האופן שבו שינויי האקלים ישפיעו על אזורי הגידול של קשיו ואבוקדו.

"בוודאי שאפשר להסתגל במקומות רבים כדי לפצות על תנאים משתנים", אומר מחבר המחקר רומן גרוטר, מדען סביבה באוניברסיטת ציריך למדעים שימושיים בשוויץ. מדענים וחקלאים כבר מתנסים בהכלאה של יבולים מסוימים כדי ליצור תכונות עמידות שיאפשרו שרידות גבוהה יותר למול שינויי האקלים. באזורים מסוימים, כמו גיאורגיה וסיציליה, שותלים מינים חדשים לגמרי של יבולים, אך המחקר מזהיר שאולי זה לא מספיק. "בשלב מסוים ייתכן שהגידולים לא יוכלו לצמוח יותר באזורים בהם הם נהגו לגדול", אומר גרוטר.

מחקרים הבודקים את השפעת שינויי האקלים על החקלאות התמקדו לעיתים קרובות ביבולים רווחיים כגון סויה, תירס וחיטה. עם זאת, גרוטר אומר שסוגי המזונות הגדלים בחוות קטנות נחקרו במידה פחותה, על אף העובדה שגידולים אלו יהוו חלק בלתי נפרד מהמאמץ להתאים את אספקת המזון העולמית לשינויי האקלים. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, חוות קטנות מייצרות שליש מהמזון בעולם.

כמו כן, חשוב להבין שהקפה, האבוקדו והקשיו נבחרו לעמוד במרכז המחקר מכיוון שבניגוד לתירס או לחיטה, נוטעים אותם שנים לפני שהם מניבים פרי – כלומר ההחלטות אילו סוגי גידולים לגדל מבוססות במידה רבה על הנחות מקדימות לגבי תנאי גידול עתידיים כמו טמפרטורות ודפוסי גשם.

העולם כבר התחמם ב־1.1 מעלות צלזיוס, עובדה שמשפיעה באופן ניכר על צמחים ומובילה לעלייה בחומרת אסונות הטבע. עד שנת 2100, ייתכן שהעולם יתחמם ב־3 מעלות צלזיוס. מבחינה של 14 מודלים שונים, החוקרים חזו כיצד התנאים העולמיים ישתנו בשלושה תרחישי אקלים נפרדים: הפחתה דרסטית בפליטת גזי חממה המגבילה את ההתחממות ל־1.6 מעלות צלזיוס; הפחתה מתונה המגבילה את ההתחממות ל־2.4 מעלות צלזיוס; ותרחיש גרוע ביותר שבו ההתחממות עולה על 4 מעלות צלזיוס.

מהמחקר עלה שעד שנת 2050, בכל שלושת תרחישי האקלים, מספר האזורים הנוכחיים המתאימים ביותר לגידול קפה יירד ב־50 אחוזים, בייחוד במדינות כמו ברזיל, וייטנאם, אינדונזיה וקולומביה. בעבור אגוזי קשיו, הירידות נבדלו במידה רבה זו מזו.

כך למשל, בבֶּנִין שבמערב אפריקה, טמפרטורות שנתיות גבוהות צפויות לגרום לירידה של כמעט 55 אחוזים בשטחים המתאימים לגידול, גם במידה ופליטות הפחמן ירדו. מדינות אחרות ראו ירידות חד־ספרתיות בלבד, גם אם לא נעשה דבר כדי למתן את שינויי האקלים.

עם זאת, בסך הכול, הקרקע המתאימה לגידול קשיו צפויה לגדול ב־17 אחוזים ברחבי העולם, הודות לחורפים שיהפכו ליותר ויותר חמים בקווי רוחב גבוהים ונמוכים יותר כמו בארה"ב, ארגנטינה ואוסטרליה.

גם בכל הנוגע לאבוקדו, שגדל על פי רוב ביערות גשם, היו תוצאות מגוונות, בעיקר עקב שינויים אפשריים במשקעים. על פי הערכות המחקר, האזורים המתאימים ביותר לגידול אבוקדו, כגון אלה שברפובליקה הדומיניקנית ובאינדונזיה, ירדו ב־14 עד 41 אחוזים, אך אזורים המתאימים במידה בינונית לגידול הפרי יגדלו ב־12 עד 20 אחוזים.

במקסיקו, המגדלת הגדולה ביותר בעולם של הפרי, תנאי הגידול של אבוקדו צפויים לעלות ברחבי המדינה בין 66 ל־87 אחוזים, בהתבסס על צפי הפליטות הפחמניות עד 2050. תוצאות המחקר עולות בקנה אחד עם תצפיותיה של פם נוקס, קלימטולוגית באוניברסיטת ג'ורג'יה המתמחה בחקלאות. לדבריה, מגדלי מזון מתנסים כעת בגידול מזונות חדשים המתאימים לאקלים החורפי המתחמם של האזור. "חקלאים כבר מנצלים את ההתחממות הזו בדרום מזרח ארה"ב לטובת גידול יבולים חדשים כמו זיתים וקלמטינות מזן סצומה", היא אומרת.

התאמת המזון לעתיד

מה עשויות להיות המשמעויות של תוצאות המחקר המגוונות לגבי אספקת המזון העולמית בשנת 2050?

נדרש מחקר נוסף כדי להבין את האופן שבו שינויי האקלים ישפיעו בעתיד על ביטחון המזון העולמי, אומר הופמן. הוא מציין לדוגמה את העובדה ששינויי האקלים מגבירים את כמות וסוג המזיקים שתוקפים יבולים. ההנחה הטבעית הינה שאספקת היבול של אותם גידולים תרד, אך מה אם מספר הטורפים של אותם מזיקים יגדל אף הוא? מכיוון שאזורי גידול מסוימים מתרחבים בעוד שאחרים פוחתים, זוהי מלאכה מאתגרת לחזות את גורלם של גידולים ספציפיים. מה שברור, אומר הופמן, הוא שלירידה של יבול מסוים יכולה להיות השפעה הרסנית ברמה המקומית – "ממש כמו מפעל ענק שעובר מחוץ לעיר".

כדי לעזור לקהילות לצלוח את השינוי הזה, המחקר קובע שמגדלי מזון יצטרכו להסתגל במגוון דרכים, משימוש בגידולי כיסוי (צמחים שנועדו לשמור על זמינות המינרלים בקרקע) ועד לפיתוח זנים עמידים יותר לאקלים.

אך לפתרונות יש גם חסרונות: לעיתים נדרשות שנים רבות עד שמצליחים לגדל זן עמיד דיו, וייתכן שמגדלי צמחים לא יוכלו לעמוד בקצב של שינויי האקלים, אומר צ'ארלס ברומר, מנהל המרכז לגידול צמחים באוניברסיטת קליפורניה. אפילו הצמחים העמידים ביותר לחום לא יוכלו להניב יבול אם גלי החום יהפכו לחמורים ותכופים יותר.

באמצעות תחזיות של עשרות שנים קדימה לגבי האופן שבו עשויה החקלאות להשתנות, מדענים יכולים כעת לעזור לחקלאים לדעת למה לצפות, ולייעץ לקובעי מדיניות כיצד לעודד חקלאים להשתמש בשיטות גידול יעילות יותר, כמו גידולי כיסוי.

"זה חיוני לביטחון המזון והתזונה למדל שינויים שכאלה ואת השפעותיהם על החקלאות", אומר גרוטר. "אנחנו מתמקדים עכשיו בגידולים הזולים והמניבים ביתר, אך גם אבוקדו הוא גידול חשוב ומזין".

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך​

בעלי חיים
מדע
סביבה
היסטוריה ותרבות
טיולים ומסעות
dsz_lsa_sleep_saleem_print_s01_f14_mastered-positive-1246x1800
ST_family_GettyImages-1160666335_HR
התזונה שעומדת במבחן הזמן
על השיש או במקרר? כך תאחסנו פירות וירקות באופן מיטבי
קרפדה על הכוונת

לכו רחוק יותר

מבצעי חודש הספר העברי

פרטי התקשרות

לשירות הלקוחות של המגזין או בכל ענין ושאלה בנוגע למנוי שלך, נא ליצור איתנו קשר באמצעות טופס יצירת-קשר

או בטלפון 08-9999410

דילוג לתוכן