יריד אפלבי, המפגש הגדול ביותר של צוענים ושל נוודים באירופה, מתקיים מדי שנה בסוף השבוע הראשון של יוני בעיירה אפלבי־אין־וסטמורלנד שבמחוז קאמבריה, אנגליה. באותו סוף שבוע העיירה הקטנה והשלווה בת 3,000 התושבים גדלה לפתע ל־30,000 איש, המגיעים עם משפחותיהם, מיטלטליהם וסוסיהם.
ייחודו של היריד טמון בעובדה שהוא מתקיים ללא כל גוף מארגן רשמי: אנשים מגיעים שנה אחר שנה ללא כל הזמנה רשמית. כפי שמסביר בילי וולש, המכונה "שרה רום" (ברומאני: ראש הצוענים): "זה התאריך החשוב ביותר בלוח השנה של הצוענים ושל הנוודים, אפילו יותר חשוב מחג המולד".
מקורות היריד שנויים במחלוקת. יש הטוענים שהוא קדם למסעות הצלב, ואילו אחרים נתלים באישור מלכותי לקיום היריד שנתן המלך הנרי השני בשנת 1179. חוקרים אחרים, כמו אנדרו קונל, טוענים כי היריד החל להתקיים רק בראשית המאה ה־18 ושימש בעיקר רועי בקר.
דבר אחד בטוח: צוענים ונוודים מתכנסים במקום זה כבר מאות שנים כדי לסחור בסוסים ולעשות עסקים, כמו גם כדי לחדש קשרים משפחתיים וחברויות ישנות.
פעילות שוקקת ועתיד לוט בערפל
הסוסים נותרו הלב הפועם של היריד. משתתפי היריד מביאים את סוסיהם לנקודה בנהר אדן המכונה "החולות", ושם הם רוחצים אותם. לאחר מכן הסוסים מובלים לאזור תצוגה, ושם קונים פוטנציאליים בוחנים אותם. המסחר מתנהל בעיקר על בסיס אינטואיציה וידע מסורתי המועבר מאב לבן.
היריד מציב אתגרים לא מעטים למערכת השיטור האנגלית. כפי שמסביר המפקח הראשי, מאט קנרלי, מהמשטרה המקומית: "זה האירוע הגדול ביותר במחוז מבחינת שיטור – ומאתגר בצורה יוצאת דופן. העיירה הקטנה צריכה להכיל עשרות אלפי אנשים, סוסים, חגיגות ושיבושים בתחבורה למשך מספר ימים, וזה לא דבר של מה בכך".
קיום היריד גם מעורר מתחים עם המשטרה המקומית. ביל לויד, נציג הצוענים והנוודים בוועדת הניהול של היריד, אומר כי "הדעה הקדומה נטועה בפחד ובאי־ודאות. צוענים לא בהכרח מיישמים את הקודים החברתיים של האוכלוסייה המקומית, והמקומיים אינם אוהבים זאת".
כמו כן, קהילת הצוענים והנוודים מתמודדת עם אתגרים משפטיים חדשים, כולל חוק הביטחון הפלילי הבריטי המאיים על המשך אורח החיים הנוודי. מרטין גלהר, פעיל למען זכויות צוענים ונוודים, מזהיר: "אנו חיים במדינה שהפלתה בעבר קהילות צוענים ונוודים, והרצון לחוקק חוקים אנטי־צוענים לא נעלם".
למרות המחלוקות, היריד נותר חיוני לזהות הקהילה. כפי שמסביר בילי וולש: "נהגנו להיפגש במקומות רבים ברחבי אירופה, אבל הרשויות אסרו עלינו להמשיך להגיע אליהם. לכן אנחנו נחושים להיאחז באפלבי."
לדבריו, היריד מסמל את דרך החיים המסורתית המסתגלת לעולם מודרני, ונותרה "המקום היחיד באירופה שבו צוענים ונוודים באמת מרגישים בבית".
