אין זה סוד שרבים מהאתרים הארכיאולוגיים בישראל מתגלים במקרה; בין אם במהלך סלילת כביש, עבודות פיתוח או סקר שטח אקראי – מדינתנו הקטנה לא מפסיקה לזמן הפתעות.
אך הגילוי שנחשף במהלך עבודות הפיתוח להקמת שכונה בצפון קריית גת, הצליח להפתיע אפילו את חוקרי רשות העתיקות 'המשופשפים' ביותר: יישוב רומי־ביזנטי עתיק הכולל מנזר גדול, רצפת פסיפס, גת מרשימה וממצאי קרמיקה – והיד עוד נטויה.
היישוב הביזנטי, המתוארך למאות החמישית והשישית לספירה, המשיך אתר קדום מהתקופה הרומית שהתקיים במשך כ־600 שנים. באתר נמצא מנזר גדול ובו חדר תפילה עם כתובת ביוונית עתיקה הלקוחה מספר דברים: "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ". כמו כן, נמצאה במנזר רצפת פסיפס מרשימה ששולבו בה צלבים, אריות, יונים, פרחים ודגמים גאומטריים.
לצד המנזר נחשפה גם גת גדולה, שהחוקרים סבורים שנהרסה ונבנתה מספר פעמים. בסמוך לגת נמצאו קנקני אגירה רבים שהכילו את היין שיוצר בגת, שנשלחו לערים בישראל ולערי אירופה. לדברי החוקרים, נמצאו קנקנים מסוג זה בספרד ואפילו באנגליה, דבר המעיד על מרחב התפוצה הרחב שהיין זכה לו.
"היישוב יושב על דרך ראשית המכונה 'מהים להר', כלומר בדרך הראשית המובילה מאזור החוף לאזור ההר. באותם ימים הרבה מהסחורות הגיעו לנמלים של אשקלון ושל עזה ומשם המשיכו לירושלים, לחברון, לירדן ולסוריה", מסבירה מנהלת החפירות באתר, שירה ליפשיץ.
"האזור היה פורה מאוד מבחינה חקלאית, גם היום הוא שופע בגידולים ובכרמים. לכן זה הגיוני מאוד שהוקם באזור יישוב שייצר יין, קל וחומר לאור העובדה שהוא ישב על דרך ראשית שאפשרה להם לסחור בו עם העוברים ושבים".
נוסף על המנזר והגת, היו הפתעות נוספות שהיישוב הקדום זימן לחוקרים. כך למשל, נמצאה בתחומי היישוב כמות יוצאת דופן של מטבעות, כלי זכוכית, קרמיקה ומתכת. כמו כן, נמצאו באתר פריטי שיש, נרות מתקופות שונות וצעצועים – המעידים לפי החוקרים על עושרו הרב של היישוב.
"בתקופה הביזנטית אזור השפלה הדרומית פרח ונהפך לאחד האזורים המשגשגים בארץ ישראל. הצליינות שהחלה במאה הרביעית לספירה הייתה אחד הגורמים שתרמו לשגשוג זה, שכן היא הביאה לארץ המוני צליינים שהביאו איתם מיומנויות וטכנולוגיות שונות", אומרת ליפשיץ.
"היישוב שנחשף כעת הוא אחד מיני רבים שהוקמו בתקופה הביזנטית באזור השפלה והנגב הצפוני, שכללו מנזרים, כנסיות ותעשיות שונות. רואים את זה גם בנגב הדרומי, כמו בניצנה ובשבטה – ממש פריחה בכל האזור".
נוכח התיאורים של ליפשיץ, העובדה כי היישוב הקדום והעשיר ננטש מבחירה על ידי תושביו עשויה להישמע תמוהה.
"אנחנו לא יודעים למה היישוב ננטש, אבל אנחנו כן יודעים שהרבה יישובים גדולים באזור ננטשו בסוף המאה השישית, כמו היישובים שבאזור אשקלון. יש האומרים שהם ננטשו בעקבות מגיפה או רעידת אדמה, ואילו אחרים אומרים שהייתה התדרדרות כלכלית. מה שבטוח הוא שהנטישה נעשתה מבחירה ולא בשל מתקפה", הוסיפה.
"מזה שנים שאנחנו יודעים שיש באזור עתיקות, אך לא ידענו שכל כך הרבה מהן. כשהיזמים רצו להקים את השכונה החדשה הודענו להם שצריך לעשות לפני כן חפירות, וכך גילינו את היישוב הקדום הכי גדול באזור עם ממצאים עשירים מאוד, שאני בטוחה שילכו ויתרבו ככל שנמשיך בחפירות", מסכמת ליפשיץ.
