הכתבה המלאה תתפרסם במהדורה המיוחדת אריכות ימים של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק, המהדורה הישראלית
הקרן הלאומית לשינה (NSF) ממליצה למבוגרים על 7 עד 9 שעות שינה מידי לילה, או עד 8 שעות אם אתם בני יותר מ־65 שנה. אולם גם איכות השינה חשובה. איכות פירושה להירדם בתוך חצי שעה מרגע שהנחתם את ראשכם על הכרית, לישון שינת לילה רציפה ולהרגיש רעננות ואנרגיה בבוקר. במחקרים שבדקו כמה אלפי מבוגרים בארצות הברית, יותר משליש מהנבדקים דירגו את איכות השינה שלהם כבינונית או לא טובה. אחד מתוך עשרה מבוגרים סובל מבעיות שינה מתמשכות או אינסומניה כרונית.
הינה שלוש דרכים שבהן השינה משפרת את הבריאות:
השינה שומרת על המוח
חוקרים בצ'כיה ניתחו עשרות מחקרים שבחנו את הקשר שבין שינה לבריאות המוח בהמשך החיים ומצאו ממצא ברור: לישון טוב בעקביות הוא גורם חשוב במניעת הידרדרות והזדקנות המוח, בדיוק כמו פעילות גופנית ואכילת מזון בריא. השינה מאפשרת למוח לנקות חומרי פסולת מזיקים כדי שהתאים יוכלו לתפקד היטב. בטווח הארוך, שינה גרועה תורמת להתכווצות המוח ולאיבוד של נוירונים ושל קשרים בין־תאיים החשובים במיוחד לקוגניציה.
בעיות שינה מקושרות גם להצטברות של משקעי בטא עמילואיד, סימן ההיכר של אלצהיימר. לפי מחקר שנעשה ב־122 מבוגרים בני 51 עד 84, שינה מעטה או רבה מדי יכולה להאיץ הידקקות קורטיקלית, שינוי מוחי באונה הקדמית שמסמן את ראשית התהליך הניווני של תאי העצב.
השינה מסיגה לאחור מחלות לב
שעת שינה אחת נוספת עשויה להפחית בשליש את הסימן הראשי למחלת לב, הצטברות הסידן המיותר בעורקים הכליליים. קשר זה התגלה במחקר שנערך בשיקגו ב־495 נשים וגברים שענדו על פרק ידם מוניטורים ועברו סריקות לבחינת הצטברות הסידן בעורקיהם.
מניעת שינה מעלה את הסיכון ללחץ דם גבוה. במהלך שינה נורמלית, לחץ הדם צונח ב־10 עד 20 אחוזים, אולם לעיתים ירידה זו אינה מתרחשת כשאנחנו שוכבים ערים או ישנים לסירוגין. לחץ דם לילי מוגבר קשור מאוד עם סיכון גבוה יותר למוות לבבי.
השינה נלחמת בסוכרת
שינה מועטה מדי מעלה את העמידות לאינסולין ואת הסיכון לסוכרת, וזמני שינה לא יציבים, כמו אצל הרבה עובדי משמרות, מחריפים את הבעיה. במחקר אחד נכנסו 26 מבוגרים בריאים למתקן אשפוז וישנו במשך שלושה ימים עשר שעות מדי יום. לאחריהם ישנו במשך שמונה ימים נוספים חמש שעות בכל יום. בשלב זה שבו הוגבלה השינה, קבוצה אחת הלכה לישון בכל יום באותה השעה ולקבוצה האחרת נדחתה השינה ב־8.5 שעות בארבעה מתוך שמונת הימים. שינה לא מספקת הורידה את העמידות לאינסולין והגבירה דלקת בשתי הקבוצות, אולם התוצאות היו חמורות פי שניים בקבוצת המתנדבים עם השעות הלא סדירות.
מניעת שינה מעלה גם רמות של גרלין, ההורמון שגורם לנו להרגיש רעבים. זה עשוי להסביר מדוע הפרעות שינה מקושרות עם סיכון גבוה יותר להשמנה.
בזכות הרפואה והמדע, תוחלת החיים של האדם עולה בהתמדה. אולם הזקנה עשויה להביא איתה מצבים בריאותיים שפוגעים באופן ממשי באיכות החיים שלנו. חוקרים רבים מקדישים את חייהם למציאת דרכים להאטת תהליך ההזדקנות, אולם מחקרים מראים גם שלהתנהגות אישית יש השפעה משמעותית על איכות החיים ואורכם. גיליון "אריכות הימים" של נשיונל ג'יאוגרפיק מביא את חזית המחקר בתחום ההזדקנות. הוא עונה על השאלות החשובות ביותר: איך לחיות חיים ארוכים יותר ולהזדקן באופן מיטבי? מהן הדרכים שבהן ניתן לצמצם את הסיכון ללקות באלצהיימר או דמנציה? כיצד אורח החיים שלנו, לא רק בעת זקנה, יכול להשפיע לטובה על חיינו המאוחרים? ולאן צועדת האנושות במאמציה להפוך את הזיקנה לגיל הזהב במלוא מובן המילה?
הגיליון יופץ למנויים בחודש נובמבר 2025.
