אומנות הבונסאי העתיקה עשויה להיראות פשוטה ממבט ראשון, אך בפועל היא דורשת התבוננות תמידית וטיפול לאורך תקופות זמן ארוכות – במיוחד אם אתה מגדל יער מיניאטורי שלם.
ראשיתו של הבונסאי האמור הוא בשנות החמישים של המאה שעברה, כאשר אמן הבונסאי היפני־אמריקני ג'ון נאקה ניסר את חלקו העליון של עץ ערער בוגר ושתל אותו בעציץ. במהלך שני העשורים הבאים, הוא הקיף אותו בעשרה עצים נוספים – אחד לכבוד כל אחד מנכדיו. הוא קרא ליער המיניאטורי הזה גושין (Goshin), שפירושו 'מגן הרוח' ביפנית.
במרוצת השנים הפך גושין לאחד מסידורי הבונסאי הידועים בעולם, וכיום הוא מוצג בגן הבוטני הלאומי בוושינגטון הבירה. נאקה נפטר בשנת 2004 בגיל 89, לאחר שהקדיש את העשורים האחרונים של חייו ללמד אוצרים כיצד להמשיך ולטפל ביער המיניאטורי ברוח חזונו.
"כדי שעץ יהיה בריא, אתה צריך לתת לו לצמוח ולצבור כוח" אומר מייקל ג'יימס, אוצר במוזיאון. "אבל כשאתה עושה את זה, העץ חורג מהגבולות שלו. הוא כבר לא נראה כמו בונסאי, אז אתה צריך לגזום אותו". מדבריו של ג'יימס משתמע שמלאכת הגידול של הבונסאי לעולם לא נגמרת. עם תשומת הלב הראויה, גושין יכול לחיות לאורך מאות שנים.
בונסאי היא אמנות גידול עצים שמקורה ביפן, שהתפתחה מתרגול הפנג'ינג המיוחס לשושלת האן ששלטה בסין לפני כ־2,000 שנים. אומנות הפנג'ינג מתייחסת לכל יצירה של גופים מיניאטוריים בעציצים, בין אם אלו עצים, סלעים, מזרקות מים או פסלים. ייחודה של אומנות הבונסאי טמונה בהתמקדות שלה בעצים גמדיים וטיפוחם באמצעות עיצוב וגיזום מתמידים.
נאקה – שנולד בקולורדו – גילה אומנות זו כשהיה בן שמונה, לאחר שעבר עם הוריו לארץ הולדתם יפן. שם, הכיר לו סבו את אמנות הבונסאי. נאקה חזר לקולורדו בשנות העשרים לחייו ולבסוף התיישב בלוס אנג'לס, שם עזר לייסד את אגודת הבונסאי של קליפורניה. בעשורים שלאחר מכן הוא התפרסם בארה"ב ובעולם כאמן וכמורה.
נאקה העניק את גושין לגן הבוטני הלאומי בשנת 1984. כיום גושין בולט בין סידורי הבונסאי של נאקה בזכות גודל העצים שבו. "הוא הגיע בכל שנה ועזר לאוצרי המוזיאון לעבוד על [גושין]", אומר ג'יימס על להיטותו של נאקה להעביר את רזי המקצוע לאחרים. "אנחנו מנסים לשמר את גושין כפי שנאקה שמר עליו".
