בינואר 2024 הודיעה המחלקה לענייני חיילים משוחררים של ארה"ב כי תתחיל לחקור את השפעתן של תרופות פסיכדליות על יוצאי צבא, ותיזום הצעות מחקר על MDMA, פסילוסיבין – המופק מפטריות מסוימות – ותרכובות פסיכדליות אחרות, כדי לבלום את השיעורים הגבוהים של דיכאון, הפרעת דחק פוסט־טראומטית והתאבדות בקרב חיילים משוחררים.
יותר מרבע מהחיילים האמריקנים שלחמו בעיראק ובאפגניסטן פיתחו הפרעת דחק פוסט־טראומטית מאז פריסתם, כאשר 8,000 אנשי שירות משתחררים מדי שנה מהצבא עקב הפרעה זו, אשר אחראית במידה רבה גם לכ־17 משוחררי הצבא האמריקני המתאבדים מדי יום.
שדולות שונות לחצו במשך שנים על המחלקה לענייני חיילים משוחררים של ארה"ב לבחון את האפשרות להציע טיפולים בסיוע חומרים פסיכדליים לאנשי שירות, וזאת לאחר שמחקרים על MDMA באוכלוסייה הכללית הוכחו כיעילים, כאשר יותר משני שליש מהמשתתפים במחקר נרפאו מתסמינים פוסט־טראומתיים לאחר שלושה מפגשים בלבד, לצד פסיכותרפיה נלווית.
מחקר כזה בחיילים משוחררים – כמו גם באנשי שירות בסדיר – הוא חשוב, מכיוון שהפוסט טראומה שלהם שונה לעיתים קרובות מזו של הציבור הרחב, אומר מייג'ור אהרון וולפגנג, פסיכיאטר במרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד ובבית הספר לרפואה של ייל.
בעוד שבקרב האוכלוסייה הכללית פוסט טראומה נובעת לרוב מתקרית בודדת כמו תאונת דרכים או תקיפה מינית, בקרב חיילים היא לעיתים קרובות מתעוררת בעקבות "שהייה ממושכת בסביבה לא בטוחה", אומר וולפגנג. לאחר שחרורם, אחוזים ניכרים מאנשי השירות בארה"ב מוצאים עצמם מתחת לקו העוני או מחוסרי בית, עובדה העלולה לדרדר עוד יותר את מצבם הנפשי.
מסיבות אלו, אפילו פסיכותרפיות המבוססות על חשיפה ממושכת לטראומה וטיפול בעיבוד קוגניטיבי עשויות להיות פחות יעילות בקרב חיילים משוחררים. "הטיפולים הטובים ביותר שיש בנמצא לא מצליחים לסייע להרבה מהחיילים מהמשוחררים", אומר וולפגנג.
לא ברור כמה כסף המחלקה לענייני חיילים משוחררים של ארה"ב תתחייב בסופו של דבר להשקיע במחקר של הפסיכדליים ומתי בדיוק מחקרים אלה עשויים להתחיל. המחקר של המחלקה יתבסס על קבוצת מחקר מצומצמת של חיילים משוחררים שמצבם השתפר בעקבות קבלת טיפול פסיכדלי מחוץ לארה"ב, במדינות בהן הסמים חוקיים.
ג'סי גולד, סייר לשעבר בצבא ארה"ב, יצא למסע שכזה. במהלך ריטריט בן שבוע ימים בפרו בשנת 2017, הוא התנסה בארבעה טקסי איוואסקה – משקה אנתאוגני המורכב ממספר צמחים המכילים תרכובות פסיכואקטיביות – הנמצא בשימוש בטקסי פולחן של תרבויות ילידיות אחדות בדרום אמריקה. בסוף הריטריט, "הרגשתי שינוי ניכר", אומר גולד, שייסד בעקבות החוויה את פרויקט Heroic Hearts שנועד לאפשר לחיילים משוחררים נוספים לחוות חוויות דומות.
"המחלקה לענייני חיילים משוחררים צריכה לתמוך באלו שסובלים מפוסט טראומה בעקבות השירות הצבאי שלהם, אז הגיוני שהם יערכו מחקר", אומר גולד. גם אם מנהל המזון והתרופות האמריקני היה מאשר את השימוש בתרופות פסיכדליות, המחלקה לענייני חיילים משוחררים תרצה להעריך את היעילות והסיכון בקרב אוכלוסיית היעד שלה, הוא אומר. התרופה הראשונה שהוגשה לגביה בקשה לאישור בשנה שעברה היא MDMA (המכונה בלשון העם "אקסטזי"), כאשר מנהל המזון והתרופות האמריקני הודיע לאחרונה כי יחליט עד אוגוסט אם לאשר אותה.
(קראו עוד על קרפדת מדבר סונורה שהבלוטות שלה מכילות סם הזיות, שייתכן וניתן לטפל באמצעותו בדיכאון וחרדה.)
מנסים אינספור חומרים פסיכדליים
מאז תחילת הפרויקט, לפני כשבע שנים, כאלף חיילים משוחררים עברו טיפול פסיכדלי במסגרת Heroic Hearts. הקבוצה ארגנה וסיבסדה נסיעות של יוצאי שירות לריטריטים בפרו, מקסיקו, קוסטה ריקה וג'מייקה, במסגרתם עברו בעיקר טקסי איוואסקה, אך גם טקסים עם פטריות פסילוציבין כמו גם איבוגאין – תרכובת המופקת משורשי צמח האיבוגה שמקורה במרכז אפריקה. בשנה שעברה התוכנית גם הביאה שמונה חיילים משוחררים לאורגון, לאחר שבשנת 2020 מדינה זו הפכה את הטיפול בפסילוציבין לחוקי. התהליך התרפויטי כולל שבועות של הכנה לטיפול הקבוצתי, התנסות אחת או יותר עם החומר, וחודשים של מעקב טיפולים פרטני וקבוצתי.
מדענים עצמאיים ביקשו להעריך את יעילות התוכנית, למרות שהמחקר שלהם הוא תצפיתי ונחשב פחות קפדני ממחקר המערב קבוצת ביקורת העוברת טיפול שמרני או לוקחת פלצבו. מחקר שנעשה בהשתתפות שמונה חיילים משוחררים ועקב אחריהם למשך שלושה חודשים, אשר פורסם בכתב העת Psychological Trauma, הגיע למסקנה כי חמישה מתוכם חוו ירידה משמעותית בתסמינים הפוסט־טראומתיים לאחר ריטריט איוואסקה. מחקר מתמשך של אוניברסיטת אימפריאל קולג' בלונדון תיעד עד כה שיפור ניכר בסימפטומים בקרב 40 חיילים משוחררים הסובלים מפוסט טראומה, אך התוצאות טרם פורסמו.
כמו חיילים משוחררים רבים, גולד פיתח את הסימפטומים הפוסט־טראומתיים לאחר שסיים את השירות בן שש השנים שלו, שכלל בין היתר שהות ממושכת באפגניסטן. כשחזר לעבודתו הקודמת בתחום הפיננסים, הוא מצא את עצמו חווה התקפי פאניקה, התקפי דיכאון ואפיזודות של ערפול מוחי. גולד הצליח להמשיך לתפקד בעבודה, אך החל לשתות באופן מופרז בלילות ובסופי שבוע.
בשלב מסוים גולד נבהל ממצבו, הלך למרפאה ייעודית לחיילים משוחררים, ואובחן כסובל מהפרעה פוסט־טראומטית. הוא זוכר שאמרו לו במרפאה שתרופות נגד דיכאון עשויות להקהות את הסימפטומים שלו, אך שבעיקרו של דבר הוא יצטרך לחיות עם ההפרעה. (בהמשך איבחן את עצמו גולד עם פגיעה מוחית בעקבות טראומה שנגרמה מהדף הנשק שלו.)
גולד שמע לראשונה על איוואסקה בשנת 2017 בעת שהאזין לפודקאסט, בעקבותיו החליט לנסוע לריטריט בפרו. הוא לא הכיר אף אחד שעשה זאת, אך הרגיש שזה הכרחי. "הרגשתי באותה תקופה שאני מדשדש במקום… שמצבי יחמיר אם אשאר באותו נתיב", הוא אומר.
בניגוד לחומרים פסיכדליים כמו פסילוציבין שלעיתים קרובות מעוררים מחשבות ודימויים נעימים, איוואסקה בדרך כלל מאפשרת טיהור פיזי ורגשי. יש הסבורים שהתגובה הזו מאפשרת לגוף לרפא עצמו מהטראומות שעבר לאורך השנים. במהלך שני טקסי האיוואסקה הראשונים שנערכו ביומיים הראשונים, גולד הקיא, הזיע והרגיש שטוף פחד וחרדה, אך אחרי הטקס השלישי הוא חווה תחושת שלווה עמוקה. בסיום הריטריט, התסמינים הפוסט־טראומתיים – ביניהם עוררות יתר וחרדה חברתית – נעלמו, והוא כבר לא הרגיש צורך לצרוך אלכוהול באופן מופרז. זה נמשך עד היום.
מחקר ראשוני ומסקרן על מגוון חומרים פסיכדליים
מחקרים בקנה מידה קטן שנעשו על חיילים משוחררים מעלים את האפשרות שגם פסיכדליים אחרים עשויים להועיל. אחד מהמחקרים הללו כלל 86 חיילים משוחררים מהכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב שביקרו במרפאה במקסיקו כדי לקחת איבוגאין ו־5-MeO-DMT, תרכובת פסיכוטרופית המתקבלת מהפרשה של בלוטות בקרב קרפדות מסוימות. חודש לאחר שהחלו את הטיפול, התסמינים הפוסט-טראומתיים והדיכאון של החיילים השתפרו באופן ניכר, והם חשו רווחה רבה יותר בחייהם.
על אף שהמחקר על השפעת פסיכדליים בקרב חיילים משוחררים עוד בחיתוליו – התוצאות מעודדות, אומר אלן דייוויס, מנהל המרכז לחקר וחינוך ביחס לסמים פסיכדליים באוניברסיטת מדינת אוהיו, שהיה שותף למחקר שנערך במקסיקו.
אך האתגר שעומד בפני התחום הוא שהמחקרים עודם מבוססי תצפיות, נעשים בקנה מידה קטן ולא עוקבים אחרי החיילים המשוחררים במשך מספיק שנים כדי לקבוע אם היתרונות של הפסיכדליים נשמרים לאורך זמן, אומר דייוויס. זה מדאיג במיוחד כאשר מי שלוקח את הפסיכדליים עושה זאת במסגרת ריטריטים בחו"ל.
"אנשים שוהים במסגרת הריטריטים האלה בסביבה חדשה ופחות מאתגרת, אך לאחר מכן צריכים לחזור לחייהם, לאותה הסביבה הרגילה של מאבק", הוא אומר. ובעוד כמה מרפאות ותוכניות העוסקות בתחום, כולל פרויקט Heroic Hearts, מספקות את מה שדיוויס מגדיר כ"תמיכה פסיכולוגית מתמשכת וחיונית בחודשים שלאחר הטיפול", לא כולן עושות זאת.
נדרש גם מחקר נוסף כדי להבין טוב יותר את הסכנות. עם Ibogaine, למשל, יש חששות שהוא עלול להזיק ללבם של משתמשים מסוימים.
פריצת דרך ישראלית
במקביל לפרסום האמריקני, כתב העת PlosOne פרסם בפברואר האחרון את תוצאות המחקר המעניינות של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהמרכז הרפואי שמיר אסף הרופא. לפי המחקר הישראלי, טיפול חדשני בתא לחץ שיפר משמעותית את התסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומטית בקרב 35 חיילי צה"ל משוחררים. מדובר במחקר שצפוי לסייע להלומי קרב, בייחוד בעקבות אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם.
לפי נתונים אחרונים, באגף השיקום של צה"ל מטופלים יותר מ־64,000 נכי צה"ל, בהם 8,640 כאלה המוכרים כמתמודדים עם פוסט טראומה. מתחילת 2023 הוכרו 1,911 בקשות על רקע פוסט טראומה.