הלובן הבוהק, הנופים הבראשיתיים והפראיים, הקור יוצא הדופן וקרחוני הענק, הופכים את אנטארקטיקה לאחד המקומות הייחודים בעולם. לפניכם מיטב התמונות של צלמי נשיונל ג'יאוגרפיק, שתיעדו לאורך שנים את המראות הקסומים של היבשת.
אנטארקטיקה הינה היבשת החמישית בגודלה במונחים של שטח כולל, ומכסה כ־20 אחוזים מחצי הכדור הדרומי (היא גדולה יותר גם מאוקיאניה ומאירופה). היא יבשת ייחודית בשל העובדה שאין בה אוכלוסייה אנושית מקומית ואין בה מדינות, על אף ששבע מדינות הגישו תביעות טריטוריאליות על שטחים מסוימים ביבשת.
באנטארקטיקה יש מספר פסגות הרים, כולל ההרים הטראנס־אנטארקטיים, המחלקים את היבשת למזרח ומערב. כמה מהפסגות הללו מגיעות לגבהים של יותר מ־4,500 מטרים.
גובהו של מדף הקרח האנטרקטי עצמו הוא כ־2,000 מטרים ומגיע ל־4,000 מטרים מעל פני הים ליד מרכז היבשת.
באנטארקטיקה יש אקלים קר ויבש במיוחד. הטמפרטורות בחורף לאורך חופי אנטארקטיקה נעות בדרך כלל בין 30–10 מעלות מתחת לאפס. במהלך הקיץ, הטמפרטורה הממוצעת באזורי החוף הינה אפס מעלות צלזיוס, אך יכולה להגיע עד ל־9 מעלות צלזיוס.
באזורים הפנימיים וההרריים הטמפרטורות קרות הרבה יותר, ויורדות מתחת ל־60 מעלות מתחת לאפס בחורף ו־20 מעלות מתחת לאפס בקיץ.
בשנת 1983, תחנת המחקר ווסטוק (Восто́к) של רוסיה מדדה ביבשת את הטמפרטורה הקרה ביותר שנרשמה אי פעם על פני כדור הארץ: 89.2 מעלות מתחת לאפס. טמפרטורה נמוכה עוד יותר נמדדה באמצעות נתוני לוויין בשנת 2010: 93.2 מתחת לאפס.
חזזיות, טחבים ואצות יבשתיות הם בין מיני הצמחייה הבודדים הגדלים באנטארקטיקה. מרבית הצמחייה הזו גדלה באזורי הצפון והחוף של אנטארקטיקה, בעוד שבפנים היבשת יש מעט צמחייה, אם בכלל.
האוקיינוס, לעומת זאת, שופע דגים ויצורי ים אחרים. למעשה, המים המקיפים את אנטארקטיקה הם מהמגוונים ביותר על פני כדור הארץ. עליית המים הקרים ממעמקי הים אל פניו מאפשרת לפיטופלנקטון ולאצות לפרוח.
אלפי מינים, כמו קריל, ניזונים מהפלנקטון. דגים ומגוון גדול של יונקים ימיים משגשגים במימי האנטארקטיקה הקרים.
במי היבשת חיות אוכלוסיות בריאות של לוויתן כחול (Balaenoptera musculus), לוויתן מצוי (Balaenoptera physalus), לווייתן גדול־סנפיר (Megaptera novaeangliae) וראשתנים גדולי ראש (Physeter macrocephalus).
טורף העל באנטארקטיקה הוא כלב הים הנמרי, שאורכו מגיע לשלושה מטרים ומשקלו מגיע ל־400 קילוגרמים. הוא בעל שיניים ארוכות וחדות בצורה יוצאת דופן, והוא משתמש בהן לצוד פינגווינים ודגים. החיה המזוהה ביותר עם אנטארקטיקה הינה הפינגווין, המשתמש בכנפיו כדי להתקדם במים ולצוד דגים.
חוקרים ממגוון רקעים מדעיים חוקרים את אנטארקטיקה לא רק בשל סביבתה הייחודית, אלא גם כיבשת המצביעה על תהליכים גלובליים רחבים. גיאוגרפים ממפים את פני היבשת ומטאורולוגים חוקרים דפוסי אקלים, לרבות הידלדלות שכבת האוזון באזור האטמוספירה שמעל אנטארקטיקה.
אקלימטולוגים עוקבים אחר ההיסטוריה של האקלים של כדור הארץ באמצעות חקר הקרח הבתולי של אנטארקטיקה. ביולוגים ימיים חוקרים את התנהגותם של הלווייתנים, כלבי הים והדיונונים. אסטרונומים מבצעים תצפיות מאנטארקטיקה מכיוון שהיא מציעה את הנוף הבהיר ביותר של החלל מכדור הארץ.
אפילו אסטרוביולוגים, שבוחנים את האפשרות שישנם חיים מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ, חוקרים חומרים שנמצאו באנטארקטיקה. בשנת 1984 נמצא מטאוריט ממאדים באנטארקטיקה. הסימונים על המטאוריט הזה היו דומים לסימנים שהותירו חיידקים על פני כדור הארץ. אם למטאוריט הזה, בן מיליוני שנים, יש למעשה שרידים של חיידקים ממאדים, זו תהיה העדות המדעית היחידה לחיים מחוץ לכדור הארץ.
שיט באנטרקטיקה הינו חוויה של פעם בחיים. כשהספינה שלכם תפליג לאורך היבשת, תוכלו לחזות בערוצים חצובים בקרח, איים, קרחונים ומפרצים סלעיים.
לא תרצו להסיר את עיניכם מהנופים וחיות הבר, המוארים באורו הייחודי והבהיר של האזור עם האוויר הנקי ביותר בעולם.
