רעידת אדמה בעוצמה של 8.8 בסולם ריכטר פקדה אמש את אזור חצי האי קמצ’טקה בצפון־מזרח רוסיה. זו אחת מרעידות האדמה החזקות ביותר שתועדו ב־14 השנים האחרונות, והעוצמתית ביותר שארעה באזור מאז 1952. הרעש יצר גלי צונאמי שנמדדו גם בחופי יפן, הוואי, אלסקה, קליפורניה ואזורים נוספים באוקיינוס השקט. אף על פי שמוקדי האוכלוסייה לא נפגעו ישירות, נרשמו פגיעות קלות כגון הצפות של שטחים חקלאיים וקריסת מבנים.
רעידת האדמה התרחשה בלב חגורת האש, אזור הידוע בפעילות סיסמית וגעשית גבוהה במיוחד. ד"ר רון אבני מהמחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטת בן־גוריון מסביר שזוהי תופעה צפויה באזור: "רעידות אדמה הן דבר שכיח שם. אם אצלנו יש רעש הרסני פעם במאה שנה, באזורים כמו יפן או רוסיה זה קורה אחת לעשר שנים".
לדברי אבני לא כל רעידת אדמה יוצרת צונאמי, והיווצרותה תלויה במנגנון הגאולוגי:
"כאשר יש תזוזה אנכית של קרקעית הים – כלומר כשבלוק גדול של קרום כדור הארץ עולה כלפי מעלה – הוא דוחף את המים שמעליו. כך נוצר גל שמתחיל לנוע במהירות של מאות קילומטרים לשעה, בדומה למהירות של מטוס נוסעים."
גל כזה, המתחיל בעומק האוקיינוס, כמעט ואינו מורגש על פני השטח. אך כאשר הוא מתקרב למים הרדודים שבקרבת היבשה, הוא שואב מים מאזור החוף שעדיין לא נפגע – תופעה שמוכרת כנסיגת ים – ואז מתרומם ומתנפץ אל היבשה בגובה של כמה מטרים. ביפן נמדדו שלשום גלים בגובה 60 סנטימטרים, בהוואי הגיעו הגלים ל־1.7 מטרים, ובאלסקה ובקליפורניה הופעלו התרעות שירדו בהמשך לרמת אזהרה בלבד.
בהקשר זה אבני מזכיר את רעידת האדמה שהתרחשה בצ'ילה בשנת 1960 בעוצמה של 9.5 בסולם ריכטר, שיצרה צונאמי שהגיע אל חופי יפן 12 שעות מאוחר יותר. "באותם ימים עוד לא פותחה טכנולוגיה מתאימה והצונאמי הגיע בלי התרעה. היום המערכות הרבה יותר מדויקות וניתן לדעת בתוך דקות אם רעידת אדמה תוביל לצונאמי", הוא אומר
האם זה יכול לקרות גם בישראל?
שאלה שחוזרת בכל אירוע כזה היא אם גם ישראל עלולה להיפגע מצונאמי. לדברי אבני: "הים התיכון הוא גוף מים קטן ופשוט לא מסוגל לייצר גלי ענק כמו באוקיינוס. גם אם תתרחש רעידת אדמה תת־ימית, הגל שייווצר יהיה בגובה של עשרות סנטימטרים – אולי מטר – אבל לא יותר."
עם זאת, הוא מדגיש כי הסכנה בישראל היא אחרת לגמרי: רעידת אדמה יבשתית לאורך השבר הסורי־אפריקני. "זאת רעידה שאנחנו יודעים שתקרה, שכן היא מתרחשת בממוצע אחת למאה שנים. הבעיה היא שאנחנו לא מוכנים אליה."
לדבריו, כבר בשנת 2008 החליטה הממשלה לחזק מבני ציבור – בתי חולים ובתי ספר – בעלות של 3.5 מיליארד שקלים, שתתפרס על פני 25 שנים. אלא שהתוכנית נעצרה אחרי שנתיים, ורק 50 מתוך 1,500 בתי ספר שהופיעו בתוכנית חוזקו בפועל. "בכסף הזה אפשר היה לחזק בכל שנה ארבעה בתי חולים ו־80 בתי ספר. אבל זה נעצר. בבתי חולים זה לא רק חיזוק קירות, אלא גם מערכות חשמל ותקשורת וחדרי ניתוח. אלו מקומות שחיוני שימשיכו לפעול לאחר רעידת אדמה."
