ביום חמישי האחרון הבחינו אנשים ברחבי ג'ורג'יה בארצות הברית בהבזק אור יוצא דופן שחצה את השמיים התכולים. לאחר ההבזק נשמע קול הדף חזק שהרעיד חלונות. לא – אלו לא היו טילים מאיראן, וגם לא סופת רעמים. הסיבה? מטאור בהיר במיוחד המכונה 'כדור אש'.
סרטונים ממצלמות רכב ומצלמות אבטחה שפורסמו ברשת תיעדו את האירוע, שהתרחש בצוהריי היום. נאס"א אישרה אף היא תצפיות על כדורי אש מגלאי ברקים, כמו גם חתימות מטאוריטים ממכ"מי דופלר שונים על הקרקע.
לפי ביל קוק, העומד בראש משרד המטאורואידים של נאס"א באלבמה, מדובר ברסיס אסטרואידי שקוטרו מטר ומשקלו יותר מטון.
"הרסיס נראה לראשונה בגובה של 77 קילומטרים מעל העיר אוקספורד ג'ורג'יה, ונע לכיוון דרום־מערב במהירות של 48,000 קילומטרים לשעה", אמר קוק בהצהרה. " האסטרואיד התפרק 47 קילומטרים מעל ווסט פורסט בג'ורג'יה, ושחרר אנרגיה של כ־20 טון של חומר נפץ".
אך מהו בעצם כדור אש? זו הסיבה שזהו אירוע כה יוצא דופן לראות כדור אש באור יום.
תופעה נדירה
סלעי חלל הנקראים מטאוריטים פוגעים בכדור הארץ מדי יום. סלעים אלה מגיעים משביטים, מאסטרואידים ואף מהירח ומכוכבי לכת אחרים. גודלם של המטאוריטים נע בין גרגר אבק, שזהו גם הגודל הנפוץ ביותר, לאסטרואיד קטן. נאס"א מעריכה שכ־48.5 טון של חומר מטאוריטי נכנסים לאטמוספירה מדי יום.
מרגע שהם נכנסים לאטמוספירה, סלעי החלל מסווגים לפי סיווגים שונים. אם מטאורואיד נכנס לאטמוספירה ונשרף הוא נקרא מטאור, ואילו מטאור המגיע לפני כדור הארץ מוגדר מטאוריט.
כדורי אש הם סוג פחות נפוץ של מטאורים, וקיבלו את שמם על שום הזוהר שהם מפיצים בשמי הלילה. אלפי כדורי אש נופלים על כדור הארץ מדי יום, לרוב מעל האוקיינוס או מעל אזורים לא מיושבים. כמו כן, רבים מכדורי האש נופלים במהלך היום ונבלעים באור השמש, וזה מה שהופך את האירוע בג'ורג'יה לכה נדיר.
"נדיר יותר לראות כדורי אש באור יום מכיוון שבמרבית המקרים השמש מאפילה על המטאור. רק העצמים הגדולים ביותר ייראו, ואין הרבה כאלה", אומר מייק הנקי, מומחה למטאורים ויוזם מערכות הדיווח של האגודה האמריקנית למטאורים (AMS).
לדבריו, האגודה מקבלת דיווחים על כדורי אש בשעות היום בין חמש לעשר פעמים בשנה.
כיצד כדורי אש הופכים למטאוריטים
על אף גודלם, כדורי אש לא תמיד נשרפים לחלוטין כשהם נעים באטמוספירה, אולם הם בדרך כלל לא ייראו במרחק 14–20 קילומטרים מהקרקע מכיוון שהם מאבדים את אורם כשהם מאטים.
באשר לקול שהם מפיקים – מטאורים נכנסים לאטמוספירה במהירויות הנעות בין 120,000–250,000 קילומטרים לשעה. כאשר עצם עובר את מהירות הקול – כ־1,223 קילומטרים לשעה בגובה פני הים – הוא צובר לחץ כה רב עד שהמטאור משחרר גל קול גדול.
אימות ותיעוד
"בדרך כלל ניתן לאמת תצפית על כדור אש בעזרת חמישה דיווחים או יותר של עדי ראייה. ניתן לחבר את הנתונים המוגשים באופן מתמטי, ולייצר מסלול מטאורים מהתצפיות", אומר הנקי.
לדבריו, כאשר מצטברים 20 דיווחים או יותר ניתן לקבוע מסלול מדויק למדי, כאשר סרטונים של כדור אש מספקים מידע טוב אף יותר. "ניתן להשתמש בהם כדי לדייק את קביעת המסלול וכדי למדוד את המהירות והעוצמה", אומר הנקי. "זה יכול לעזור לקבוע אם המטאור שייך למטר מטאורים, וכן לצמצום האזור שבו מטאוריט נפל".
