1

בלעדי: אלו המועמדים להיות רכבי הירח של נאס״א

שלושה דגמים מתחרים על פרס בשווי מיליארדי דולרים, והזוכה ישתתף במשימת 'ארטמיס' הבאה. אבל לפני כן, יצאנו לנסיעת מבחן בשלושתם

לפניי נפרש נוף מדברי עצום; עולם של עמקים וערוצים, של מצוקים תלולים ואדמה מאובקת, כשברקע נראים רכסים רחוקים. אלמלא היו פה שיחים, שמיים כחולים ונחש מזדמן, נקל היה לטעות ולחשוב שאני באמת על הירח.

לא הרחק משם ניצב שלט עם הכיתוב: 'אתר ניסויים של רכבי ירח', המרמז על כך שזהו אינו עוד אזור מדברי שומם. “אני יוצא לכאן כדי לנהוג במשאיות חלל”, אומר בחיוך ג׳סטין סיירוס, מנכ״ל לונאר אאוטפוסט, בעודו סוקר את סביבתו.

לצידו עומד אב־טיפוס של רכב בצבע כסוף־מטאלי, עם פאנלים סולאריים על הגג, רדיאטורים גדולים בצדדים לפיזור חום, משטחי עבודה שטוחים ותאי אחסון לדגימות סלעים. במרכז הרכב יש תא נהגים לשני אסטרונאוטים עם מסכי ניווט.

לפני כמה שנים הכריזה נאס״א על תחרות וביקשה מתעשיית החלל לעצב ולבנות את הדור הבא של רכבי הירח שישתתפו במשימות ארטמיס. “מי מוכן לאתגר?” שאלה הסוכנות בהכרזה .

רכבי השטח החדשים לירח (Lunar Terrain Vehicle) צריכים להיות מהירים, אמינים ועמידים. עליהם לשרוד באחת הסביבות הקיצוניות ביותר ביקום, לבצע משימות מדעיות מתקדמות ולהניח את היסודות לבסיס ירחי עתידי.

ב־2024 בחרה נאס״א בשלוש חברות אמריקניות להתחרות בתחרות על החוזה הענק: לונאר אאוטפוסט, ונטורי אסטרולאב (Venturi Astrolab) ואינטואטיב מאשינס (Intuitive Machines).

שלושת הדגמים ששלוש החברות יצרו שונים זה מזה לחלוטין: איגל נראה כמו משאית חלל רטרו־עתידנית; הרכב של אסטרולאב גמיש ומזכיר בתנועתו סרטן; ואילו הדגם של אינטואיטיב מאשינס מזכיר רכב שטח עתידני. “אנחנו הופכים מדע בדיוני למציאות. זה די מדהים, אז למה לא ליהנות מזה קצת?" שואל טים קריין, ממייסדי אינטואטיב מאשינס. 

למעשה, ייתכן שכל שלושת הרכבים יגיעו לירח במסגרת משימות מסחריות שונות – וכולם עשויים לתרום לבניית כלכלה פעילה על פני הירח: עם מעבדות, עם אתרי כרייה ועם מתקני תקשורת. “העתיד מרגש אותנו”, אומר ג׳ארט מת׳יוס, מייסד ומנכ״ל אסטרולאב.

עם זאת, רק אחד מהדגמים יהפוך לרכב הרשמי של נאס״א – הרכב שבו ינהגו אסטרונאוטי 'ארטמיס' כשיחקרו את פני הירח. ההכרזה על הזוכה צפויה להתרחש עד סוף השנה. עד אז, שלוש החברות הסכימו לבקשת נשיונל ג׳יאוגרפיק לקחת את הרכבים לסיבוב.

מה נדרש מרכב ירח במאה ה־21?

תוכנית אפולו סיימה את מרוץ החלל הראשון, ועכשיו יש מרוץ חדש שבו סוכנויות חלל ומיזמים פרטיים מתחרים על דריסת רגל על הירח. מטרת תוכנית ארטמיס אינה להניף דגל נוסף, אלא להקים בסיס קבע בקוטב הדרומי של הירח שיאפשר שהות ממושכת על פניו.

האסטרונאוטים ישהו על פני הירח לזמן מוגבל בלבד, אך הרכבים יישארו לפעול בו כל הזמן. ניתן יהיה לתפעל אותם מרחוק מכדור הארץ, אך הם יוכלו גם לפעול באופן עצמאי ולבצע עבודות תחזוקה, מדידות ובנייה.

הקוטב הדרומי נבחר משום שסביר להניח שיש בו קרח מים – משאב יקר שיכול לשמש לשתייה, לחקלאות ולייצור דלק. אבל הירח הוא גם אחת הסביבות הקטלניות ביותר: ביום הטמפרטורה מטפסת ל־121 מעלות ובלילה צונחת ל־133 מתחת לאפס, ואף יש בו מכתשים אפלים שבהם הקור מגיע למינוס 246 מעלות. ללא אטמוספרה, פני הירח חשופים לקרינה עזה ולמטר מתמיד של מיקרו־מטאוריטים. גרגירי האבק הזעירים, שטעונים חשמלית, נדבקים לכל דבר ושוחקים מתכות וחליפות חלל.

כדי להתמודד עם תנאים אלה, לא ניתן להסתפק עוד ברכבי אפולו של פעם – אותם שלדים קלים עם מושבים חשופים ואנטנה, שנסעו כ־30 קילומטרים בלבד בכל משימה .הדור החדש של הדגמים הוא מהפכה של ממש: רכבים שיכולים לעבור כ־1,200 קילומטרים בשנה ו־20 קילומטרים ביום, לשאת מטען של 800 קילוגרמים לפחות, לעבוד במשך שנים בלי תיקונים, ולפעול בחושך מוחלט או בקור קיצוני.

לכל אחד מהרכבים יש זרוע רובוטית שמחליפה כלים בעצמה, חיישני לייזר מתקדמים, מצלמות תלת־ממד, שריון רב־שכבתי ומערכת אלקטרונית חדשנית המסלקת אבק.

למרות המטרה הדומה והדרישות הזהות, כל אחת מהחברות בחרה בגישה שונה בעיצוב הרכב – וכך נולדו שלוש פרשנויות שונות לחלום אחד.

לונאר אאוטפוסט: איגל

מיקום: מדבר קולורדו
אופי הרכב: משאית חלל יציבה ושימושית

ג׳סטין סיירוס, מנכ״ל לונאר אאוטפוסט, רואה באיגל 'משאית חלל' פרקטית המיועדת לעבודה אמיתית על פני הירח. הרכב מרווח במיוחד כדי לאפשר תנועה חופשית לאסטרונאוטים הלבושים בחליפות חלל, והוא מופעל באמצעות מוט היגוי.

בנסיעת מבחן במדבר הראה איגל ביצועים טובים הכוללים יציבות, רמת בלימת זעזועים גבוהה ויכולת לשאת ציוד רב (עד 2.4 טון). הצמיגים עברו בדיקות קיצון, ודופן הרכב בנוי כך שהאבק הירחי לא יחדור למערכת. סיירוס מסכם: “לראות אותו על הירח – זו תהיה גולת הכותרת של עבודתנו".

אסטרולאב: פלקס (FLEX)

מיקום: הות׳ורן, קליפורניה
אופי הרכב: גמיש ורב־תכליתי

הרכב פלקס נבנה על בסיס תפיסה הרואה בירח אתר עבודה מתמשך. הוא עומד על שלדה שמאפשרת לו להרים ולשאת מטען מתחתיו, והנהיגה בו נעשית בעמידה.

לפלקס יש יכולת תמרון גבוהה (כולל נסיעה לצדדים וסיבוב במקום), מערכות פנימיות כפולות לגיבוי, וצמיגים עמידים במיוחד לקור קיצוני. "המטרה היא גמישות”, אומר המנכ״ל ג׳ארט מת׳יוס. “רכב שאפשר להתאים לכל משימה".

אינטואיטיב מאשינס: מון רייסר (Moon RACER)

מיקום: יוסטון, טקסס
אופי הרכב: באגי קל ומהיר

הרייסר נראה כמו באגי שטח, זריז ומהנה לנהיגה. הוא מונע במוט היגוי ומאפשר תנועה מהירה ותגובה חדה, עם צמיגים עמידים במיוחד מפני קור ופגיעות של מיקרו־מטאוריטים.

הרכב יכול לגרור ציוד נוסף — כמו מעבדה או יחידת אנרגיה — ולכן מתפקד כמעיין טרקטור עבודה ירחי .לחברה ניסיון מוכח בנחיתה על הירח, והיא משתמשת בידע זה כדי לשפר את תפעול הרכב ואת ההצלה בשטח.

מי ייבחר?

נאס״א צפויה להכריז על הזוכה עד סוף השנה. עם זאת, שלושת הרכבים מתוכננים להגיע לירח גם במסלולים מסחריים — והצוותים שעומדים מאחוריהם חדורי חזון לבניית נוכחות קבועה על הירח. "זה כבר לא חלום עתידי”, אומר החוקר דייוויד פייג׳. “אנחנו מתחילים לדמיין איך ייראו החיים בתחנת ירח – וזה מרגש אף יותר מאפולו.”

איגל של חברת לונאר אאוטפוסט (Lunar Outpost) הוא אחד משלושת הדגמים המתחרים על תפקיד רכב הירח החדש של נאס״א.

לפניי נפרש נוף מדברי עצום; עולם של עמקים וערוצים, של מצוקים תלולים ואדמה מאובקת, כשברקע נראים רכסים רחוקים. אלמלא היו פה שיחים, שמיים כחולים ונחש מזדמן, נקל היה לטעות ולחשוב שאני באמת על הירח.

לא הרחק משם ניצב שלט עם הכיתוב: 'אתר ניסויים של רכבי ירח', המרמז על כך שזהו אינו עוד אזור מדברי שומם. “אני יוצא לכאן כדי לנהוג במשאיות חלל”, אומר בחיוך ג׳סטין סיירוס, מנכ״ל לונאר אאוטפוסט, בעודו סוקר את סביבתו.

לצידו עומד אב־טיפוס של רכב בצבע כסוף־מטאלי, עם פאנלים סולאריים על הגג, רדיאטורים גדולים בצדדים לפיזור חום, משטחי עבודה שטוחים ותאי אחסון לדגימות סלעים. במרכז הרכב יש תא נהגים לשני אסטרונאוטים עם מסכי ניווט.

לפני כמה שנים הכריזה נאס״א על תחרות וביקשה מתעשיית החלל לעצב ולבנות את הדור הבא של רכבי הירח שישתתפו במשימות ארטמיס. “מי מוכן לאתגר?” שאלה הסוכנות בהכרזה .

רכבי השטח החדשים לירח (Lunar Terrain Vehicle) צריכים להיות מהירים, אמינים ועמידים. עליהם לשרוד באחת הסביבות הקיצוניות ביותר ביקום, לבצע משימות מדעיות מתקדמות ולהניח את היסודות לבסיס ירחי עתידי.

ב־2024 בחרה נאס״א בשלוש חברות אמריקניות להתחרות בתחרות על החוזה הענק: לונאר אאוטפוסט, ונטורי אסטרולאב (Venturi Astrolab) ואינטואטיב מאשינס (Intuitive Machines).

שלושת הדגמים ששלוש החברות יצרו שונים זה מזה לחלוטין: איגל נראה כמו משאית חלל רטרו־עתידנית; הרכב של אסטרולאב גמיש ומזכיר בתנועתו סרטן; ואילו הדגם של אינטואיטיב מאשינס מזכיר רכב שטח עתידני. “אנחנו הופכים מדע בדיוני למציאות. זה די מדהים, אז למה לא ליהנות מזה קצת?" שואל טים קריין, ממייסדי אינטואטיב מאשינס. 

למעשה, ייתכן שכל שלושת הרכבים יגיעו לירח במסגרת משימות מסחריות שונות – וכולם עשויים לתרום לבניית כלכלה פעילה על פני הירח: עם מעבדות, עם אתרי כרייה ועם מתקני תקשורת. “העתיד מרגש אותנו”, אומר ג׳ארט מת׳יוס, מייסד ומנכ״ל אסטרולאב.

עם זאת, רק אחד מהדגמים יהפוך לרכב הרשמי של נאס״א – הרכב שבו ינהגו אסטרונאוטי 'ארטמיס' כשיחקרו את פני הירח. ההכרזה על הזוכה צפויה להתרחש עד סוף השנה. עד אז, שלוש החברות הסכימו לבקשת נשיונל ג׳יאוגרפיק לקחת את הרכבים לסיבוב.

מה נדרש מרכב ירח במאה ה־21?

תוכנית אפולו סיימה את מרוץ החלל הראשון, ועכשיו יש מרוץ חדש שבו סוכנויות חלל ומיזמים פרטיים מתחרים על דריסת רגל על הירח. מטרת תוכנית ארטמיס אינה להניף דגל נוסף, אלא להקים בסיס קבע בקוטב הדרומי של הירח שיאפשר שהות ממושכת על פניו.

האסטרונאוטים ישהו על פני הירח לזמן מוגבל בלבד, אך הרכבים יישארו לפעול בו כל הזמן. ניתן יהיה לתפעל אותם מרחוק מכדור הארץ, אך הם יוכלו גם לפעול באופן עצמאי ולבצע עבודות תחזוקה, מדידות ובנייה.

הקוטב הדרומי נבחר משום שסביר להניח שיש בו קרח מים – משאב יקר שיכול לשמש לשתייה, לחקלאות ולייצור דלק. אבל הירח הוא גם אחת הסביבות הקטלניות ביותר: ביום הטמפרטורה מטפסת ל־121 מעלות ובלילה צונחת ל־133 מתחת לאפס, ואף יש בו מכתשים אפלים שבהם הקור מגיע למינוס 246 מעלות. ללא אטמוספרה, פני הירח חשופים לקרינה עזה ולמטר מתמיד של מיקרו־מטאוריטים. גרגירי האבק הזעירים, שטעונים חשמלית, נדבקים לכל דבר ושוחקים מתכות וחליפות חלל.

כדי להתמודד עם תנאים אלה, לא ניתן להסתפק עוד ברכבי אפולו של פעם – אותם שלדים קלים עם מושבים חשופים ואנטנה, שנסעו כ־30 קילומטרים בלבד בכל משימה .הדור החדש של הדגמים הוא מהפכה של ממש: רכבים שיכולים לעבור כ־1,200 קילומטרים בשנה ו־20 קילומטרים ביום, לשאת מטען של 800 קילוגרמים לפחות, לעבוד במשך שנים בלי תיקונים, ולפעול בחושך מוחלט או בקור קיצוני.

לכל אחד מהרכבים יש זרוע רובוטית שמחליפה כלים בעצמה, חיישני לייזר מתקדמים, מצלמות תלת־ממד, שריון רב־שכבתי ומערכת אלקטרונית חדשנית המסלקת אבק.

למרות המטרה הדומה והדרישות הזהות, כל אחת מהחברות בחרה בגישה שונה בעיצוב הרכב – וכך נולדו שלוש פרשנויות שונות לחלום אחד.

לונאר אאוטפוסט: איגל

מיקום: מדבר קולורדו
אופי הרכב: משאית חלל יציבה ושימושית

ג׳סטין סיירוס, מנכ״ל לונאר אאוטפוסט, רואה באיגל 'משאית חלל' פרקטית המיועדת לעבודה אמיתית על פני הירח. הרכב מרווח במיוחד כדי לאפשר תנועה חופשית לאסטרונאוטים הלבושים בחליפות חלל, והוא מופעל באמצעות מוט היגוי.

בנסיעת מבחן במדבר הראה איגל ביצועים טובים הכוללים יציבות, רמת בלימת זעזועים גבוהה ויכולת לשאת ציוד רב (עד 2.4 טון). הצמיגים עברו בדיקות קיצון, ודופן הרכב בנוי כך שהאבק הירחי לא יחדור למערכת. סיירוס מסכם: “לראות אותו על הירח – זו תהיה גולת הכותרת של עבודתנו".

אסטרולאב: פלקס (FLEX)

מיקום: הות׳ורן, קליפורניה
אופי הרכב: גמיש ורב־תכליתי

הרכב פלקס נבנה על בסיס תפיסה הרואה בירח אתר עבודה מתמשך. הוא עומד על שלדה שמאפשרת לו להרים ולשאת מטען מתחתיו, והנהיגה בו נעשית בעמידה.

לפלקס יש יכולת תמרון גבוהה (כולל נסיעה לצדדים וסיבוב במקום), מערכות פנימיות כפולות לגיבוי, וצמיגים עמידים במיוחד לקור קיצוני. "המטרה היא גמישות”, אומר המנכ״ל ג׳ארט מת׳יוס. “רכב שאפשר להתאים לכל משימה".

אינטואיטיב מאשינס: מון רייסר (Moon RACER)

מיקום: יוסטון, טקסס
אופי הרכב: באגי קל ומהיר

הרייסר נראה כמו באגי שטח, זריז ומהנה לנהיגה. הוא מונע במוט היגוי ומאפשר תנועה מהירה ותגובה חדה, עם צמיגים עמידים במיוחד מפני קור ופגיעות של מיקרו־מטאוריטים.

הרכב יכול לגרור ציוד נוסף — כמו מעבדה או יחידת אנרגיה — ולכן מתפקד כמעיין טרקטור עבודה ירחי .לחברה ניסיון מוכח בנחיתה על הירח, והיא משתמשת בידע זה כדי לשפר את תפעול הרכב ואת ההצלה בשטח.

מי ייבחר?

נאס״א צפויה להכריז על הזוכה עד סוף השנה. עם זאת, שלושת הרכבים מתוכננים להגיע לירח גם במסלולים מסחריים — והצוותים שעומדים מאחוריהם חדורי חזון לבניית נוכחות קבועה על הירח. "זה כבר לא חלום עתידי”, אומר החוקר דייוויד פייג׳. “אנחנו מתחילים לדמיין איך ייראו החיים בתחנת ירח – וזה מרגש אף יותר מאפולו.”

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך​

בעלי חיים
מדע
סביבה
היסטוריה ותרבות
טיולים ומסעות
פבלו רודואף
shutterstock_1938458995
התזונה שעומדת במבחן הזמן
על השיש או במקרר? כך תאחסנו פירות וירקות באופן מיטבי
קרפדה על הכוונת

לכו רחוק יותר

פרטי התקשרות

לשירות הלקוחות של המגזין או בכל ענין ושאלה בנוגע למנוי שלך, נא ליצור איתנו קשר באמצעות טופס יצירת-קשר

או בטלפון 08-9999410

רשומים?

דילוג לתוכן