תארו לעצמכם שאתם עד כדי כך קרובים לדוב רעב. צלם נשיונל ג'יאוגרפיק, ג'ספר דוסט, צילם את הדוב הזה מציץ לתוך רכבו בזמן שהיה בנסיעת עבודה ברומניה. מפגש זה מדגיש את האתגרים שעמם מתמודדים ארגוני איכות הסביבה במאמציהם לשמר את אחד האזורים הנידחים האחרונים של אירופה.
כאשר הצלם ג'ספר דוסט הגיע לאלפים הטרנסילבנים כדי לתעד את הדו־קיום העדין שבו חיים בני אדם וחיות בר באזור זה של רומניה, הוא תכנן לצלם במעבה היער הקרפטי הדרומי.
"זהו נוף הררי יפיפה עם יערות עבותים – מקום פראי מאוד", אומר דוסט.
במקום זאת, הוא מצא סיפור מעניין כבר בדרך לשם, בצד הדרך, כאשר הבחין בקבוצת דובים שתרה אחר אוכל.
המפגש הקרוב עם הדובים הוביל לכמה צילומים מדהימים, אך גם הדגיש את המכשולים המשמעותיים שעומדים בפני אנשי שימור ברומניה ובמקומות אחרים בעולם במאמציהם לשקם ולהגן על מקומות פראיים.
אל תאכילו את הדובים
דוסט שינה את גישתו למשימת הצילום שלו לאחר שפגש תיירת שסיפרה לו שהיא מאכילה דובים בצדי הדרך באזור השימור.
"היא התחילה להראות לנו צילומים. הם היו מדהימים. הבנו שזו תהיה נקודת פתיחה מצוינת לדיון לגבי מאמצי השימור בתוך הקהילה", הוא אומר.
תיירים המוקסמים מהדובים החומים והכריזמטיים של האזור נוטים להיכנע לפיתוי ולהאכיל אותם, אך להתנהגות זו יש השפעות הרות אסון.
על אף שדובים מטבעם אינם נוטים להתקרב לבני אדם, דרושות רק מספר ארוחות כדי לגרום להם להתמכר לאוכל אנושי – ואחרי זה, הם לא נשארים פראיים לזמן רב.
במקום זאת, הם עלולים לפתח תלות משמעותית בבני אדם המביאה אותם לפקוד בתדירות גבוהה יישובים בחיפוש אחר מזון, ובכך לסכן הן את עצמם והן את תושבי המקום.
בשנת 2023 נרשמו 95 תקריות עם דובים באזור, לרבות אירוע שהתרחש בקיץ האחרון במהלכו מטייל דרס למוות דוב. דוסט אף תיעד אמא דובה שאיבדה את אחת מרגליה ממלכודת או תאונת דרכים.
"הדרך היחידה שבה היא יכולה לגדל את הגורים שלה היא לחפש אוכל אנושי לאורך הכביש הזה", הוא אומר, מציאות שמעמידה את האימא ואת גוריה בסכנה. "דובים המואכלים על ידי בני אדם הופכים לדובים בעייתיים", הוסיף.
נוכחותם ההולכת וגוברת של דובים בכבישי ויישובי האזור מעוררת התנגדות ליוזמות ייעור ושימור, כמו זו של הקרן לשימור קרפטיה (Foundation Conservation Carpathia). "זה מאוד הגיוני שהקהילה לא מברכת על שימור היער, כי יותר יער פירושו יותר דובים", אומר דוסט.
לא דובים ולא יער
הממשק בין בני אדם לדובים סיקרן את דוסט, שחווה אותו על בשרו הרבה יותר מהר משהוא ציפה. במהלך נסיעה בין הרי הקרפטים, הבינו דוסט ועוזרו כי הדובים שהסתובבו בצידי הדרך מחכים למזון. "היה עצוב לראות את זה", הוא אומר. "זה גרם לנו להבין שהם שינו לחלוטין את ההתנהגות שלהם".
הצלם עצר להתבונן בדובים, אך כאשר הוריד את חלון הרכב – דוב חום גדול פנה ישירות לעברו בניסיון להשיג מזון. "זו ההזדמנות שלי," אמר לעצמו דוסט לפני שלחץ על כפתור המצלמה. התוצאה הייתה שישה צילומים, חמישה מטושטשים ואחד ברור, בטרם לחץ על דוושת הגז אל עבר מקום מבטחים.
רק כעבור שעות, כשהביט בצילום, הבין דוסט עד כמה הוא היה קרוב לדוב וחש הכרת תודה על כך שיצא ללא פגע. הוא גם שמח על כך שהצליח לתעד בצורה כה מוחשית את האתגרים שמזמנים החיים בצווותא הן לחיות והן לבני אדם.
בימים שלאחר מכן ראה דוסט דוגמאות נוספות לאופן שבו התיירים שינו את המערכת האקולוגית העדינה שבה הם ביקרו. כשצפה באנשים המאכילים דובים בחטיפים וממתקים, הוא הבין שסיפור השימור באזור עוסק באנשים בה במידה שהוא נוגע לחיות בר.
"זה לא עניין של מה בכך לרפא את היחסים בין חיות לבני אדם", אומר דוסט. "אך כולנו נרוויח מכך אם נעשה זאת בדרך הנכונה".
