במשך מאות שנים, הסמוראים, בני מעמד האצולה הלוחמת ביפן, עיצבו את ההיסטוריה היפנית. סיפורי מעלליהם והרפתקאותיהם הפכו במרוצת השנים לאגדות, כאשר אחד הסיפורים המרתקים והמסתוריים ביותר הוא של יאסקה, גבר אפריקני בן המאה ה־16 שהפך לסמוראי. מי בדיוק היה יאסקה? ומה יכולים ההיסטוריונים לספר על חייו?
עבר לוט בערפל
חייו המוקדמים של יאסקה נותרו חידתיים במידה רבה. מספר חוקרים משערים שהוא נולד במוזמביק באמצע המאה ה־16, בעוד שיש הסבורים שהוא נולד במקום אחר באפריקה.
הוא אימץ את השם 'יאסקה' כאשר הגיע ליפן יחד עם המיסיונר הישועי אלסנדרו ואליניאנו, לאחר שהשניים נפגשו באפריקה או בהודו בסוף שנות ה־70 של המאה. ואליניאנו, שהופקד על מספר משלחות קתוליות לאסיה, גייס אותו כשומר ראש למסע שעבר דרך הודו, סין ויפן.
הנוכחות המרשימה של יאסקה, שהתנשא לגובה של למעלה מ־1.80 מטרים, הפכה אותו לבן־לוויה מרשים. ואכן, שמו של יאסקה הלך לפניו; בכרוניקה של לורד נובונאגה (The Chronicle of Lord Nobunaga), טקסט יפני מהמאה ה־17, תואר כוחו האדיר ככזה "העולה על כוחם של עשרה גברים".
יאסקה לא היה האדם הראשון מיבשת אפריקה שהגיע ליפן, שכן סוחרים ומיסיונרים אירופאים הפליגו לעיתים עם מלווים ואנשי צוות אפריקנים. למרות זאת, הוא משך במהירות תשומת לב בכל מקום אליו הגיע והפך לסוג של סלבריטי מקומי. אנשים יצאו לרחובות בהמוניהם רק כדי לראות אותו, עד כדי כך שבעת שביקר בסאקאי צפיפות ההמון הייתה כה גדולה שנגרם נזק לבניינים בעיר.
האם יאסקה היה סמוראי?
בשנת 1581, עורר יאסקה את סקרנותו של אודה נובונאגה, מצביא רב עוצמה ששאף לאחד את יפן תחת שליטתו לאחר סיום תקופת סנגוקו. תקופה זו, הידועה גם בשם "עידן המדינות הלוחמות", הייתה בין הסוערות ביותר בהיסטוריה היפנית, עם סכסוך צבאי מתמיד בין אצילים מקומיים שנאבקו על השליטה בשטחי האי. במהלך תקופה זו, התרחשו גם המפגשים הראשונים של יפן עם תרבויות זרות, כאשר סוחרים ומיסיונרים מחצי האי האיברי החלו להגיע בשנות ה־40 של המאה ה־16 לאיי הקיסרות.
בפגישתם הראשונה נובונאגה בדק בדקדקנות את עורו של יאסקה, שכן האמין שהוא צבוע בשחור, ואף הורה לו להתרחץ. אך למרות היכרות יוצאת הדופן זו, רכש יאסקה את הערכתו של נובונאגה לאחר שהציג בפניו את שליטתו המרשימה ביפנית. עד מהרה צירף אותו נובונאגה לפמלייה שלו, העניק לו בית, כסף, משרתים, וכן את שמו – יאסקה. לדברי הביוגרף הישועי לואיס פרואס, רבים הניחו שנובונאגה יחלוק ליאסקה כבוד רב אף יותר ויעניק לו תואר אצולה.
היסטוריונים מתווכחים אם יאסקה באמת היה סמוראי, מונח שהייתה לו משמעות רבה יותר מלוחם פשוט. סמוראים נולדו בדרך כלל למעמד האצולה, עברו הכשרה קפדנית מגיל צעיר ולמדו לא רק כישורי לחימה, אלא גם את העקרונות התרבותיים והפילוסופיים של התפקיד. אך בהתחשב בכבוד שחלק לו נובונאגה, היסטוריונים רבים סבורים כי הוא אכן קיבל את התואר.
בין אם סמוראי ובין אם לאו, יאסקה הוכיח את נאמנותו, ונלחם לצד נובונאגה במסעותיו לאיחוד חלקי יפן. עם זאת, בשנת 1582 אחד הווסלים של נובונאגה, אקצ'י מיצוהיד, פתח במרד והקיף את צבאו של נובונאגה ששהה באותה עת במקדש בקיוטו.
יאסקה נלחם בחירוף נפש לצידו, אך כוח האויב שנהנה מעליונות מספרית ניכרת גבר עליהם במהרה. משהבין שהוא עומד להילכד, ביצע נובונאגה 'חריקי' – התאבדות טקסית באמצעות וואקזישי (חרב יפנית). יאסקה אמנם נתפס בהמשך על ידי כוחותיו של מיצוהיד, אך הלה החליט לחוס על חייו בשל היותו נתין זר.
מה קרה ליאסקה לאחר נפילתו של נובונאגה? מספר היסטוריונים סבורים שהוא נשאר ביפן, בהתבססם על תיעודים יפנים של גבר אפריקני גבוה במהלך שנות ה־90, אך האם האיש אכן היה יאסקה נותרה תעלומה עד עצם היום הזה.
