פורסם בגיליון אפריל 2024 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק, המהדורה הישראלית
לפני שנתיים בחנו חוקרים מקרוב תאים סרטניים והודיעו כי מצאו שכנות מוזרות ומפתיעות: פטריות. ואם לא די בכך, החוקרים מצאו שהפטריות שליד הגידולים רומזות למידת הקטלניות של הסרטן: שמרי קנדידה הקשורים לסרטן המעי הגס מנבאים היווצרות גרורות, ובסרטן הקיבה הם מנבאים שיעור הישרדות נמוך. "בתחילה נדהמנו", אומר איליאן אילייב, אימונולוג במכון הרפואי ויל קורנל בניו יורק ואחד החוקרים שמצאו את הקשר בין הפטריות לסרטן. נוסף על הקנדידה מצא צוותו כמה מיני פטרייה אחרים הקשורים למחלת הסרטן, ובהם Blastomyces בסרטן ריאות ו־Malassezia, מין של שמרים, בסרטן השד. מוקדם לדעת אם הפטריות מעודדות את המחלה או אם המחלה מאפשרת את צמיחת הפטריות באופן כלשהו, אך לכל הפחות תגליות אלו מצביעות על דרך חדשה לאבחון מוקדם של חולים ולהבנה טובה יותר של מצבם.
חלק מההפתעה, לפחות עבור רבים מהחוקרים, נובעת אולי מקיומו של קשר נוסף בין פטריות ובריאות. פטריות רפואיות נמכרות ברחבי העולם במגוון צורות — בתמציות, בקפליות, באבקות או בתה. הן מניעות תעשייה של 27 מיליארדי דולרים שצפויה להכפיל את עצמה עד 2030, גם בזכות הקשר שבינן ובין המלחמה בסרטן.
(קראו עוד כיצד תרופות פסיכדליות, ביניהן פטריות פסילוסיבין, עשויות לסייע בטיפול בפוסט טראומה.)
עם זאת, ההבנה המחקרית של היתרונות האמיתיים של פטריות רפואיות נמצאת בחיתוליה. ב־2022 פרסמו מדענים מהודו ובלגיה דוח מקיף על המחקרים בתחום שעברו ביקורת עמיתים. על פי הדוח, אף כי 32 מיני פטריות רפואיות הפגינו סימנים מבטיחים, בדיקות קליניות של תכונות רפואיות אפשריות נערכו רק בכתריסר מתוכם.
"פטריות מייצרות מגוון רחב של חומרים כימיים שאינם קיימים באורגניזמים אחרים", אומר וולטר לאוטן, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה הבלגית Leuven KU, שהשתתף בכתיבת הדוח. חלק מהתרכובות הטבעיות הללו משפיעות על מערכת החיסון, וכפי שהדוח מציין, "מפגינות התנהגות אנטי־סרטנית", כלומר עשויות להאט את ההתפתחות של חלק מסוגי הסרטן, או אפילו למנוע את התפתחותו כליל. פטריותְּ בהּוקית מבריקה (lucidum Ganoderma) המוכרת בשמה העממי 'ריישי', והמין frondosa Grifola המוכר בשמו העממי 'מאיטקה', הציגו סימנים מעודדים במחקרים קליניים.
אף שההשקעה המחקרית בפטריות בלתי מספקת, לאוטן וצוותו רואים בהן "אחת המתנות הטובות ביותר של הטבע לחברות התרופות", אם רק נצליח להבין אותן טוב יותר.
זה הפרדוקס של הפטריות הרפואיות: מדובר בעולם מסתורי שיכול להועיל לנו וגם לפגוע בנו. הבנת ההבדל הזה ומציאת הדרך הטובה ביותר לרתום את הידע שלנו בנושא, נעוצות בגילויים שנמצא בתחום החדש והנרחב הקרוי מיקוביום.
פטריות טובות ורעות אינן זרות לגופנו; השמרים בקיבה שעוזרים לעיכול טובים, ואילו הזיהום הפטרייתי על העור שגורם לפטרת כף הרגל פחות טוב. טריליוני מיקרואורגניזמים זעירים חיים עלינו ובתוכנו באיזון עדין, והם כוללים חיידקים, נגיפים ויצורים חד־תאיים מקבוצת פרוטוזואה. כולם חלק ממה שקרוי מיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים בגוף של אורגניזם). גם פטריות הן חלק מהיקום הזה, אך בשנים האחרונות החוקרים מסווגים אותן בעולם נפרד משלהן, המיקוביום, מתוך הכרה באופן השונה של פעילותן.
(קראו עוד על האופן בו עולם הטקסטיל מקדם שינוי תרבותי וידידותי לסביבה באמצעות פטריות.)
סיו אנג, מנהלת מעבדות מיקרוביוטה איי־סנטר (Microbiota I-Center) באוניברסיטה הסינית של הונג קונג, אומרת שאוכלוסיית הפטריות בגוף שלנו היא "מרכיב קטן אך חיוני" במיקרוביום, בפרט בזה של מערכת העיכול. אך אף שפטריות כגון קנדידה, שמר אפייה וקלדוספוריום חיוניות לבריאות שלנו, כולן קשורות גם למחלות. לדוגמה, קנדידה עלולה להתרבות יתר על המידה ולגרום לדיסביוזה, שיבוש האיזון בין אוכלוסיות החיידקים במעיים, הקשורה לבעיות רפואיות רבות, כולל סרטן המעי הגס. במילים אחרות, פטריות טובות יכולות לשגשג ולצאת משליטה, ולהפוך לפטריות רעות.
בעיני דיפק סקסנה, מיקרוביולוג באוניברסיטת ניו יורק, השאלה הרת הגורל הזו פשוטה: מדוע יש פטריות בגידולים? קבוצת המחקר של סקסנה הייתה הראשונה שזיהתה פטריות בסרטן הלבלב, כשגילתה ב־2019 ששמרי Malassezia יכולים לנדוד מהמעי הדק ללבלב ולהיכנס לתאים סרטניים. סקסנה משער כי נוכחות הפטרייה בלבלב עלולה לנבוע מדיכוי של מערכת החיסון, או משינוי אחר בסביבה התאית שהגידולים מחוללים. בניסויי מעבדה בעכברים מצא סקסנה כי טיפולים אנטי־פטרייתיים בולמים את התפתחות הגידולים, ואולם מחקרים רבים מראים שטיפולים שמצליחים בעכברים לרוב אינם מצליחים באותה צורה בבני אדם.
בעיני מומחים לפטריות, הרעיון הפשוט של שימוש בדבר אחד לטיפול בדבר אחר איננו התשובה. לדברי אנג, פטריות המשמשות ברפואה מסורתית כמו בהוקית מבריקה והמין Trametes versicolor המוכר בשמו העממי 'זנב תרנגול הודו', ניחנות בתכונות שמחזקות את המערכת החיסונית, והוכח כי הן משפרות את היעילות של כימותרפיה. נוסף על כך, שלל מחקרים מראים שרבים ממיני הפטריות אכן מכילים תרכובות אנטי־סרטניות, כולל פחמימות וֶֶטרפנים (קבוצה של של תרכובות אורגניות) בעלי השפעה ביולוגית, שמפעילות את מערכת החיסון. עם זאת, נותרו שאלות בדבר המינון היעיל ביותר, ואם משהו מהדברים יועיל כטיפול בלעדי.
עד כה אין בנמצא תרופות לסרטן או טיפולים לחיזוק מערכת החיסון המבוססים על פטריות ואושרו על ידי מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית. כלומר, כל שימוש בתרופה פטרייתית הנמכרת ללא מרשם ומתהדרת בתועלת רפואית כלשהי, הוא על אחריות המשתמש בלבד. אולם הפוטנציאל הבלתי ממומש לכאורה הוביל אנשים לחפש הכוונה במקום אחר.
ביום מעונן באוקטובר אשתקד, סמוך לעיירה פורט אנג'לס (Angeles Port) שבוושינגטון, פילס לעצמו רוברט רוג'רס דרך בשטח מיוער כשבעקבותיו תריסר לקטים נועזים. הם נרשמו לסיור המודרך המיוחד שלו כחלק מפסטיבל הפטריות השנתי של חצי האי אולימפיק (Olympic). רוג'רס הצביע על פטרייה בצורת מניפה שגודלה כשלושה סנטימטרים, הצומחת על גזע עץ נרקב שצמחים החלו נובטים בו. פסים בצבעי אדמה על הפטרייה הזכירו נוצות של ציפורי ציד. כך נראית פטריית זנב תרנגול ההודו בטבע, הסביר.
רוג'רס איננו רופא. הוא מתאר את עצמו כעשבונאי קליני והוא המחבר של מגדיר לפטריות וחזזיות שנחשבות בעלות תכונות רפואיות. הוא נמנה עם קהילת חובבים מאולתרת שחוקרת את התחום של שילוב פטריות בשגרת חיים בריאה, לרוב כאמצעי מונע מחלות. רוב הפטריות האכילות השכיחות, אפילו שמפיניון שאנו קונים במכולת, מכילות חומרים הטובים לבריאותנו. אולם בכל הקשור לסרטן, לא נכון לראות בפטריות רפואיות, כגון זנב תרנגול ההודו, קוטלות סרטן. "הן לא הורגות תאים סרטניים כשהן נתקלות בהם", מסביר רוג'רס, "הן מעודדות את מערכת החיסון לעשות את זה".
באופן מדויק יותר, אומרת אנג, מחקרים מראים שפטריית זנב תרנגול ההודו מגבירה את ההפקה של ציטוקינים — חלבונים שמסייעים לתגובה התאית של הגוף ולמלחמה במחולל המחלה או בגידול. ברפואה המסורתית משתמשים בפטרייה כבר מאות שנים, אך כיום חומר כימי שהופק ממנה נמצא במוקד של יותר מ־50 מחקרים קליניים.
באשר לקשר שבין פטריות ותאים סרטניים, אילייב מודה כי בתחילה ראה בזה רעיון "בלתי סביר ביולוגית", אך מאז דעתו התחלפה ב"אופטימיות זהירה" ביחס לאפשרות לחשוף תעלומות נוספות של המיקוביום. במחקר אחר מהעת האחרונה, חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק, כולל סקסנה, מצאו 20 טיפוסים שונים של פטריות שעשויות ביום מן הימים להועיל בזיהוי סרטן בבני אדם, וכך אולי לסייע בשיפור האבחון והטיפול במחלה.
ראו את הפוטנציאל של פטריות רפואיות לאור גילוי הפניצילין. חומר זה, אחד הלוחמים הגדולים של העידן המודרני בזיהומים פטרייתיים, התגלה במקרה לפני כמעט מאה שנים, אחרי שרופא הניח לעובש לגדול בצלחת פטרי שהיו בה חיידקי סטפילוקוקוס. מי יודע אילו קשרים אחרים נגלה משהתחלנו לחפש אחריהם?
פורסם בגיליון אפריל 2024 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק, המהדורה הישראלית
