"רשות הטבע והגנים מתמודדת עם היקף הנזקים הגדול ביותר שנגרם ב־60 שנות קיומה", קובע דוח שפורסם אתמול (ראשון) על ידי הרשות.
"ב־7 באוקטובר נכנסה מדינת ישראל כולה למלחמה, ואיתה נכנס גם הטבע הישראלי לקו האש. רבים ראו את הטבע הישראלי נפגע גם הוא – החל מהשריפות הרבות בדרום הארץ בתחילת המלחמה והמשך בשריפות בצפון הארץ. האתרים בקו החזית הצפונית עומדים סגורים כבר שנה שלמה, וחיות הבר מחפשות מסתור ומזון בשטחים הפתוחים לאחר ששמורות הטבע ניזוקו מפגיעות הטילים והשריפות", ממשיך הדוח.
נזקי השריפות
מהדוח עולה כי הפגיעה הבולטת ביותר בטבע הישראלי נגרמה מהשריפות, בייחוד בגבול הצפון. הנתונים מצביעים על כך שמתחילת המלחמה נשרפו ברחבי הארץ כ־340 אלף דונם, מתוכם כ־196 אלף במחוז הצפון. המרחב שנפגע במידה הרבה ביותר הוא מרחב הגולן, שבו נשרפו כ־116 אלף דונם, ובו שמורת הטבע יהודיה, שבה נשרפו כ־15.5 אלף דונם. לאחריה נמצאת שמורת מורדות יער אודם, עם כ־10 אלף דונם שנפגעו.
"בהשוואה לשנים הקודמות, ניתן להבין כי אנו נמצאים בסדרי גודל של שריפות שהמדינה לא התמודדה איתם בעבר", קובע הדוח.
ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, אמר כי "לא צריך להיות מומחה כדי להבין שמלחמה לא מיטיבה עם הטבע ועולם החי. המלחמה אינה דומה לקורונה, אי־נוכחות מטיילים בטבע לא אומרת שהשטח חף מאדם.
לדבריו, "רעש הלחימה, השריפות, תנועת הצבא – כולם משפיעים על עולם החי והצומח, וכן על בתי הגידול שנפגעו ממגוון פעולות תשתית שבוצעו כחלק מהמאמץ המלחמתי. מהצומח על הקרקע, דרך בעלי החיים ועד הדורסים בשמיים, כולם מושפעים.
"יש שטחים שאנחנו עדיין לא יכולים לנטר, בייחוד באזור גבול ישראל־לבנון. לכן, אין לנו דרך לדעת מהי ההשפעה על הצומח ובעלי החיים בתאי השטח הללו. ברגע שהמצב יאפשר, נצא לשטח, נבדוק את מצב הצומח ובעלי החיים ונעדכן את הציבור", הוסיף.
ד"ר דולב סיכם את דבריו בנימה אופטימית: "אנו מכינים תוכניות לשיקום השטח ביום שאחר הלחימה. כפי שנראה, הפגיעה בטבע הינה ברת שיקום. המערכת הטבעית תדע לשקם את עצמה. ומה שלא ישתקם – אנחנו נהיה שם לסייע".