נחל ציפורי הוא אחד מנחלי האיתן החשובים בגליל התחתון. בשנים האחרונות הוא עובר תהליך מקיף של שיקום שמחזיר אליו לא רק מים – אלא גם חיים. הפרויקט, מהגדולים מסוגו בארץ, משלב פתרונות הנדסיים עם גישה בוטנית חדשנית שמחזירה לגדות הנחל את הצמחייה המקומית שאבדה. אז איך משקמים נחל, מחזקים את המערכת האקולוגית ומכינים את הקרקע לשיקום נחלים אחרים בעתיד?
רציף, נקי ובריא
נחל ציפורי הוא נחל איתן באורך של 32 קילומטר, שזורם מהרי נצרת ומתנקז לנחל הקישון. הוא מהווה מסדרון אקולוגי בין הכנרת לים התיכון, ואגן הניקוז שלו משמש בית גידול מגוון שכולל מינים נדירים. בעבר סבלה הסביבה הטבעית שבנחל מפגיעות קשות כמו הרס שנגרם בידי כלי רכב או עומס מטיילים שהביא איתו ונדליזם. שיקום הנחל החל ב-2020 והוא פרויקט שיקום הנחל המשמעותי הראשון שקרן קימת לישראל (קק"ל) מעורבת בו. מדובר בשיקום מקטע של הנחל באזור קיבוץ הסוללים, כחלק מהפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי, בשיתוף רשות ניקוז ונחלים קישון ושמלווה על ידי אגמא – המרכז לאגני היקוות, נגר ונחלים. מטרת הפרויקט היא ליצור נחל רציף, נקי ובריא שמתקיים לצד הקהילות שחיות בסמוך לו ושיהיה יעד לפעילויות פנאי וחינוך. במאמר שפורסם לאחרונה ב"אקולוגיה וסביבה", מסביר מוני שטרית ממחלקת יער במרחב צפון בקק"ל, שכתב את המאמר ביחד עם חגי יבלוביץ' ואלמוג רם, שהפגיעה בסביבה הטבעית החלה כבר לפני עשרות שנים. "בראשית ההתיישבות, עוד לפני קום המדינה, נחלים עברו הסדרה בידי חקלאים: הם יושרו, הוצרו והוכנסו לתעלות בעבודות הנדסיות". נחל ציפורי ונחלים רבים בישראל הושפעו מכך, וכדי להעלות את איכות המים, לשפר את משטר הזרימה ולתמוך במערכת האקולוגית המקומית נדרש לשקם אותם.
אחת הבעיות שנוצרות במערכת אקולוגית של נחל שהפך לתעלה, היא פגיעה בצמחיית הגדות שלו. שטרית מציין שגדה תלולה מתאימה פחות להובלת מים מהנחל אל השורשים דרך הקרקע. "בין חלקיקי קרקע קטנים כמו חרסית וסיד פועלים כוחות פיזיקליים שמניעים את המים לזרום בתוך הקרקע. ככל שהגדות מתונות יותר, הזרימה משמעותית יותר וחגורות הצומח רחבות יותר". כחלק מעבודות השיקום, כלים הנדסיים הופכים את שיפועי הגדות למתונים יותר ומייצרים יותר אזורים המתאימים לגדילת צמחיית גדות. "מבחינת ציפורים, חרקים, יונקים קטנים וזוחלים – האטרקטיביות של אותם שטחים עולה. בעזרת הצמחייה, שירותי המערכת האקולוגית יכולים לגדול ולא רק בני האדם נהנים מהתוצר". לדוגמה, בעלי חיים יכולים למצוא מזון ומחסה לאורך הנחל. נוסף על כך, יש לצמחייה המקומית חשיבות בייצוב הקרקע מפני סחף ובהתמודדות עם מינים פולשים.
לגדל מינים מתאימים
במסגרת ניסיון ראשון של קק"ל לשקם גדת נחלים התבררה המורכבות באספקת הצומח. "שיקום נחלים דורש מינים שעד עכשיו לא השתמשנו בהם, לא גידלנו אותם במשתלות קק"ל ולא היה לנו ניסיון איתם", מסביר שטרית, זאת בניגוד למיני העצים שמשתלות קק"ל מגדלות כדבר שבשגרה. בשביל להתגבר על האתגר, נאספו זרעים וייחורים ממינים מקומיים באגן נחל ציפורי. "אספנו זרעים מכמה מינים שהם יחסית קלים לגידול ורובם מתאימים להרבה נחלים", מסביר שטרית. בסך הכול נאספו בשטח 16 מינים, בעיקר עשבוניים, מתוך יותר מ-30 מיני עצים, שיחים וצומח עשבוני שנבחרו מראש לאכלס את גדות הנחל. מבין הצמחים שנאספו היו אשמר קוצני, ורבנה רפואית, סוף מצוי, ערבה מחודדת ובוצין הגליל. "בוצין הגליל הוא מין בסכנת הכחדה שעוד אפשר למצוא אותו באזור נחל ציפורי. החלטנו לאסוף אותו ולנסות להגדיל את הכמויות שלו", מספר שטרית. כיום, משתלות קק"ל מצליחות לגדל 30 מינים שמתאימים לגדות נחלים.
אף על פי שמדובר בניסיון ראשוני, השבת הצמחייה לגדות הנחל נעשתה בהצלחה והופקו לקחים חשובים לפרויקטים הבאים בנהר הירדן ובנחל קיני שבאזור מגידו. "העבודות הראשוניות למיתון השיפוע של גדות הנחל יכולות להתמשך כחודשיים במקטע של קילומטר", מסביר שטרית. רק לאחר שבאגרים ומשאיות עובדים על הקרקע ומשנים את תוואי הזרימה מגיע תורם של הצמחים להיכנס לפעולה ולבצע את תפקידם החיוני במערכת האקולוגית. "זאת סוגייה חשובה – מתי להתחיל לעבוד על שיקום הצומח. אחד הלקחים מהפרויקט בציפורי היא לא לשתול צמחיית גדות מייד לאחר גמר העבודות". לפי שטרית, בשלב הזה הקרקע אינה מהודקת וצפויה להשתנות ולהיסחף בעת זרימות שיטפוניות. "לכן מומלץ לחכות חורף אחד. בינתיים, ניתן לשמור על הקרקע בעזרת זריעה של תמהיל מיני בר ותרבות – מינים זולים ופשוטים שנעלמים מהשטח אחרי כמה מחזורי גידול".
גם לאחר העבודות על הקרקע ושתילת הצומח, שיקום נחלים הוא משימה מורכבת וממושכת שכוללת עוד היבטים כמו שמירה על איכות המים, והשאלות אם ואיפה לשאוב מים ולהזרים שפכים. סוגיית השיקום דורשת תקצוב ושיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, עם הגופים שאמונים על תשתיות המים ועם בעלי הקרקעות. כמו כן, נדרשת סבלנות רבה: "כמה זמן לוקח לשקם נחל? זה תהליך שמורכב מכמה שלבים, יש שיגידו שגם אחרי 15 שנה הוא עדיין לא משוקם", מבהיר שטרית. "את השטחים שבוצע בהם שיקום צומח בעזרת שתילות עדיף ללוות בעבודות תחזוקה במשך שנתיים או שלוש. אך כמה שיותר זמן – יותר טוב", הוא מסכם. למרות משך הזמן הארוך שדורש השיקום, המטרה ברורה: לראות את הנחלים זורמים בתוואי מותאם, רחבים, משגשגים, משולבים לצד הצומח שמלווה אותם כך שתיווצר מערכת אקולוגית עשירה, מאוזנת ומתפקדת.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
