לפני שני עשורים בלבד נראה היה שאולי נצטרך לכתוב הספד לאנטילופת סאיגה.
לאחר שמספרן פחת עקב ציד נרחב וגלי מחלות, עד שנת 2003, רק שישה אחוזים ממפריסי פרסה אלה בעלי החוטם השמוט נותרו בקזחסטן, מונגוליה, רוסיה ואוזבקיסטן.
אך כיום מדענים שמחים על התאוששותה המפתיעה של הסאיגה.
על פי ההערכות האחרונות שפורסמו בדצמבר 2023, יש כעת 1.9 מיליוני אנטילופות סאיגה ברחבי אירו־אסיה. למעשה, יש כל כך הרבה סאיגות, שהאיגוד הבין־לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN) שידרג את מעמדו של המין ברשימה האדומה מ"סכנת הכחדה חמורה" ל"קרוב לסיכון".
"עוסקים הרבה בבשורות רעות בתחום השימור, ולא מקדישים תשומת לב רבה להצלחות השימור", אומר א' ג' מילנר-גולאנד, מדען שימור באוניברסיטת אוקספורד ומייסד שותף של האיגוד לשימור הסאיגה (Saiga Conservation Alliance) שבסיסו בבריטניה. "זוהי הוכחה ממשית לעבודתם הקשה של אנשים רבים ב־20 השנים האחרונות", הוא אומר.
כדי לקבל מושג עד כמה התקדם המין הזה, נציין כי בשנת 2015, יותר ממחצית מאוכלוסיית האנטילופות ממין סאיגה ברחבי העולם מתו עקב מחלת דם מסתורית.
"אלה חדשות פנומנליות", כותב בהודעת דוא"ל ג'ואל ברגר, אקולוג באוניברסיטת המדינה של קולורדו ומדען בכיר בחברה לשימור חיות הבר.
"בתקופה שבה כל כך הרבה מינים ואוכלוסיות נמצאים בירידה תלולה, כולנו צריכים לחגוג כעת נוכח ההתאוששות של הסאיגה – מין הראוי להכרה רבה יותר בזכות עצמו", הוא אומר.
הצניחה המסחררת של הסאיגה
מי שהקדיש תשומת לב לסאגה של הסאיגה יודע שדרכּה דמתה לרכבת הרים פראית.
"לפני 20 שנים עלתה רמת הסיכון שלה במהירות רבה יותר מזו של כל יונק אחר", אומר מילנר־גולאנד.
