"היה היה פעם, בעיר ירוקה, גר לו איש אחד", כתב יהונתן גפן בסיפור על האיש הירוק. וכשהאיש הירוק נסע בכביש ירוק, הוא ראה מהאוטו הירוק ים ירוק ופרחים ירוקים. "זה היה יום יפה, והאיש הירוק שמח". האם סוד האושר של האיש הירוק כה פשוט? האם ערים ירוקות הופכות תושבות ותושבים למרוצים יותר? מאמר שפורסם ב"אקולוגיה וסביבה" מתייחס לגורמים שמשפיעים על שביעות הרצון של התושבים ממקום מגוריהם. הממצאים של החוקרות, ד"ר אור קרסין וד"ר שולה גולדן, מהמרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, מראים שהאיש הירוק לא לבד. "להיבטי איכות הסביבה השפעה מהותית על הסיכוי לשביעות רצון מאזור המגורים", הן כותבות במאמר.
אין כמו סביבת המגורים
איך מודדים שביעות רצון ממקום המגורים? לפי המאמר, מדובר בתחושה סובייקטיבית של התושבים שמושפעת מהתפיסות ומהציפיות למקום מגוריהם ומהחיים שלהם בו. מדידת שביעות רצון ממקום המגורים מבוססת לרוב על מודל שכולל סוגיות מקומיות ושמורכב מנושאים כמו ביטחון אישי, קרבה לטבע, תחבורה ציבורית, חיי קהילה ותרבות. כותבות המאמר מציינות ש"מדידת שביעות הרצון של התושבים והבנת הגורמים העיקריים התורמים לה מאפשרות לרשויות להעריך את הפוטנציאל לשיפור השירותים המקומיים ואת הדרכים למשוך ולשמר תושבים". כמו כן, לדבריהן, מקבלי החלטות יוכלו לקדם בעזרתה אסטרטגיה עירונית נבונה שתזכה לתמיכה רבה ביישוב, ולא תסייע רק לקבוצות בעלות כוח.
המחקר נעשה בהתבסס על נתונים מסקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בשנים 2014 ו-2021, כשבכל סקר היו מעל 7,000 משיבים. קרסין וגולדן לקחו שאלות מהסקרים וחילקו אותן לקבוצות. לדוגמה, השאלות "האם אתה מרוצה מהניקיון באזור מגוריך?" ו"האם אתה מרוצה מכמות השטחים הירוקים, הגנים הציבוריים או הפארקים באזור מגוריך?" שויכו לקבוצה של שאלות בנושא איכות הסביבה. קבוצות אחרות במחקר היו איכות יחסי הקהילה והשכנות, איכות תשתיות התחבורה ותחושת הביטחון האישי. לאחר מכן, נבדק הקשר בין התשובות לבין התשובה לשאלה הספציפית: "באופן כללי, האם אתה מרוצה מהדירה שלך?"
על פי התוצאות, שביעות רצון מאיכות הסביבה הייתה המנבא החזק ביותר לשביעות רצון ממקום המגורים. נמצאה חשיבות גם לניקיון, לשטחים פתוחים, להיעדר רעש, לאיסוף אשפה ולרמת זיהום האוויר. המנבאים הקבוצתיים האחרים, כמו טיב התחבורה הציבורית ותחושת הביטחון האישי – חרף החשיבות שנהוג לייחס להם – היו חלשים יותר מהקבוצה הסביבתית.
קטן אבל גדול
עוד נמצא במחקר שמגורים ביישוב קטן של עד 2,000 תושבים מכפילים את הסיכוי לשביעות רצון ממקום המגורים. אבל מדובר ב"טיפ" שאיננו רלוונטי לציבור גדול בישראל, מאחר שהרוב המוחלט של האוכלוסייה בארץ מתגורר בערים – נתון שנמצא בצמיחה קבועה והוא מהגדולים ב-OECD. "ניתן להסביר את ההשפעה של שביעות רצון מהשטחים הפתוחים בשל חשיבות הזיקה לנוף טבעי וירוק, יותר מאשר לתשתיות בנויות שהעיר מספקת", כתוב במאמר. נוסף על כך, חשיבותם של השטחים הפתוחים לשביעות הרצון אף עלתה בין הסקר הראשון של הלמ"ס לסקר השני. החוקרות משערות כי מגפת הקורונה וההכרח להישאר במקום המגורים לתקופות ממושכות הוא מה שגרם להערכה של שטחים פתוחים סמוכים לבית.
אפקט מעניין שמצאו קרסין וגולדן בנתוני הלמ"ס הוא ההשפעה החזקה של גורמים נצפים כמו ניקיון על תפיסת שביעות הרצון של תושבים. תופעה דומה, כמוזכר במחקר, מתקיימת גם בחו"ל, ובפרט בסין. גורמים לא נצפים כמו זיהום אוויר – בדרך כלל כאלה שהתושבים מחזיקים בפחות מידע על אודותיהם או בעלי מודעות נמוכה אליהם – השפיעו פחות. לפי החוקרות, זה מסביר את ההבדל בתוך הקבוצה של המשתנים הסביבתיים. יחד עם זאת, החוקרות מזהירות שאסור שנושאים בעלי תרומה נמוכה יותר לשביעות רצון התושבים לא יטופלו. דוגמה לכך היא ההערכה הנמוכה לה זוכה התחבורה הציבורית. "המסקנה שאין קשר חזק בין שביעות רצון מהתחבורה הציבורית לבין שביעות רצון ממקום המגורים אינה מספקת סיבה ראויה לא להשקיע בקידום תחבורה ציבורית, בשל החשיבות האובייקטיבית הרבה והבלתי מעורערת שלה לקידום אינטרסים ציבוריים עירוניים", מפורט במאמר.
קרסין וגולדן מציעות שתי המלצות שניתן ליישם בתכנון העיר ובתפעולה. הראשונה: ציפוף הערים ומניעת בנייה פרברית במטרה לשמור על שטחים פתוחים. לדבריהן, גם ביישובים גדולים וצפופים ניתן להגדיל את שביעות רצון התושבים כשהשטחים הפתוחים יהיו זמינים יותר. המלצה נוספת היא להשקיע בניקיון העיר, במיוחד בערים מלוכלכות יותר שרמת שביעות הרצון מהניקיון בהן נמוכה. כאן הרווח יהיה כפול: ראשית, מדובר בנושא בעל חשיבות גבוהה לתרומה לשביעות רצון התושבים, וניתן להפיק מההשקעה בו רווח גדול. שנית, אם העיר תתחיל להשקיע בניקיון, תיווצר לולאת משוב חיובי שתניע את התושבים לשמור יותר על הניקיון ותאפשר לצמצם את הקצאת המשאבים לסוגיה.
ממצאי המחקר מחדדים עד כמה סביבה ירוקה, נקייה ונגישה היא לא רק תוספת נעימה, אלא גורם מרכזי בקביעת איכות החיים של התושבות והתושבים. המחקר מזכיר שקובעי המדיניות יכולים לחזק את רווחת התושבים באמצעות צעדים פשוטים יחסית, ובעיקר, הוא מצביע על כך שהדרך לעיר שטוב לחיות בה עוברת דרך תכנון עירוני שמציב את הסביבה ואת האדם במרכז.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
