איך אתם קוראים ספרים? חלק מהאנשים קוראים רק את הדיאלוגים, ואילו אחרים מדלגים על הקטעים הארוכים או קוראים רק את המשפט הראשון והאחרון בפסקה. אחרים קוראים כל מילה, ואף עוברים על אותו קטע פעמיים או שלוש כדי לוודא שלא פספסו דבר.
לעידן הדיגיטלי יש השפעה ניכרת על האופן שבו אנו קוראים. כך למשל, סקרים מראים שכ־16 אחוזים מהישראלים לא קוראים כלל, ואילו 33 אחוזים קוראים בין ספר אחד לארבעה ספרים בשנה. למרות שהפופולאריות של מועדוני קריאה עולה, הישראלי הממוצע מבלה כ־12.4 שעות בממוצע ביום מול מסכים – הרבה יותר מאשר מול ספרי קריאה.
מומחים טוענים שכמות המידע העצומה הזמינה בקצות האצבעות שלנו שינתה את האופן שבו אנו קולטים מידע. כך למשל, האמריקנים מקבלים בכל יום נתונים המקבילים ל־174 עיתונים מודפסים ומקדישים בממוצע 55 שניות לקריאת כל מאמר.
מחקרים עכשוויים מצביעים על כך שאנו מבלים יותר זמן ברפרוף ובסריקה, במקום בקריאה צמודה. חלק מהמומחים מקוננים על אובדן היכולת שלנו להאט ולקרוא לעומק, ואילו אחרים סבורים שעם מעט תרגול נוכל לרכוש יכולת זו מחדש. אז האם יש דרך "נכונה" לקרוא? אלו התובנות של המומחים.
קריאה מרפרפת
לדברי מומחים, רפרוף – פסיחה על מילים וקטעים כדי להבין את הרעיון המרכזי של הטקסט – הוא אסטרטגיית קריאה נפוצה. "זה בסדר גמור, כל עוד הרפרוף לא מפריע להבנה" אומר דניאל ווילינגהם, פסיכולוג מאוניברסיטת וירג'יניה.
כשדנים בשאלה מהי הדרך הטובה ביותר לקרוא טקסט, מומחי קריאה אומרים שכדאי תחילה לשקול מה אתה רוצה להפיק ממנו.
"אם המטרה שלך היא לקרוא להנאתך או לסיים פרק בזמן קצר, רפרוף הוא דרך מצוינת לקבל מושג לגבי הרעיון הכללי של הטקסט" אומרת ג'ואנה כריסטודולו, פרופסור במחלקה למדעי התקשורת במכון MGH במסצ'וסטס.
"קריאה מרפרפת טובה דייה כאשר אנחנו לא צריכים לזכור פרטים מסצנה מסוימת או להתמודד עם מילים מורכבות. ככלל, היכרות עם סוג הטקסט עשויה להשפיע על אסטרטגית הקריאה. מישהו שקורא הרבה ספרי מתח עשוי להכיר את הז'אנר כל כך טוב שהוא יוכל לדלג על קטעים ועדיין להבין מה קורה", הוסיפה.
"באופן דומה, אם אתה קורא הרבה ספרים על תולדות האמנות, ייתכן שתכיר יותר את הטרמינולוגיה ותוכל לקרוא אותם מהר יותר. ואכן, מחקרים מצביעים על כך שהדרך היחידה לשפר את מהירות הקריאה תוך שמירה על ההבנה היא להגדיל את אוצר המילים שלך", הדגישה.
קריאה צמודה
לעיתים קרובות מומחים משווים בין קריאה מרפרפת לקריאה צמודה, שבה קורא מחבר מידע חדש לידע קודם, שואל שאלות ומגבש הבנה מעמיקה יותר של הטקסט. מספר מחקרים הראו שקריאה צמודה מעוררת פעילות מוחית נרחבת יותר בהשוואה לקריאה מרפרפת. "סטודנט יכול למשל לבצע קריאה צמודה כדי לזכור חומרים למבחן", מסבירה כריסטודולו.
אולם, מספר מומחים טוענים שההבחנה בין קריאה צמודה לקריאה מרפרפת אינה כה שימושית. אינגה ואן דה ון, פרופסור ללימודי תרבות באוניברסיטת טילבורך, טוענת שבמהלך קריאה צמודה הקוראים מווסתים את תשומת הלב שלהם, תוך שימוש בקריאה מרפרפת ובקריאה צמודה גם יחד. ואן דה ון מגבה את טענתה במחקרים המראים כי גם קוראים מיומנים ואדוקים יפסחו לרוב על חלקים ברומן.
ווילינגהם מוסיף כי קריאה צמודה אינה בהכרח אומרת שצריך לקרוא כל מילה לפי הסדר. "למעשה, הקריאה עשויה להיות לגמרי לא ליניארית ולחזור על מילים או חלקים מסוימים של הטקסט", אמר.
קריאה צמודה דורשת תשומת לב רבה יותר ובדרך כלל גם זמן רב יותר – משימה מאתגרת בעולם רווי בגירויים. "תשומת לב היא משהו שתמיד נמצא בהיצע מוגבל, על אחת כמה וכמה בתקופה כשלנו", אומרת ואן דה ון. "לכן, בשביל חווית קריאה מיטיבה מומלץ להימנע מהסחות דעת וליצור מרחב שקט. הטלפונים שלנו הם מקור עיקרי להסחת דעת", הוסיפה.
מיומנות קריאה
מחקרים מראים כי קריאה במסכים נוטה להיות 'רזה' יותר, שכן מרבית המדיה הדיגיטלית – מתגובות ברשתות החברתיות ועד למאמרים מקוונים – מציגה טקסטים קצרים יחסית. מספר מומחים סבורים כי תופעה זו שיבשה את היכולת שלנו לקרוא טקסטים ארוכים, וחלקם אף טענו כי יש לכך השפעה מזיקה על טווח הקשב ועל הכישורים הקוגניטיביים שלנו – במיוחד בקרב ילדים. עם זאת, טענה זו שנויה במחלוקת, ויש הטוענים שאיננו יודעים מספיק כדי לקבוע מהן ההשפעות.
"יש הרבה דיונים על כך שהמדיה החברתית פחות או יותר הרסה את היכולת שלנו לשים לב, אבל לא ניתן להוכיח זאת בוודאות", אומר ווילינגהם. אף על פי כן, ווילינגהם משער שהרגלי הקריאה שלנו לא השתנו בגלל שתשומת הלב שלנו פחתה – שכן אז היו לכך השפעות על תפקודים קוגניטיביים אחרים כמו זיכרון.
במקום זאת, הוא טוען, הבידור האין־סופי באינטרנט הוא שגרם לירידה ביכולת להתמקד בטקסט, וכך גם התחושה שאנחנו צריכים לצרוך מידע במהירות – כי יש כל כך הרבה ממנו. עם זאת, הוא טוען באופטימיות כי אנשים יכולים ללמוד את כישורי הקריאה הצמודה על ידי תרגול.
"מטבעו, המוח נוטה להתייחס לאירועים השונים שמתרחשים בסביבה שלך. לכן, התמקדות באותו דבר לפרקי זמן ארוכים אינה בהכרח טבעית. משכך, אל תתפלאו אם אתם קוראים ספר מורכב ודעתכם מוסחת; ללא תרגול זו משימה קשה למדי, אבל היא נהיית קלה יותר ככל שעושים אותה יותר", הוסיף.
בסופו של דבר, המומחים מדגישים כי דרכי הקריאה של כל אדם הן ייחודיות. "רמת המוטיבציה והכישורים שלנו משתנים, אין זה פלא אפוא שאנשים משתמשים במספר אסטרטגיות קריאה", אומרת כריסטודולו. "אולי לא נכון להשוות בין קריאה מרפרפת לקריאה צמודה, אלא להבין ששתיהן חשובות ללמידה ולצריכה של תוכן – במיוחד בעידן הדיגיטלי".
