בשנים האחרונות, חפירות שנערכו בעיר הרומית פומפיי (Pompeii) חשפו מכבסה בשירות עצמי בת 2,000 שנה, חדר שינה ששימש עבדים, ופרסקו המתאר גרסה קדומה של פיצה (ללא עגבניות – אלה יגיעו לאירופה רק כעבר 1000 שנים לפחות).
עם זאת, תגליות אלה לא נבעו מחפירות חדשות בשכבת האפר, שעומקה כ-6 מטרים, שכיסתה את העיר לאחר ההתפרצות של הר וזוב (Vesuvius Mount) בשנת 79 לספירה. ממשלת איטליה היא שהטילה איסור על ביצוע חפירות חדשות בפומפיי. פירוש הדבר שרוב הממצאים הם תוצאה של המאמצים לשמר ולשחזר את מה שכבר נחפר, כך אומר סטיבן אליס, פרופסור לארכיאולוגיה רומית באוניברסיטת סינסינטי (University of Cincinnati), שביצע חפירות בשכונת פורטה סטביה (Porta Stabia) בפומפיי.
"כשחפרו [את העיר], נוצרו מעין מצוקים של השרידים הגעשיים," אליס אומר, ומוסיף שמפולות וקריסות אירעו בחלק מהאזורים שכבר נחפרו, וגרמו למחאות בינלאומיות. "אז הם משקמים את המקומות האלה ומחזקים אותם, ולשם כך, היו חייבים לחפור שם קצת."
אך עוד נותרו בפומפיי סודות לגלות, כמובן. ישנן הערכות שונות, אך הסברה היא שבין 15 ו-25 אחוז מהעיר טרם נחשפו. אולם מבחינת ארכיאולוגים רבים, השאלה אינה מה נותר לגלות, אלא אם צריך להמשיך בחפירות כלל. ליתר דיוק, מתי וכיצד כדאי יהיה להמשיך בחפירות, בהתחשב בחששות החמורים לגבי קצב ההתבלות של האתר ההיסטורי.
"יש לנו מספיק מפומפיי [החפורה] בשביל הציבור הרחב. יש לנו מספיק מפומפיי בשביל שלקהילה האקדמית יהיה מה ללמוד," אליס אומר. "מה שאנחנו צריכים לעשות זה לשמר את המצב במידת האפשר, למען העתיד".
חפירות טכנולוגיות
לא היו הגבלות על תנועת רכב ברומא העתיקה, ולכן רוב בתי העסק והחנויות היו מרוכזים ברחובות הגדולים, שרבים מהם כבר נחקרו, כך אומר אריק פולר, פרופסור לתקופה הקלסית מאוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט (University of Massachusetts Amherst) שעבד גם הוא בפומפיי. אולם ממזרח להם, צפיפות האוכלוסיה והשימוש בקרקע פחתו, ואזורים שלמים שם, במיוחד בחלק הדרום-מזרחי של העיר, נותרו כמעט בתוליים. במקום חצרות ובהם גנים גדולים עם צמחיה מטופחת, פסלים ועמודי אבן, שרואים באזורים המאוכלסים והעשירים יותר בעיר, פולר סבור שמזרח פומפיי התאפיינה בשטחים חקלאיים יותר. "אנחנו צריכים לצפות למשהו כמו חצרות גדולים ששתלו בהם צמחים לחקלאות קמעונאית ולא להנאה," הוא אומר.
אבל פולר מציין גם שארכיאולוגים התעלמו מנתונים רבים באזורים שכבר נחפרו, כולל ציורים, גרפיטי ופריטים אחרים הקשורים לעוברים ושבים. בחינה מחודשת של המקומות הללו באמצעות טכנולוגיות משופרות עשויה להניב תגליות מרגשות לא פחות מביצוע חפירות חדשות, אליס מוסיף, ולא תסכן את העיר – ואת יכולתם של הדורות הבאים לחוות אותה.
לדוגמה, היו מקרים בעבר שבהם פרסקאות או כלי חרס שבורים או חלקיים פשוט היו נזרקים. כיום רובוטים מצוידים בבינה מלאכותית מסייעים לארכיאולוגים לחבר אותם בחזרה, וטכנולוגיית לידאר (סוג של סריקה בקרני לייזר) מתעדת אתרים בשלושה ממדים. "היו לנו תמונות, אבל זה אף פעם לא הספיק," אליס אומר. "כיום יש לנו מודלים תלת ממדיים ואנחנו יכולים לחזור כמעט לכל נקודת זמן בחפירה ולראות את החלל."
פולר, שסייע ביצירת פרויקט המיפוי והביבליוגרפיה של פומפיי, מציין גם טכנולוגיות שמאפשרות לאנשים לקבל הבנה טוב יותר של העיר. הוא עובד כעת על פרויקט אומנות הנוף של פומפיי, שיאפשר לאנשים לבצע חיפוש אינטרנטי בלא פחות מ-87,075 מהמושגים שצוירו על קירות העיר – החל ב"קדם-פיצה" וכלה בקופידון. הפרויקטים החדשים הללו "מספקים לנו הזדמנות לבקר שוב, היום, בהיסטוריית חפירות של 200 שנה," אליס אומר.
אולם, חלק מהעיר החפורה כבר אבוד. לדוגמה, ב-2014 גרמו גשמים כבדים לשלוש התמוטטויות בשלושה ימים: קבר, קשת במקדש ונוס, וקיר של חנות. ב-2010 נפל בית של גלדיאטורים, כנראה עקב עבודת שחזור בעייתית משנות ה-40 וה-50. חורבן בית הספר לגלדיאטורים, מהמבנים המהוללים בפומפיי, גרם לאונסק"ו לאיים בהסרת העיר מרשימת אתרי המורשת העולמיים. (מספר שנים לאחר מכן, ובעקבות עבודת שחזור משמעותית, החליט הארגון לא לשנות את מעמד המקום.)
אין להסיק שהחפירות שתרמו, אולי, לבעיות אלה נעשו שלא כראוי. התהליכים והטכנולוגיות משתכללים עם הזמן, מה שתורם לרעיון שכדאי לארכיאולוגים להאט את הקצב במקצת. "יש עלות אלטרנטיבית לביצוע חפירות רבות היום, כי מחר אולי יהיו לנו יכולות טובות יותר, כלים, מידע, טכנולוגיה, ופשוט יכולת פיזית," פולר אומר. "ואם נבצע אותן היום, נשלול מאיתנו את ההזדמנות הזאת בעתיד."
"השתאות והפתעה"
איטליה השיקה מספר יוזמות שנועדו לשקם ולשחזר את מה שכבר נחפר בעיר. הפרויקט הגדול של פומפיי, שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי שנערך בין 2012 ו-2019, השקיע 105 מיליון אירו בחיזוק סוללות ושיקום קירות, בין היתר. עם זאת, הדרך הנכונה להשתמש בתגליות חדשות למשוך תיירים תוך הגנה על שרידי העיר ממשיכה להיות נושא שנוי במחלוקת בפוליטיקה האיטלקית.
עם זאת, תגליות שנערכו במסגרת פרויקט השיקום הגדול של פומפיי היו מרעישות לא פחות מממצאים קודמים. בעבודה שנעשתה לשיפור היציבות של אזור V (פומפיי מחולקת לתשעה אזורים) ב-2018 נחשפו פרסקאות שונים, כולל אחד ובו זוג דולפינים, שנתגלה סמוך לבית חתונת הכסף, דוגמה מרהיבה לאורח החיים של האצולה. מאוחר יותר באותה השנה, חשפו ארכיאולוגים מקום שכינו "הגן המכושף", חלק מעוטר ומקושט במיוחד בבית, ששימש כמקדש. יש בו ציור של אדם עם ראש כלב, אולי התייחסות לאל המצרי אנוביס.
"אחד הדברים שאפשר לצפות לו בכל פעם שאנחנו חושבים לחפור בפומפיי, או אפילו רק להציץ מתחת לפני הקרקע, הוא השתאות והפתעה," פולר אומר. "שנמצא חפצים נפלאים ונזכה לנקודת מבט מרהיבה על העבר."
