המערכת החיסונית שלנו היא אחד מבעלי בריתנו המשמעותיים ביותר בדיכוי התפתחות הסרטן בגופנו, אך לעיתים קרובות היא זקוקה למעט עזרה. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות סוג של תרופות הנקראות "מעכבי צ'קפוינט". תרופות אלה משחררות תאי חיסון מסוימים – הנקראים תאי T ציטוטוקסיים – המנסים לאחר מכן להשמיד את התאים הסרטניים. אלו יכולים להיות טיפולים יעילים מאוד לסוגים מסוימים של סרטן עור, ריאות וכליות, אך למרבה הצער, הם לא עובדים בכל המקרים.
שלל מחקרים שפורסמו ב־2018 הוכיחו שלמיקרוביום של החולים יש קשר לזה, בכך שהראו כי היו הבדלים משמעותיים באוכלוסיית חיידקי המעי של מטופלים שהגיבו או לא הגיבו לטיפול במעכבי צ'קפוינט. כמו כן, מממצאי שני מחקרים שפורסמו בשנת 2021 עולה כי העברת חיידקי צואה של מטופלים שהגיבו לטיפול אל המעיים של אלה שלא הגיבו – עשויה לשפר את מצבם.
כעת, תגלית בלתי צפויה בעכברים שפורסמה לאחרונה בגיליון של כתב העת Science, מרמזת על גורם מרכזי שעשוי להסביר מדוע אנשים מגיבים באופן שונה לטיפול בסרטן. במחקר נמצא שרמה מספקת של ויטמין D ברקמת המעי עשויה להעלות את מספר החיידקים שגורמים לתאי T ציטוטוקסיים לתקוף את תאי הסרטן.
ויטמין D, אותו אנו יכולים לקבל מהתזונה שלנו על ידי אכילת דגים מסוימים וחלמון ביצה – או לייצר בעצמנו באמצעות חשיפת עורנו לאור השמש, ממלא תפקיד מכריע בחילוף החומרים של גופנו ובבריאות העצמות, השרירים ומערכת העצבים שלנו. אמנם נמצאו בעבר ראיות המצביעות על כך שוויטמין D עשוי לסייע במניעת סרטן, אך הממצאים החדשים בעכברים עדיין היו בגדר הפתעה.
"דרוש מחקר נוסף כדי לבדוק האם אותם מנגנונים פועלים גם בבני אדם, וכדאי לעשות זאת", אומר קייטאנו רייס אי סוזה, אימונולוג במכון פרנסיס קריק בלונדון, שעמד בראש המחקר.
בכמה מערכי נתונים שסוזה ועמיתיו ניתחו, לחולים עם פעילות גבוהה יותר של ויטמין D היה סיכוי גבוה יותר לשרוד סוגי סרטן שונים, וחלקם אף הגיבו טוב יותר לאימונותרפיה, שיטת טיפול במחלת הסרטן המסייעת למערכת החיסון של הגוף לזהות ולהשמיד תאים סרטניים.
החוקרים אף מצאו רשומות בריאות מפורטות בדנמרק, שבה אור השמש נדיר יחסית, המעידות על כך שאנשים שהתגלה שיש להם מחסור בוויטמין D היו בסיכון מוגבר לפתח סרטן כעשור לאחר הגילוי. סוזה אף סבור שמדובר בהערכת חסר "מכיוון שלפחות חלק מהאנשים האלה החליטו לקחת תוספי ויטמין D לאחר שגילו שהוא חסר בגופם".
"אם לא היו סיבות טובות דיין עד כה, מחקר זה מספק סיבה טובה נוספת לוודא שאתם מייצרים או צורכים כמות מספקת של ויטמין "D, אומר קרסטן קרלברג, ביוכימאי באקדמיה הפולנית למדעים באולשטין, שחקר את השפעות הוויטמין במשך עשרות שנים. עם זאת, הוא מזהיר שלא יהיה זה חכם למהר ולהגיע למסקנות לגבי בני אדם על סמך ממצאי ניסויים בעכברים. "יש 75 מיליוני שנים של אבולוציה שמפרידות ביננו ובין עכברים", אמר.
תצפית מסקרנת
מזה זמן מה שסוזה מתעניין באופן שבו הגנים משפיעים על יכולת המערכת החיסונית לתקוף תאים סרטניים. כדי לזהות את הגנים הללו, חוקרים במעבדתו "מכבים" גן שלדעתם מעורב בקידום או בדיכוי סרטן בגופם של עכברים מהונדסים גנטית. על ידי השתלת תאים סרטניים בעכברים הללו, החוקרים יכולים לעקוב אחר משך הזמן שבו לוקח לתאים להתפתח לכדי גידול סרטני.
לאחר שעמיתו למחקר, אוונגלוס גיאמפזוליאס, גילה כי כיבוי הגן המספק הוראות לייצור חלבון הקושר ויטמין D מפחית את הצמיחה של תאי סרטן העור בעכברים, סקרנותו של סוזה התעוררה.
כדי לוודא שהתגליות שלהם לא נבעו מצירוף מקרים בלבד, הצוות של סוזה גידל עכברים עם הגן הכבוי באותו כלוב עם עכברים בעלי גן פעיל. להפתעת החוקרים, התברר שגם הגידולים של העכברים עם הגן הפעיל גדלו לאט יותר. אך מדוע שקרבה לקבוצה עם הגן הכבוי תאט את צמיחת הגידול גם בקרב העכברים הרגילים?
כוחן של הפרשות
הסבר אחד לכך, הבינו עד מהרה גיאמפזוליאס וסוזה, הוא שעכברים אוכלים את הגללים האחד של השני, ושדבר מה בצואה של העכברים עם הגן המושבת הועבר לעכברים הרגילים ששהו בכלוב.
כדי לבדוק אם ההשפעה קשורה לחיידקי המעי של העכברים המהונדסים גנטית, הצוות של סוזה נתן לחלק מהעכברים עם הגן המושבת מנות אנטיביוטיקה. בעקבות מתן האנטיביוטיקה נעלמה העמידות לסרטן בקרב קבוצת עכברים זו, וכך גם היכולת שלהם להפוך את חבריהם לכלוב לעמידים. החוקרים הסיקו מכך שחיידקי המעי בצואת העכברים מאטים באופן כלשהוא את צמיחת הגידול.
"חלבון קושר ויטמין D שומר על מרבית הוויטמין D שבגופנו בזרם הדם בכך שהוא מונע ממנו להגיע לרקמות הגוף, כולל הרקמות המצפות את המעיים שלנו", אומר סוזה. הרמות הגבוהות יותר של ויטמין D שנוצרו כאשר צוות המחקר השבית את הגן המקודד של חלבון קושר ויטמין D, קידמו את הצמיחה והנוכחות של חיידק מסוים – בקטרוידס פראג'יליס (Bacteroides fragilis) – הנפוץ גם במעי הגס האנושי, כאשר "החיידק הזה" מסביר סוזה, "עשוי להיות אחד הגורמים המְשַׁפְעֵלים את מערכת החיסון שלנו".
כיבוי הגן, הגדלת כמות ויטמין D במזון של עכברים שלא עברו הנדסה גנטית, או הוספה של החיידק בקטרוידס פראג'יליס למעי העכבר, הביאו כולם לאותה השפעה: יותר תאי T ציטוטוקסיים תקפו את הגידול והאטו את צמיחתו.
כמו כן, כתוצאה מרמות גבוהות יותר של ויטמין D, לעכברים הייתה תגובה טובה יותר לאימונותרפיה. "אנחנו עדיין לא יודעים איך החיידקים עושים את זה", אומר סוזה. "אך ההשפעה ללא ספק קיימת".
טיפולים חדשים
סוזה אומנם עובד בבריטניה, אך במקור הוא מפורטוגל, ובשל גוון עורו הכהה הוא מייצר פחות ויטמין D בלונדון האפרורית. לפני כעשור גילה שאין לו מספיק ויטמיןD , ומאז נטל תוספי מזון. "ככלל", הוא אומר, "אם גיליתם שחסר לכם ויטמין D, יהיה זה נבון לטפל בכך, ללא קשר לתוצאות המחקר הזה כמובן".
הוא מוסיף שטרם נטילת ויטמינים צריך תמיד להתייעץ עם רופא המשפחה עד שנדע יותר על אופן השפעת תוספי התזונה על רמת הסיכון לחלות בסרטן והיבטים נוספים של בריאותנו הגופנית. "ייתכן שיש לוויטמין השפעות שליליות שעוד לא גילינו, כגון סיכון מוגבר למחלה אוטואימונית".
הוא גם מזהיר מפני היחשפות ממושכת לשמש בניסיון לקבל אספקת ויטמין D. "אנחנו לא דוגלים בהגברת החשיפה לשמש, שיכולה גם להגביר את הסיכון לסרטן העור. לא צריך ללכת להשתזף בשביל לקבל ויטמין D – יציאה לטיול כנראה תספיק".
חשוב מכך, אומר סוזה: "אנו מבקשים לגלות האם תוספי תזונה של ויטמין D או בקטרוידס פראג'יליס עשויים לשפר את סיכויי ההחלמה של חולי סרטן העוברים אימונותרפיה או טיפולים אחרים".
וולטר ווילט, רופא וחוקר תזונה באוניברסיטת הרווארד, מסכים שהנתונים במחקר החדש של סוזה מצביעים על יתרונות אפשריים של ויטמין D עבור חולי סרטן. "נתוני המחקר עולים בקנה אחד עם כמה מהממצאים שלנו. מצאנו רמות סיכון נמוכות יותר לחלות בסרטן המעי הגס בקרב נשים עם רמות גבוהות של ויטמין D בדם. הייתי מעורב גם בניסוי שהראה תמותה נמוכה יותר מסרטן אצל אנשים המקבלים תוספי ויטמין D".
לאור זאת, ווילט סבור שנטילת תוספי ויטמין D היא רעיון טוב. "יהיה זה דבר הגיוני בעבור מרבית האנשים החיים באקלים צפוני לקחת תוספי תזונה של ויטמין D, ולא להתעסק בהוצאות הכרוכות בבדיקת רמות ויטמין D בדם. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא כתוסף מולטי ויטמין או מולטי מינרל סטנדרטי המכיל 800 או אלף יחידות בינלאומיות של ויטמין D, שעולה פחות מ־40 אגורות ליום".
עם זאת, דרוש מחקר נוסף בכדי לענות על השאלה האם היתרונות של ויטמין D בבני אדם אכן מתווכים על ידי המיקרוביום, מוסיף ווילט. "יידרשו מחקרים חדשים וגדולים הנמשכים לאורך שנים רבות".
ישנם רופאים רבים הבודקים כיום האם המיקרוביום אכן יכול לשפר את הטיפול בסרטן, אומר סוזה. "המיקרוביום יכול להביא לשיפור ניכר בתוצאות הטיפול, אך גם יכול להיות מסוכן, במיוחד כאשר אנשים מדוכאים חיסונית. אנו מקווים שהתגליות שלנו עשויות להוביל ליישומיים טיפוליים שאינם כרוכים בסיכונים אלה".
