תמוה ככל שיישמע – עובדי משרד רבים מצטיידים בסוודרים ושמיכות גם בימים לוהטים אלו. הסיבה לכך היא שמקומות עבודה מקררים יתר על המידה את המשרדים וגורמים לכך שעובדים רבים – לעיתים קרובות נשים – חשים שהקיץ פינה מקומו לחורף מקפיא עצמות. לפיכך, במקום מכנסיים קצרים וסנדלים, מביאים עימם העובדים סוודרים וגרביים עבים. אינספור סרטוני טיקטוק משעשעים מתבדחים על התופעה, אך יש מי שאינו מסתכל על כך בהומור.
"אם לאנשים לא יהיה נוח, הם לא יהיו במיטבם", אומר תומס צ'אנג, כלכלן באוניברסיטת דרום קליפורניה. "זה עשוי להישמע טיפשי, אך זה מה שאנחנו מגלים שוב ושוב".
עבודות של צ'אנג ואחרים הראו שנשים נוטות לדווח שהן מרגישות בנוח בטמפרטורה חמה יותר בהשוואה לגבר הממוצע, בין אם מדובר במשרד, בבית, או בחוץ.
חלק מזה, אומר צ'אנג, עשוי לנבוע מהבדלים בלבוש; חליפת שלושה חלקים עם עניבה מחממת יותר מאשר שמלת קיץ וסנדלים. אך הסיבה הנוספת היא שנשים, בממוצע, שורפות פחות קלוריות במנוחה מאשר גברים, מה שיוצר פחות חום פנימי.
אולם, יש מי שטוען שהתשובה אינה כה פשוטה. מחקר שפורסם באפריל השנה ב־PNAS, כתב העת הרשמי של האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים, מצא שגודל והרכב גוף האדם חשובים יותר מהשיוך המיני כשמדובר ברגישות לקור. להלן מה שהמדע באמת אומר על אנשים הרגישים לקור – וכיצד זה עשוי להשפיע על בריאותם ותפקודם.
קצב חילוף החומרים
בדומה לבעלי חיים אחרים בעלי דם חם, משקיעים בני האדם אנרגיה ומאמצים רבים כדי לשמור על טמפרטורת הגוף שלהם. מינים רבים משנים את התנהגותם כדי להסתגל לטמפרטורות קיצוניות, חלקם לדוגמה פועלים בלילה כדי להתמודד עם חום המדבר, בעוד שאחרים מפתחים שכבה עבה של פרווה כדי לשרוד חורפים קשים.
אך כשם שבני אדם משתנים בגובה ובמבנה גוף, כך גם הטמפרטורה האידיאלית עבורנו אינה קבועה. יש מי שנוח לו להתהלך במכנסיים קצרים וסנדלים אפילו בחורף, בעוד שלאחרים יהיה קר גם כשהם לובשים סוודר עבה וחובשים כובע צמר. מה שמשפיע על כך הוא קצב המטבוליזם שלנו.
אנשים עם מסת שריר גדולה וגוף גדול נוטים לשרוף יותר קלוריות בזמן מנוחה מאשר אנשים קטנים יותר. ובעוד ששומן מבודד (תסתכלו לדוגמה על כלבי הים ודובי הקוטב באזור הארקטי) – הוא יכול גם למנוע מחום גופנו להגיע לידיים ולרגליים.
"כתוצאה מכך, העדפת טמפרטורה כזו או אחרת בהחלט יכולה להיות מושפעת ממין האדם", אומר בוריס קינגמה, מדען ביצועים תרמיים אנושיים במכון ההולנדי לטכנולוגיה יישומית. עם זאת, הוא מציין שהתשובה אינה כה פשוטה.
"ראשית, ישנה קורלציה משמעותית בין הטמפרטורה האידיאלית עבור גברים ונשים כאחד" אומר קינגמה, ומוסיף שאם ישנם הבדלים אזי הם מינוריים למדי. לדבריו, הטמפרטורה המועדפת עלינו משתנה בהתאם למידה שבה אנו פעילים וללבוש שלנו, ושלפיכך ההשפעה המגדרית על המשתנים הללו משמעותית יותר מחילוף חומרים.
הנתונים מהמחקר שפורסם ב־PNAS תומכים בממצאים אלה. צוות של מדענים מהמכונים הלאומיים לבריאות (NIH) מצא שהדבר החשוב ביותר בקביעת הטמפרטורה האידיאלית של האדם הוא האינטראקציה בין קצב חילוף החומרים, שטח הפנים של הגוף ואחוז השומן בגוף.
"אם קצב חילוף החומרים דומה, זה לא משנה אם אתה גבר, אישה או קשיש. אתה תעדיף את אותה סביבה", אומר קינגמה.
כיצד הטמפרטורה משפיעה על הגוף
צ'אנג החל להתעניין ביחסים בין טמפרטורה לפרודוקטיביות במקומות עבודה, בתקופה בה החל לעבוד במשרד שהיה חם מדי. הוא ניסה לעשות את כל ההתאמות הנדרשות – לבש חולצה קצרה וזנח את האספרסו לטובת קפה קר – אך שום דבר לא שינה את העובדה שלעתים קרובות היה לו חם מכדי להתמקד בעבודתו. כל מעייניו של צ'אנג היו נתונים לאופן בו הוא יוכל להתקרר קמעה, והיה רחוק מלהיות פרודוקטיבי.
"זה לא מפתיע", אומר קינגמה, "מכיוון שצבירת חום עודף בגוף מובילה לעקה פיזיולוגית ונפשית של ממש. כשאתה מתחמם יתר על המידה, כלי דם בגפיים מתרחבים כדי לאפשר לגוף לשחרר יותר חום, ואתה מתחיל גם להזיע".
"מאידך, חשיפה לקור גורמת לכלי הדם בידיים וברגליים להתכווץ כדי למנוע איבוד חום. אם טמפרטורת הגוף יורדת מתחת לסף מסוים, אנו מתחילים לרעוד על מנת לייצר את החום הדרוש. שני המצבים הללו דורשים תפוקת אנרגיה נוספת", הוסיף.
בעוד שהיפותרמיה וכוויות קור הן דוגמאות לחשיפה מופרזת לקור, הן יכולות להתרחש גם בטמפרטורות פחות קיצוניות במצבים כמו תופעת ריינו. המחלה מתרחשת כאשר כלי דם קטנים באצבעות ובבהונות מתכווצים, מה שמעניק להן גוון לבן או כחול.
תופעה זו משפיעה בעיקר על נשים, וכן על אנשים החיים באקלים קר, ונחשבת למצב קיצוני של רגישות לקור. המצב הפיך, אך יכול להיות לא נוח ולהוביל לפגיעה באיכות החיים.
במרוצת השנים בני האדם פיתחו מגוון דרכים להתמודד עם מצבי אקלים קיצוניים, החל מאסטרטגיות בסיסיות כמו הבערת אש ולבישת פרוות של בעלי חיים, ועד אפשרויות מודרניות יותר כמו בדים מבודדים וז'קטים מחממים המופעלים על ידי סוללה. אפשרויות אלו מאפשרות לבני אדם לחיות כמעט בכל מקום על פני כדור הארץ.
"הסיבה היחידה שבני אדם הצליחו לאכלס את הגלובוס הייתה היכולת שלנו להסתגל לסביבה באמצעות טכנולוגיה" אומר קינגמה.
כיצד הטמפרטורה משפיעה על הפרודוקטיביות שלך
בעקבות חוויותיו, צ'אנג ביקש לחקור עד כמה העקה הנובעת מטמפרטורה חמה או קרה מדי משפיע על הפרודוקטיביות בעבודה. יחד עם אגנה קג'קאייט מהמרכז למדעי החברה בברלין (WZB), הם בדקו קבוצה של סטודנטים באוניברסיטה בגרמניה כדי לקבוע כיצד טמפרטורה חמה או קרה תשפיע על הביצועים שלהם.
הם גילו שסטודנטיות רשמו ביצועים טובים יותר במשימות מילוליות ומתמטיות בטמפרטורות חמות יותר, בעוד שסטודנטים היו במיטבם כשהיה קריר יותר. על אף שהיה מדובר באחוזים בודדים – הממצאים היו מפתיעים ומשמעותיים.
"על פניו זה אולי לא נשמע הרבה, אבל מנהלים רבים ישמחו להגביר את הפרודוקטיביות של העובדים במידה הזו", אומר צ'אנג. "כל מה שצריך לעשות זה לוודא שהעובדים שלך מרגישים בנוח", הוסיף.
עם זאת, סטפנו שיאבון, אדריכל ומהנדס סביבתי באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, לא השתכנע מממצאי מחקרם של צ'אנג וקג'קאייט.
הוא ערך מטה־אנליזה של 35 מחקרים שבדקו את הקשר שבין פרודוקטיביות לטמפרטורה, כולל זה של צ'אנג. כאשר הסתכל על כל הנתונים שאסף, הוא גילה שרק בטמפרטורה קיצונית התפוקה ירדה באופן משמעותי. "למישהו אולי קצת חם או קצת קר, אבל זה לא באמת משפיע על הביצועים שלו", אמר שיאבון.
לדבריו, נראה שהפתרון עבור אלו הסובלים מקור המזגנים בקיץ הוא פשוט למדי; להעלות את הטמפרטורה. "זהו מהלך חסכוני בעלויות ובאנרגיה שחשיבותו הולכת וגוברת מכיוון ששריפת דלקים מאובנים מחממת את כדור הארץ", סיכם.