אמסטרדם שלטה בתיירות הקנאביס במשך 40 שנים, אבל כעת היא נסוגה מהתעשייה הזו השווה מיליארדי דולרים. בכך היא יוצרת הזדמנויות ליעדי מריחואנה מתפתחים באסיה, אפריקה ואמריקה. כללים חדשים באזור התיירות המרכזי של עיר הבירה ההולנדית מגבילים את מכירת האלכוהול, מחייבים ברים לסגור מוקדם יותר, ומטילים קנס של 100 אירו על עישון מריחואנה במקומות ציבוריים.
ראש עיריית אמסטרדם, פמקה הלסמה, אמרה לתקשורת שתיירות המריחואנה פוגעת בעיר בכך שהיא מטפחת פשע ואי סדר ציבורי, והציעה למנוע מתיירים את השימוש בבתי הקפה (קופי שופס) המוכרים קנאביס. מאז שהולנד הפכה את השימוש בקנאביס לחוקי ב־1976, הפכה אמסטרדם ליעד אהוד על סטלנים.
מומחים לתיירות טוענים שהמדיניות החדשה של אמסטרדם עשויה לשנות את תעשיית תיירות הקנאביס העולמית, ששוויה הוערך לאחרונה על ידי מגזין פורבס ב־17 מיליארדי דולרים בשנה. תאילנד, דרום אפריקה, אורוגוואי, ג'מייקה, מלטה, מקסיקו, קנדה וארצות הברית רופפו כולן את החוקים שלהן בנוגע לקנאביס, ומומחים מעריכים כי הדבר עשוי למשוך יותר ויותר תיירים. גם גרמניה תיכנס למשוואה הזו, מכיוון שחוק חדש שחוקק הפרלמנט הגרמני, ושצפוי להיכנס לתוקפו ב־1 באפריל 2024, יתיר את השימוש בקנאביס במקומות ציבוריים. על פי החוק, נשיאה של עד 25 גרמים של הצמח תותר בשטחים ציבוריים, ובבתים פרטיים הגבול העליון המותר להחזקה יהיה 50 גרמים.
הבירה הבאה של תיירות הקנאביס?
בראש חבורת היורשות הפוטנציאליות של אמסטרדם נמצאת תאילנד. מדינה אסייתית זו, הידועה היטב בחוקי הסמים הנוקשים שלה, התירה שימוש בקנאביס ב־2022, וכעת יש בה אלפי חנויות המוכרות אותו. "תאילנד הופכת במהירות ליעד קנאביס מרכזי", כך לדברי מייקל או'ריגן, מרצה לתיירות באוניברסיטה הקלדונית של סקוטלנד.
"תאילנד היא סביבה חופשית כרגע, עם הגבלה קטנה מאוד על צריכה בקרב תיירים", אומר או'ריגן, מומחה לתיירות מריחואנה. "המדינה מושכת תיירי קנאביס ברחבי אזור אסיה ועשויה למשוך יותר ויותר אירופים".
תיירים הם הלקוחות העיקריים של חנויות הקנאביס בתאילנד, אומר מנדל מנחם, דובר High Thailand, אתר המקטלג את החנויות הללו. ביעדים תאילנדיים פופולריים בבנגקוק, פוקט, קו סמוי וצ'אנג מאי יש חנויות רבות שבהן תיירים יכולים לקנות את הסם באופן חופשי.
יותר ממיליון תושבים תאילנדים נרשמו לקבלת היתר לגדל קנאביס באופן חוקי, אומר פיפאטפונג פקפארה, עוזר פרופסור לתיירות באוניברסיטת בנגקוק. אבל הוא מזהיר שחוקי הקנאביס של תאילנד הם מסובכים. מוצרי קנאביס חוקיים בתאילנד אינם יכולים להכיל יותר מ־0.2 אחוזי טטראהידרוקנאבינול (THC, המרכיב הפסיכואקטיבי העיר בצמח הקנאביס). זו רמה נמוכה מאוד עבור מריחואנה לצורכי פנאי. בתי מרקחת בקליפורניה מוכרים קנאביס עם 35 אחוזי THC. "אני חושב שאנחנו צריכים הנחיה ורגולציה מוצקה לגבי היכן וכיצד יש למכור או להפיץ כאן קנאביס לפני שתאילנד תוכל להפוך לבירת קנאביס", אומר פקפארה.
לשם השוואה, סביר להניח שאם גרמניה אכן תהפוך את הסם לחוקי היא לא תטפח את תיירות הקנאביס, אומר יוליוס ארנגר מהמכון הגרמני לחקר התיירות. "פוליטיקאים התומכים בליברליזציה של הקנאביס מדגישים שלא תהיה תיירות קנאביס כתוצאה מהחוק החדש", הוא מוסיף.
"הם מצביעים במפורש על הולנד כמודל שיש להימנע ממנו. לפי החוק החדש, קנאביס יהיה זמין לרכישה רק בכמות מוגבלת ולצריכה עצמית של אנשים הרשומים במה שנקרא מועדוני קנאביס, מה שיקשה על תיירים מרחבי העולם לרכוש את הסם".
"שום יעד אירופי לא ימהר להפוך לאמסטרדם הבאה", אומר או'ריגן. "אני לא חושב שאף עיר רוצה לחזור על אותה חוויה ולגרום לתיירים לטוס מכל רחבי האזור כדי לצרוך סמים", הוא אומר. "ברצלונה השתמשה במודל מועדון דומה [כפי שהציעה גרמניה], ומועדונים רבים היו פתוחים לתיירים. עם זאת, זה הוביל לריבוי של מועדונים ומגייסים שפנו לתיירים כדי למכור להם חברות במועדון. אשתקד הוביל הדבר לפשיטה משטרתית שערכו בברצלונה על כל המועדונים".
בינתיים מתפתחת באפריקה סצנת תיירות קנאביס בפרופיל נמוך יותר. דרום אפריקה, למשל, התירה את השימוש בקנאביס במרחבים פרטיים ב־2018.
"תיירות הקנאביס בדרום אפריקה עומדת להפוך לפלח תיירות נישתי מרכזי במדינה", אומר תפאדזווה מטיזה, מרצה לתיירות באוניברסיטת נורת'־ווסט. לדבריו, מכירת בדים, ביגוד ומוצרי מזון עשויים קנאביס עשויה ליצור הזדמנויות כלכליות נוספות. בדרום אפריקה יש גם מספר הולך וגדל של סיורי מריחואנה ומקומות הנקראים 'Bud and Breakfast' (על משקל Bed and Breakfast), ובתרגום מילולי: 'ניצנים וארוחת בוקר', המציעים גם לינה וגם קנאביס חוקי.
לדבריו של ג'ון ליפפורד, מרצה לתיירות באוניברסיטת גרנד ואלי סטייט, גם תיירות הקנאביס ביבשת אמריקה מתרחבת. במדינת הולדתו, מישיגן, אשר עומדת לעבור את סף שלושת מיליארדי הדולרים במכירות קנאביס השנה, יש מגוון של מקומות לינה, מסעדות ופסטיבלים העוסקים בנושא המריחואנה.
כך גם קנדה ומדינות ארצות הברית קולורדו, קליפורניה, אורגון וּושינגטון. בעתיד, אומר ליפפורד, תיירות הקנאביס עשויה לפרוח בקוסטה ריקה, פנמה, ארגנטינה, ברזיל, קולומביה, אקוודור ופרו – כולן ארצות שערכו הקלות בחוקיהן בנושא המריחואנה בשנים האחרונות.
כללי הנימוס של תיירות הקנאביס
ליפפורד מייעץ לתיירי הקנאביס לבצע מחקר מקדים על חנויות שבהן הם יכולים לרכוש מריחואנה בבטחה: לברר אם מותר לעשן בציבור, מהי עוצמתם של מוצרי הקנאביס המוצעים ואם ישנם 'אזורים אפורים' חוקיים בין שימוש רפואי לבין שימוש להנאה. "משמעות הדבר עשויה להיות ההבדל בין בילוי חופשה נעימה לבין האפשרות 'לבלות' במעצר בחו"ל", הוא אומר.
התנהגות חסרת כבוד מצד תיירים היא אולי האיום הגדול ביותר על עתיד מסעות הקנאביס, אומר ליפפורד. "תיירי קנאביס אינם עושים בחוכמה אם הם מאמינים שהם נמצאים באיזו ארץ משחקים מוגנת שבה הכללים אינם חלים עליהם, או שהם יכולים לעבור בה את החוויה שלהם בבטחה", הוא אומר.
רונן אוקונל הוא עיתונאי וצלם אוסטרלי הנוסע הלוך ושוב מאירלנד לתאילנד ולאוסטרליה המערבית.
