חשיפה למתכות כמו ארסן, שזכה במרוצת השנים לכינוי "מלך הרעלים", ועופרת, שייתכן וצריכתה הובילה לשיגעונו של האמן וינסנט ואן גוך, עלולה להיות קטלנית. אין זה פלא, איפוא, שפרסום מחקר שחשף כי טמפונים מכילים ארסן, עופרת ומתכות כבדות אחרות עורר הדים וחששות רבים ברחבי האינטרנט וברשתות החברתיות.
במחקר החדש, חוקרים ניתחו את הרמות של 16 מתכות ב־30 טמפונים מ־14 מותגים שונים. הם מצאו 12 מתכות, בהן גם רעילות, בכל המוצרים שנבדקו. "מצאנו עופרת, למשל, ב־100 אחוזים מהטמפונים שבדקנו", אומרת מובילת המחקר, ג'ני שירסטון, אפידמיולוגית סביבתית מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.
למרות שהטמפונים קיימים בשוק כבר יותר מ־90 שנים, עורכי המחקר חושבים שזו הפעם הראשונה שמישהו בדק האם יש בהם מתכות כבדות. שירסטון מייחסת עובדה זו לטאבו המסורתי בנוגע לווסת: "אם לא נדבר על מוצרים הקשורים בווסת ובמחזור, אז אולי לא נשאל שאלות מדעיות חשובות", היא אומרת.
אך עד כמה מתכות כגון עופרת, ארסן, קדמיום ומתכות אחרות באמת מזיקות לבריאות? התשובות לפניכם.
'מלך הרעלים'
בתקופה הוויקטוריאנית ניתן היה למצוא ארסן כמעט בכל דבר, החל מפריטי לבוש וטפטים לקירות ועד נרות ופרחים מלאכותיים, אך בסופו של דבר הוא הוצא משימוש לאחר שרופאים בני התקופה הבינו כי החשיפה למתכת הרעילה הורגת אנשים.
הסימפטומים של הרעלת עופרת, שעלולה להיות גם קטלנית, כוללים כאבי פרקים, כאבי ראש, קשיי ריכוז ושינויים בהתנהגות. "העופרת משפיעה על מערכת העצבים, הקוגניציה והתפתחות המוח", אומרת שירסטון.
חשיפה לצבעים על בסיס עופרת גרמה לתופעת "הצייר המטורף", שיש הסבורים כי מיכלאנג'לו וואן גוך לקו בה בשל הרגלם להרטיב את המכחול בלשונם, מה שהוביל לחשיפה למתכת הרעילה.
מידת ההשפעה
שרה קיידי, מנהלת מחקר בכירה באוניברסיטת המדינה של איווה, שלא הייתה מעורבת במחקר, סבורה שהנוכחות של מתכות אלו אינה בעייתית, כל עוד ריכוזן בטמפונים נשאר נמוך. "המינון הוא זה שהופך אותן לרעילות", היא אומרת.
בת'אני באנו, פרופסור לרפואה בחטיבה להמטולוגיה ואונקולוגיה באוניברסיטת אורגון לבריאות ומדע (OHSU) – שאף היא לא הייתה מעורבת במחקר – סבורה שאין זה סביר שרמות מזיקות של מתכות עלולות להיכנס לגופנו בדרך זו. "הטמפון נועד לספוג ולא להפריש" היא אומרת, ומוסיפה כי הממצא אינו מהווה חדשה מרעישה, שכן "טמפונים עשויים מכותנה, שצומחת באדמה, ויש בה את המתכות הללו".
עם זאת, המחקר חשף כי בטמפונים יש פי 10 יותר עופרת מהמגבלה שקבעה הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה עבור מי שתייה. "זו לא ההשוואה המושלמת מאחר שאנחנו לא שותים טמפונים, אלא משתמשים בהם בנרתיק" אומרת שירסטון, אך מדגישה שבאיבר יש הרבה כלי דם ושטח פנים גדול, מה שעוזר לספיגה.
"למרות ההתעניינות שהחלה בשנים האחרונות במתן תרופות נרתיקיות, יכולת הספיגה של האזור כמעט ולא נחקרה" אומרת שירסטון, ומוסיפה כי נחוץ מחקר נוסף בתחום.
באנו מצידה מציינת כי "בעוד שהמעיים נועדו לעבד ולספוג חומרים – הנרתיק לא בנוי באופן הזה".
מתכות רודפות אחריך
רובין דודסון, מדענית מחקר במכון סיילנט ספרינג (Silent Spring), שלא הייתה מעורבת במחקר, סבורה שהממצאים הללו מדאיגים. "אין דבר כזה רמה בטוחה של עופרת", היא אומרת.
במרוצת השנים, מתכות כבדות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו: ניתן כיום למצוא ארסן בפירות ים, בדגנים ובמי שתייה מזוהמים, בעוד שעופרת מצויה באבק, באוויר ובאדמה.
"אנחנו נחשפים למאות כימיקלים מזיקים לבריאות על בסיס יומי", אומרת דודסון, שמצאה במחקר שערכה ב־2012 כי כימיקלים משבשי הורמונים, הקשורים למצבים כמו שרירנים ברחם וסרטן השד, נמצאים במוצרי קוסמטיקה, חומרי ניקוי וקרם הגנה.
"קישור כימיקלים ספציפיים להשפעות בריאותיות ספציפיות זו מלאכה מסובכת כי אנחנו נחשפים למגוון כימיקלים ממקורות שונים" היא אומרת, ומדגישה שאנו עלולים להיחשף למזהמים שונים לפני שיופיעו התסמינים הראשונים.
לדברי שירסטון שימוש בטמפונים עלול להוות דוגמה לחשיפה כרונית במינון נמוך. "נשים משתמשות בטמפונים למשך מספר ימים בכל חודש, לאורך עשרות שנים", היא אומרת.
עם זאת, המומחים מדגישים שישנם פתרונות חלופיים. "יש תחבושות, יש גביעוניות סיליקון (Mooncup), יש תחתונים תקופתיים ומוצרים נוספים", אומרת באנו. "אבל אם טמפונים עושים עבורכן עבודה טובה, אני חושבת שאין מניעה להמשיך ולהשתמש בהם".
שירסטון אומרת דברים ברוח דומה. "אנחנו מודאגים, אבל זה לא הזמן להיכנס לפאניקה. זה לא הזמן לזרוק את כל הטמפונים שלך".
