בשנת 2022, אסטל סמית', חוקרת מדעי המחשב, התמודדה לעתים קרובות עם מחשבות טורדניות. היא הרגישה שהמטפל המקצועי שלה לא מתאים לה, אז היא פנתה לצ'טבוט לבריאות הנפש בשם וובוט (Woebot).
וובוט סירב להתייחס למחשבות האובדניות של סמית' וביקש ממנה לפנות לעזרה מקצועית. עם זאת, כששיתפה את וובוט במחשבה אמיתית שחולפת לעיתים בראשה, שהיא מרגישה כמו מטפסת צוקים נלהבת שעומדת על שפת צוק, הוא עודד אותה ואמר שזה "נפלא" שהיא דואגת לבריאותה הנפשית והפיזית.
"אני תוהה מה עלול היה לקרות", אמרה סמית' לנשיונל ג'יאוגרפיק, "אם הייתי עומדת על שפת צוק באותו הרגע שבו קיבלתי את התגובה".
צ'אטבוטים לבריאות הנפש רחוקים מלהיות תופעה חדשה. לפני למעלה מ־50 שנים בנה מדען מחשבים מ־MIT תוכנה בשם אלייזה (ELIZA), שקיימה עם מטופלים דיאלוג ברוח הגותו של הפסיכולוג האמריקני קרל רוג'רס.
מאז, המאמצים לפיתוח חלופות טיפול דיגיטליות רק מואצים – ומסיבה טובה: ארגון הבריאות העולמי מעריך שיש כ־13 עובדי בריאות הנפש לכל 100,000 אנשים בעולם, כאשר מגפת הקורונה למשל עוררה משבר בקנה מידה נרחב עם עשרות מיליוני מקרי דיכאון וחרדה נוספים.
בארה"ב לבדה, יותר ממחצית מהמבוגרים הסובלים ממחלת נפש אינם מקבלים טיפול. רובם מציינים כי עלויות הטיפול הגבוהות והסטיגמה החברתית הם המכשולים העיקריים המפרידים בינם ובין עזרה מקצועית.
אך האם פתרונות וירטואליים, שווים לכל כיס וזמינים לאורך כל ימות השבוע, יכולים לעזור להתגבר על מכשולים אלו?
צ'טבוטים כתחליף לטיפול תרפויטי
"הנגישות של פלטפורמות דיגיטליות יכולה להוריד באופן משמעותי את החסמים לטיפולים נפשיים, ולהפוך אותם לזמינים לאוכלוסייה רחבה יותר", אומר ניקולס ג'ייקובסון, חוקר במכללת דארטמות' המתמקד בטיפול בחרדה ובדיכאון באמצעות ממשקים טכנולוגיים.
חברות טכנולוגיה, שקיבלו רוח גבית ממהפכת הבינה המלאכותית, מיהרו להרוויח מהמצב. עשרות אפליקציות חדשות כמו "עובדת הבריאות הדיגיטלית" (SARAH) של ארגון הבריאות העולמי, מציעות ייעוץ אוטומטי שבו אנשים עוברים טיפול קוגניטיבי התנהגותי – שהוכח כמסייע למשתמשים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה שליליים – עם צ'טבוט של בינה מלאכותית.
"התפתחות הבינה המלאכותית", מוסיף ג'ייקובסון, "תאפשר לספקי שירותי בריאות לנטר מטופלים באופן רציף, לחזות מתי אחד מהם עשוי להזדקק לתמיכה, ולספק טיפולים להקלה על הסימפטומים".
דבריו של ג'ייקובסון אינם בלתי סבירים: סקירה שיטתית של צ'טבוטים לבריאות הנפש מצאה שהם יכולים לצמצם באופן דרמטי תסמינים של דיכאון ומצוקה, לפחות בטווח הקצר. מחקר אחר השתמש בבינה מלאכותית כדי לנתח יותר מ־20 מיליון שיחות מפגישות ייעוץ אמיתיות, וחזה בהצלחה את שביעות רצונם של המטופלים וכן את התוצאות הקליניות.
באופן דומה, הצליחו מספר מחקרים לזהות סימנים מוקדמים של הפרעת דיכאון קליני מהבעות פנים של אנשים בעת השימוש בטלפון ומדפוסי ההקלדה שלהם, באמצעות בינה מלאכותית בלבד.
לאחרונה, חוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן שבאילינוי המציאו דרך לזהות התנהגות ומחשבות אובדניות ללא תיעוד פסיכיאטרי או אמצעים עצביים.
מודל הבינה המלאכותית שלהם העריך את הסבירות לפגיעה עצמית ב־92 מתוך 100 מקרים, בהתבסס על תשובות לשאלון או דירוג רצף אקראי של תמונות בסולם של אחד עד שבע (אהבתי או לא אהבתי) של 4,019 משתתפים.
החוקרים חוזים שמטפלי בריאות הנפש ישתמשו במודל בינה מלאכותית זה בעבודתם, בין היתר כדי לתזמן קבלת מטופלים בהתאם לדחיפות, ושבהמשך הוא ישמש גם אזרחים מן השורה בבתיהם.
עם זאת, מומחים לבריאות הנפש מסתייגים מההתייחסות לפתרונות טכנולוגיים כאל תרופת פלא, בטענה שהם חסרים את המיומנות, ההכשרה והניסיון של מטפלים אנושיים, ומציינים במיוחד את הבינה המלאכותית הגנרטיבית שעלולה להיות מוטה, בלתי צפויה ובעלת נטייה להמצאת מידע.
המקומות בהם קצרה ידה של הטכנולוגיה
כאשר ריצ'רד לואיס, יועץ ופסיכותרפיסט מבריסטול שבאנגליה, ניסה את וובוט – אותו צ'טבוט פופולרי לבריאות הנפש – כדי שיעזור לו עם סוגייה נפשית איתה התמודד, הצ'טבוט לא הצליח להבין את הניואנסים של הנושא, הציע לו "להיצמד לעובדות" ואף ייעץ לנסח מחדש את מחשבותיו השליליות באופן חיובי.
"ביטול רגשות הינו הדבר האחרון שהייתי עושה במסגרת טיפולית", אומר לואיס. "התפקיד שלנו כמטפלים הוא ליצור מערכת יחסים עם המטופל שלנו שיכולה לשאת רגשות קשים, כדי להקל עליהם לחקור ולמצוא משמעות ובסופו של דבר להכיר את עצמם טוב יותר".
שילוב כוחות
רוב המטפלים מסכימים שאפליקציות בינה מלאכותית יכולות לסייע לאנשים לעשות את צעדיהם הראשונים במסע בריאות הנפש האנושי. אולם, הבעיה טמונה בכך שיש מי שמתייחס אליהם כאל הפתרון הבלעדי.
בעוד שלאנשים כמו סמית' ולואיס היו מטפלים אנושיים, ההשלכות יכולות להיות קשות כאשר הטיפול הנפשי מתבסס אך ורק על בינה מלאכותית. בשנה שעברה, אב נשוי בבלגיה שם קץ לחייו לאחר ששוחח עם צ'טבוט. באופן דומה, האגודה הלאומית להפרעות אכילה (NEDA) בארה"ב חדלה להשתמש בצ'טבוט בשם טסה (Tessa), מכיוון שנתן עצות תזונתיות מזיקות.
אלן פיצסימונס־קרפט, פסיכולוגית ופרופסור שעזרה בפיתוח טסה, מסכימה שכלים של בינה מלאכותית יכולים להפוך את הרעיון של טיפול נפשי לפחות מפחיד, אך מוסיפה שהם חייבים להיות מוסדרים ובטוחים, וכן לפעול בסטנדרטים גבוהים. "כמו ChatGPT, הם לא צריכים להיות מאומנים בכל האינטרנט, שם קיימות הרבה עצות רעות", היא אומרת.
"עד שחברות טכנולוגיה יתגברו על המכשולים הללו" אומר רוב מוריס, מייסד חברת Koko Cares המציעה שירותי תמיכה נפשית חינמיים, "הבינה המלאכותית יכולה לסייע למטרות ניהוליות כמו ביטוח וחיובים כספיים, ובסופו של דבר תאפשר למטפלים לבלות יותר זמן עם המטופלים שלהם".
"אנשים במצוקה הם לא 'בעיה שצריך לתקן'", אומר לואיס. "הם אנשים מורכבים שאפשר לראות, לשמוע ולטפל בהם", סיכם.
