שחזור תקרת מקדש איסנא (Esna) במצרים חשף תצוגה ססגונית: תבליטים צבעוניים של גלגל המזלות, תיאורים של קבוצות כוכבים וכוכבי לכת, וכתובות חרטומים שעשויות לשפוך אור על משמעותן של תמונות שמימיות אלה.
שכבות הזמן, מסתבר, אינן רק מזיקות: "הפיח והאבק שהצטברו במשך כמעט 2,000 שנים הן אלו אפשרו את מצב השימור המדהים הזה", אומר כריסטיאן ליץ, שפיקח על הפרויקט. במשך חמש שנים צוות המונה 30 אנשים עבד על פרויקט השיקום, המשותף למשרד התיירות והעתיקות המצרי ואוניברסיטת טיבינגן ((Tübingen בגרמניה. הם חשפו שרידים ארכיאולוגיים בעלי צבעים עזים שנשארו על כנם לאחר אלפי שנים, ביניהם גלגל מזלות ותיאור אלוהי של ההצפה השנתית של הנילוס.
מקדש איסנא, הממוקם דרומית לעיר לוקסור (Luxor) שעל גדות הנילוס, הוא אחד מהמבנים האחרונים שהוקמו במצרים העתיקה. הבנייה החלה במאה השנייה לפני הספירה תחת פרעה תלמי השישי, צאצא לשושלת שירשה את השלטון במצרים מידי אלכסנדר מוקדון. פרעוני בית תלמי מיזגו במקדשים שנבנו בזמן שלטונם בין ארכיטקטורה יוונית למצרית, וביטוי לכך היה מקדש איסנא שהוקדש לאל הפריון ומוֹצָא הנילוס – ח'נום.
התקרה נמצאת בפרונאוס – המבואה במקדשים היוונים־רומיים – ונבנתה בתקופת שלטונו של הקיסר הרומי קלאודיוס (54–41 לספירה). זהו החלק היחיד במקדש שעודנו עומד על תילו. מיקומו המרכזי באיסנא כנראה תרם לכך שאבני המקדש היקרות לא נבזזו או שימשו לבניית מבנים אחרים, על אף שתקרתו כוסתה בשכבות עבות של פיח ואבק בשל העובדה שתושבים מקומיים שהתגוררו במקום נהגו להבעיר בו אש במשך מאות שנים.
24 העמודים המפוארים התומכים בגג המבואה עוטרו על ידי פרעוני בית תלמי, ובהמשך על ידי שליטים רומים במאה הראשונה לספירה. תמרים, פרחי לוטוס, פפירוס וגפנים עם אשכולות ענבים מסמלים כולם את פוריותו של עמק הנילוס.
מראות שמימיים
תהליך שיקום וניקוי התקרה שבעקבותיו נחשפו יצירות האמנות מהמאה השנייה לספירה היה קפדני למדי. "נעזרנו בקיסמים כדי לגרד את הלכלוך", אמר כריסטיאן ליץ מאוניברסיטת טיבינגן.
בין הדברים הרבים שחשף הצוות היה גלגל המזלות על 12 סמליו. דניאל פון רקלינגהאוזן מאוניברסיטת טיבינגן הסביר בהודעה לעיתונות כי גלגל המזלות שימש בדרך כלל לקישוט קברים מצריים פרטיים, ורק לעתים נדירות נעשה בו שימוש בקישוט המקדשים.
בדומה לסמלים רבים באסטרולוגיה המודרנית, מקורם של העיטורים המופיעים במקדש הוא באימפריה הבבלית, שהובאו למצרים על ידי היוונים. לצד הסמלים מתוארות קבוצות כוכבים, וכן כוכבי הלכת מאדים, צדק ושבתאי.
הכתובות ההירוגליפיות המתלוות לתמונות עוררו את סקרנותם של החוקרים. האגיפטולוג הצרפתי סרז' סאונרון היה בין הראשונים שתיעדו ופירשו אותם בשנות ה־60 וה־70, כאשר השחזור הנוכחי חשף עוד כ־200 כתובות שהוסתרו על ידי הלכלוך והפיח. פענוח הכתובות הללו יתרום להבנה מעמיקה יותר של התבליטים והציורים, למשל שמות של קבוצות כוכבים מצריות לא ידועות.
תגלית מרכזית נוספת היא ייצוג של יום השנה החדשה במצרים העתיקה, כאשר קרבתו של מקדש איסנא לנילוס שופכת אור על משמעות התבליט. השנה החדשה המצרית צוינה כאשר הכוכב הבהיר סיריוס הופיע שוב בשמי המזרח לאחר 70 יום שבהם היה בלתי נראה. בתבליט של האלה סות'יס, חזרתו של הכוכב נקשרה לזמן השיטפון השנתי של הנילוס.
המצרים הקדמונים חגגו זאת בסעודה, כחלק מפסטיבל שנקרא וופט־רנפט ((Wepet-Renpet. מאה ימים לאחר מכן, הודות לאלה ענקת – המיוצגת אף היא בתבליט החדש שהתגלה – מי הנילוס ייסוגו סוף סוף לאחור לתוואי הנהר המקורי.
בזכות שחזור יצירות האמנות הללו והתבליטים האחרים, אסינא מצטרף לרשימה האקסקלוסיבית של המקדשים עם התקרות השמורות ביותר במצרים, בה נמצא גם מקדש חתחור (Hathor) בעיר דנדרה (Dendera). כעת, כשהתקרה הושלמה, צוות השיקום מנקה גם את עמודי וקירות המקדש כדי להחזיר את אחד האוצרות היוונים־רומיים הגדולים של מצרים למלוא תפארתו.