המערב היה מושא תשוקה אדיר של היוונים הקדמונים. הם האמינו כי מישורי אליסיום – המקום השמור ללוחמים שהפגינו גבורה עילאית, לצדיקים ולבעלי התושייה – נמצאים אי שם בקצה המערבי של כדור הארץ, ואילו הומרוס ואפלטון העלו השערות כי באזור זה התקיימה ציוויליזציה אבודה.
מבלי משים, היוונים הקדמונים ערגו למה שאנו מכנים כיום מקרונזיה; ארבעה ארכיפלגים ממוצא געשי בצפון האוקיינוס האטלנטי הכוללים את כף ורדה, איי מדיירה, האיים האזוריים והאיים הקנריים.
האיים הקנריים מורכבים משבעה איים, כל אחד מהם בעל היסטוריה גיאולוגית ייחודית משלו. האי פוארטוונטורה למשל הגיח מהים לפני 20 מיליון שנים, ואילו לה פלמה נוצר לפני 1.7 מיליון שנים בלבד (וממשיך לגדול גם כיום בהתפרצויות ספורדיות).
האיים שייכים לספרד כבר יותר מחצי מילניום, ובכולם שורר מזג אוויר סובטרופי. אומנם האיים חולקים מאפיינים ביו־גיאוגרפיים דומים, אך לכל אי יש את המגוון הביולוגי והתנאים הגיאוגרפיים הייחודיים לו, אותם שווה לחקור מקרוב.
"זוהי טריטוריה שברירית עם מגוון ביולוגי ייחודי" אומר הביולוג הקנרי ד"ר אנטוניו מצ'אדו, שמציין כי יש כ־3,600 מיני בעלי חיים וכ־500 צמחים מקומיים אנדמיים לאיים הקנריים. "עץ הדרקון, הפעמון הקנרי, הכנרית הכחולה, הלטאה הענקית של לה גומרה – כמה מהמינים הללו נמצאים בסכנת הכחדה חמורה", הוא מוסיף.
לאחרונה זוכה האי להתעוררות תרבותית־מקומית, אותה מסמל בין היתר החזיר השחור הקנרי. לאחר ששימש במשך מאות שנים מנת בשר עיקרית במטבח הקנרי, הוא נעלם בהדרגה מהמטבחים המקומיים עד שהתחדשות גסטרונומית מסורתית החזירה את המין לחוות הגידול ולאחר מכן לתפריטים.
פסטיבלים עממיים, ריקודים וספורט (היאבקות, הרמת סלעים, צורה כפרית של קפיצה במוט הידועה בשם 'קפיצת הרועים') הם כולם עדות למורשת אנושית מרשימה שמקורה במנהגי הגואנצ'ים (התושבים המקוריים של האיים הקנריים) והספרדים הקולוניאליים.
אגדה מקומית אותה מכירים כל תושבי האיים, מעוללים ועד קשישים, מספרת על קיומו של אי תשיעי בשם סנט ברנדן. האי – המוצג על גבי מפות ותרשימים היסטוריים – נקרא על שמו של הנזיר האירי הנודע שהפיץ את הנצרות באזור זה במאה השישית ועל פי האגדה הודרך על ידי דג ענק למעין גן עדן בקצה הרחוק של הארכיפלג.
ד"ר מצ'אדו שגדל בטנריף למשפחה קנרית שורשית מכיר היטב את הסיפור. אולם כאיש מדע הוא לא נוטה להאמין לעדויות – חסרות שחר לדבריו – של דייגים מקומיים שנשבעו שראו את האי סנט ברנדן מופיע ונעלם כמו ספינת רפאים בערפל.
"עננים אנכיים באופק ממערב לאי אל היירו עשויים להיראות באור השחר כמו אי" הוא אומר, ומוסיף כי "לא חסרים לאיים הקיימים קסם ומסתורין: חופיו השטוחים של לנזרוטה מזכירים מדבר אפריקני ;פסגות ההרים בטנריף המתנשאות לגובה של 3,716 מטרים ומכוסות בעצי דפנה ואורן; ואילו גראן קנריה הוא ספר פתוח של גיאולוגיה דרמטית. כל אי הוא גן עדן עלי אדמות".
טנריף (Tenerife)
טנריף הוא הגדול והמאוכלס מבין האיים הקנריים וגם המתויר ביותר. באי – המוקף בחופים בגוני צהוב ושחור – יש סצנה קולינרית תוססת, החל ממסעדות מקומיות ועד מסעדות עם כוכבי מישלן השוכנות במלונות יוקרה ובבניינים קולוניאליים. באי יש יערות מרשימים והרים נישאים; הגבוה שבהם, הר טיידה (Teide), מתנשא לגובה של 3,718 ומוגדר הר געש פעיל.
גראן קנריה (Gran Canaria)
באי פופולארי זה שבו סלע וולקני כהה פוגש חול לבן ומים כחולים בהירים, יש כ־60 קילומטרים של חופים מקסימים הזרועים באתרי נופש קטנים. זהו אי תוסס השופע בחנויות, במוזיקה ובתרבות גסטרונומית פורחת מחד גיסא ובהרים געשיים, במערות, בדיונות צהובות, באורנים עתיקים ובגבעות ירוקות מאידך גיסא, היוצרים 'יבשת מיניאטורית' שראוי להקדיש לה חופשה שלמה.
לנזרוטה (Lanzarote)
הפעילות האנושית בלנזרוטה, שהוכרז על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית, מתרכזת בעיקר בנמלים ובאתרי נופש, ואילו פנים האי המרהיב נותר ברובו מבודד ובתולי. "לנזרוטה הוא מקום של מסתורין" אמר פעם הבמאי פדרו אלמודובר, ולא בכדי; המישורים הצחיחים, החרוטים הוולקניים, המערות העמוקות, מדבר אל ג'בל העצום ושדות הלבה של קלדרה בלנקה מושכים יותר ויותר הרפתקנים הלהוטים לגלות את מסתרי האי.
פוארטוונטורה (Fuerteventura)
האי הקנרי העתיק ביותר הגיח מעל פני הים בעידן המיוקן. במרוצת השנים עוצב האי על ידי רוחות חזקות שיצרו את הדיונות המרהיבות בקורלחו ועיגלו את שיפועי הגבעות העשירות באוכרה, עליהן שוכנות טחנות רוח ישנות וכן עיזי בר משוטטות. ישנם תנאים אופטימליים לספורט ימי בחופיו הזהובים של האי, מהם מתפתלים שבילים צרים המובילים לתצפיות מרוחקות ומבודדות, למפרצונים נסתרים ולאזורי שימור עבור ציפורים וצבי ים.
לה פלמה (La Palma)
אומנם נמלים רבים של האיים הקנריים משמרים את הסגנון הקולוניאלי הספרדי, אך אף אחד מהם לא משמר צביון ייחודי כמו זה של סנטה קרוז דה לה פלמה (Santa Cruz de la Palma). מזה מאות שנים שהנמל – שבו יש שפע בתי עץ צבעוניים הנושקים לקו החוף, מתקיימים בו קרנבלים בסגנון לטיני ונמכרים בו סיגרים מגולגלים ביד – משמש מרכז שילוח בין העולם הישן לחדש. באזורים הפראיים יותר של האי, כמו הפארק הלאומי קלדרה דה טבוריינטה (Caldera de Taburiente), יש הרי געש פעילים, נקיקים ומפלים, ההופכים אותו לגן עדן עבור הרפתקנים.
אל היירו (El Hierro)
בעבר נחשב אל היירו לאי השוכן בקצה העולם, וכאשר מסתובבים בכפריו העתיקים והמבודדים מרגישים לעיתים שהוא אכן כזה. מזה מאות שנים שגידול הצאן מפרנס את תושבי האי, המשמרים את מסורת הרעייה של אבותיהם וממשיכים להיזון מבשר העיזים ולהנות מצמרן. קו הרוחב הראשון אי פעם שסומן במפות צרפתיות מהמאה ה־17 חוצה את המגדלור המבודד המפורסם בפונטה דה לה אורצ'ילה (Punta de la Orchilla), השוכן על אחד מקצוות הצוקים הרבים שבאי. אל היירו ידוע בזכות אתרי הצלילה המעולים שלאורך חופיו ובזכות האווירה הקמאית השוררת בבריכות הוולקניות וביערות הדפנה העבותים שבו. אלו מהווים מקור השראה לאגדות מקומיות רבות המספרות על מכשפות המתאספות לריקודים פולחניים עתיקים.
לה גומרה (La Gomera)
זהו אחד האיים הקנריים הקטנים, הפראיים והפחות מתוירים, הידוע בזכות חופיו הסלעיים, מטעי הדקלים והמערות הגעשיות שבו. באי המיושב בדלילות יש מעט כבישים והרבה נקיקים, ערוצים וגאיות, המקשים על מעבר מאזור לאזור. במרוצת השנים התפתחה באי שפה ייחודית הקרויה סילבּו גומרו (Silbo Gomero) – המורכבת כל כולה משריקות – שאפשרה למקומיים לתקשר זה עם זה ממרחק. שפה ייחודית זו, שאפשרה ועודנה מאפשרת לרועי הצאן המקומיים למסור משפטים שלמים למרחק של כמה קילומטרים, הוכרה על ידי אונסק"ו כמורשת תרבות עולמית.
לה גרסיוסה (La Graciosa)
האי הקנרי הצעיר ביותר הוכר ככזה רק בשנת 2018, לאחר שנחשב במשך שנים לאיון של לנזרוטה הסמוך. זהו אחד האזורים האחרונים של אירופה שנותר כמעט בתולי, עם חופים רחבים ובתים מסוידים בלבן הפזורים בין רכסים געשיים בצבע טרקוטה.
