מעט צפונית למדריד ולברצלונה, למרגלות הרי הפירנאים, שוכן מחוז אראגון – חבל ארץ ובו גבעות ירוקות החובקות הרים ויערות. בעמקי המחוז חבויות טירות בין מטעי זיתים, כרמים נעלמים באופק, וכפרים בני מאות שנים עודם עומדים על תילם.
לחבל אראגון היסטוריה ארוכה ושמו יצא לפניו גם מחוץ לגבולות ספרד. במאה ה־11 הפך האזור לממלכת אראגון, אחת הישויות הפוליטיות המרכזיות בחצי האי האיברי של אותם ימים. בשנת 1469 נישאו המלך פרננדו מאראגון והמלכה איזבלה מקסטיליה, ובכך הניחו את היסודות לספרד המאוחדת של ימינו. כמה עשורים לאחר מכן, היה זה הזוג המלכותי שמימן את מסעו של כריסטופר קולומבוס, שגילה את העולם החדש.
בשנים האחרונות הציבו הטבע היפה והגסטרונומיה המשובחת את אראגון שוב על המפה, אך עד כה הצליח חבל הארץ לחמוק מתיירות המונית. סרגוסה, בירת אראגון השוכנת לגדות נהר האברו, נותרה שלווה אפילו בקיץ. כך גם הכפרים מימי הביניים הפזורים ברחבי האזור.
אוצרות היסטוריים
סרגוסה מתגאה בשילוב של סגנונות אדריכליים, הכוללים את הרומנסק, את הבארוק את הרנסנס, וכן את במודחאר – שילוב של סגנונות אסלאמיים ונוצריים. בקרו בארמון אלפאחריה, שחלקים ממנו מתוארכים למאה ה־11, כדי לראות חלק מהסגנונות הללו משתלבים בהרמוניה זה עם זה. בסרגוסה יש שתי קתדרלות: לה סאו, המכילה אוסף שטיחי קיר, וקתדרלת בזיליקה דה נואסטרה סניורה דל פילאר ובה ציורי קיר שצייר פרנסיסקו דה גויה.
כשעה נסיעה צפונית לסרגוסה נמצאת טירת לוארה, שנבנתה בשנת 1085. כיום היא ידועה בזכות הופעתה בסרט "ממלכת גן עדן" משנת 2005, בה אורלנדו בלום רוכב על סוסו במעלה מדרגות הטירה. במרחק שעת נסיעה נוספת צפונה שוכן מנזר סן חואן דה לה פניה, שנחצב בהר וכיום משמש מוזיאון.
כפרים מימי הביניים
במחצית השנייה של המאה ה־20 התמודדה אראגון עם תוצאות מלחמת האזרחים הספרדית ומלחמת העולם השנייה. "חקלאים לא יכלו להאכיל את משפחותיהם ולכן הם פנו לערים גדולות בחיפוש אחר עבודה במפעלים, וכפרים רבים כמעט וננטשו", אומרת מדריכת הטיולים אלבה קרואלס. "כיום המגמה התהפכה. אנשים חוזרים לבתיהם ומפיחים רוח חיים בתיירות הכפרית".
אלקזר, אחד הכפרים העתיקים ביותר באראגון, שומר על חלק ניכר ממראהו מימי הביניים. חצו את רחובותיו המרוצפים באבן בצורת מבוך ואת פלאזה מאיור, הכיכר המרכזית. ברחבי העיר תיתקלו בדלתות עץ ענקיות ששימשו בעבר למעבר של כרכרות סוסים; שימו לב לפרסות המסומרות לדלתות או למשקופים – בימי הביניים האמינו המקומיים שהן מרחיקות מכשפות.
בקרו בסן ויסנטה אין רודה דה איזבנה, הקתדרלה העתיקה ביותר באראגון. באיינסה, טיילו ברחוב הראשי כדי לראות את מוזיאון האומנויות והמלאכות המסורתיות המציג פריטים מימי הביניים, החל מכישור ופלך ועד כלי ברזל. שימו לב לבית הארחה אל פוזו: לפני כ־10 שנים, כאשר הבעלים שיפצו את המרתף, התגלה בקרקע מקווה מהמאה ה־15 וכיום ניתן לראות אותו דרך מכסה הזכוכית שבקומה הראשונה.
מאכלים מקומיים מיוחדים
אחד המאכלים המפורסמים ביותר באזור הוא פרוטס דה אראגון; ממתקים העשויים מאגסים, מאפרסקים, ממשמשים, מדובדבנים ומשזיפים הטבולים בשוקולד מריר. המסורת המקומית מספרת שאראגון הייתה המקום הראשון באירופה שאליו הגיע שוקולד מהעולם החדש.
באזור הכפרי, עצרו במגבנת קוסוס בל דה ברוטו בסארביסה כדי לטעום גבינות מקומיות ולהשתתף בסיור במרתף היישון. במאפייה המשפחתית של אלקסאר פנקו את עצמכם בדובלדיו – מאפה דק ופריך הממולא בממרח שקדים. לאחר מכן המשיכו לכפר הסמוך בוארה כדי לבקר בטורנו דה בוארה, מוזיאון שמן זית הכולל בית בד מהמאה ה־17. תוכלו גם לטעום כמה מזני השמן, שבאופן מפתיע נבדלים בטעמם בהתאם לאזור שממנו הם מגיעים.
יקבים רבים באזור מציעים טעימות יין, ואנטה בסאלאס באחס הוא אחד הבולטים שבהם. המקום משמש הן כיקב הן כגלריית אומנות, וניתן ללגום בו יין בזמן האזנה להרצאות על אומנות ספרדית עכשווית.
חלק מהמנות הטובות ביותר באראגון נמצאות בכפרים מקומיים שבהם התוצרת מגיעה מחווה השוכנת מעבר לכביש. "חלק מהשפים הטובים ביותר בספרד עוברים לאזור הכפרי בשביל התוצרת הטרייה הזו", אומרת קרואלס. "מסעדות כפריות רבות מצטרפות לתנועת 'אפס קילומטרים', שבה לא משנעים חומרי גלם למרחקים גדולים". אחת המסעדות המומלצות באזור היא מולינו דה לארואס, שבה מגישים מנות ייחודיות כמו מרק עגבניות ודובדבנים עם כף גלידה.
שפים מקומיים מתגאים בעובדה שהם משתמשים בכל חלקי בעל החיים. לא נדיר לראות בתפריטים מנות כמו לחיי בקר מבושלות – מעדן רך ועסיסי שתוכלו לנסות במסעדת לה קוקינילה בטורלה־אורדסה. לטאפאס מומלץ לבקר בנייבטה דגוסטסיון, המגישה כבש צלוי עם תפוחי אדמה. השפים של אראגון אוהבים גם להתנסות בערבוב מרכיבים נועזים: בלה פלור דה ליס למשל, מוסיפים לסלט עגבניות נתחי בשר ארנבת, ויניגרט צנוברים וגלידה בטעם טימין.
טיולים רגליים ומסלולי אופניים
עם פסגות מכוסות קרחונים ומפלים, הרי הפירנאים תמיד מרהיבים ביופיים. הפארק הלאומי אורדסה ומונטה פרדידו מציע שבילים לכל סוגי המטיילים, כמו גם מסלולי רכיבה על אופניים. לטיול רגלי מרגש, צאו למסלול בגיאופארק סובארבה, שם השבילים יכולים להיות כה צרים עד שחייבים להיאחז בחבלים כדי להמשיך ללכת.
מרגש באותה מידה הוא טיול דרך קניון נהר ורו, שמתחיל מחוץ לאלקזאר ומתפתל בין צוקים ונקיקים תלולים. "אם אתם לא מרגישים בנוח עם גבהים, הטיולים האלה כנראה לא בשבילכם", מזהיר המדריך המקומי גואיו מולרו. "אבל אם אתם משתוקקים לאדרנלין, בהחלט כדאי לבקר בהם". במקום יש גם את האומגה הארוכה ביותר באירופה והמהירה ביותר בעולם עם מהירות של כמעט 160 קילומטרים לשעה.
