ב־2014 נותרו רק ארבעה טיגריסים בנגליים בשמורת סימיליפאל Similipal )שבהודו. הזכר היחיד, ) 12T( בתמונה(, נולד עם מוטציה גנטית נדירה שהפכה חלקים גדולים מפרוותו לשחורים. הופעת הפרווה הכהה בצאצאיו עוררה חששות גוברים לרביית קרובים.

הסיפור יוצא הדופן של הטיגריס ההודי השחור

לאחר יובל של מאמצים להגדיל את אוכלוסיית הטיגריסים בטבע, היה נדמה כי החתול האיקוני של הודו בדרך להתאוששות, אולם אוכלוסיותיו נדחקו לשמורות מבודדות, וכעת המין נתון בסכנת קריסה גנטית חמורה

ב־2014 נותרו רק ארבעה טיגריסים בנגליים בשמורת סימיליפאל (Similipal) שבהודו. הזכר היחיד (T12) נולד עם מוטציה גנטית נדירה שהפכה חלקים גדולים מפרוותו לשחורים. הופעת הפרווה הכהה בצאצאיו עוררה חששות גוברים לרביית קרובים.

הכתבה המלאה תתפרסם בגיליון אוקטובר 2025 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק, המהדורה הישראלית

לאחר עשורים של ציד והרס בתי גידול, הידלדלה אוכלוסיית הטיגריסים בהודו כמעט עד כליה. כדי למנוע את המצב הוקמה במדינה מערכת שמורות ייחודית בשנות השבעים, ובשנים האחרונות ניכרת התאוששות: ב-2022 נמנו למעלה מ־3,100 טיגריסים. אולם ההצלחה הלאומית מסתירה בעיה חמורה: אוכלוסיות מבודדות, המכונות 'איי טיגריסים', כמו שמורת סימיליפאל שבמדינת אודישה (Odisha), סובלות מרביית קרובים ומשחיקה גנטית.

בסימיליפאל חיים כיום כ־30 טיגריסים, רבים מהם בעלי פרווה כהה חריגה – תופעה הקרויה פסאודו־מלניזם, שמקורה במוטציה נדירה. הטיגריס T12, זכר ותיק בן עשר שפרוותו שחורה כמעט כליל, הפך לסמל שבריריותם של הטיגריסים המקומיים, שכן הופעת המוטציה בקרב מחצית מאוכלוסיית השמורה מעידה עד כמה קטנה שונות הגנים בה, דבר שמעלה סיכון לבעיות בריאות חמורות.

מאז 2017 האקולוגית המולקולרית, אומה רמקרישנן, חוקרת את טיגריסי סימיליפאל. היא בנתה מאגר דנ"א היסטורי באמצעות עורות, פוחלצים ודגימות מטיגריסים חיים. ממצאיה חשפו את ההתפשטות המהירה של הגן האחראי לפסאודו־מלניזם – עדות חדה לנזקי הבידוד הגנטי. לדבריה, שחיקה זו היא 'פצצה מתקתקת' העלולה לערער את הישרדות המין בשמורה.

בשל המרחק הגיאוגרפי וחסימת מסדרונות טבעיים, סימיליפאל אינה מחוברת לשמורות אחרות. כדי לשבור את מעגל רביית הקרובים גובשה תוכנית להבאת טיגריסיות משמורת טבודה־אנדהרי, שבה חיה אוכלוסייה יציבה המחוברת ברצף אקולוגי לשמורות שכנות. כך, החוקרים קיוו, יוזרם דם חדש בשמורת סימיליפאל ויוגבר המגוון הגנטי בקרב פרטיה.

בסתיו האחרון הועברה לסימיליפאל ג'מונה, טיגריסית צעירה בת 28 חודשים, לאחר שעברה בדיקות מקיפות. היא שוחררה לטריטוריה של T12 ובהמשך הובאה גם טיגריסית נוספת – זינאט. השתיים ענדו קולר GPS ותועדו במצלמות תרמיות. בתחילה הן נמנעו ממגע עם הזכרים, אך לבסוף נצפה חיזור בין זינאט ל-T12  – נקודת אור המבטיחה אפשרות להולדת גורים שירחיבו את בסיס הגנים.

החוקרים שוקלים לבצע העברות נוספות של נקבות, אך מכירים בכך שמדובר במבצע מורכב המחייב שיקולים פוליטיים ואקולוגיים. עד שיוקמו מסדרונות חדשים שיחברו את סימיליפאל לשמורות אחרות – תהליך שעשוי להימשך עשרות שנים –שיטת ההעברה נותרת האפשרות המעשית היחידה להציל את הטיגריסים החיים בה.

מעבר לצד המדעי, הסיפור מגלם גם ממד אישי: פרסנג'יט יאדאב, צלם וחוקר נשיונל ג'יאוגרפיק, מתאר את פגישתו הדרמטית עם T12  השחור שחלף מולו בדממה. לרגע קצר הוא נחשף לפלא טבע נדיר, אך גם לתוצאה הבלתי צפויה של מאמצי השימור.

סימיליפאל יכולה להפוך בעתיד לאוכלוסיית מקור שתתרום להשבת הטיגריסים גם לשמורות נוספות. אולם הצלחת המשימה תלויה ביצירת גיוון גנטי בר־קיימה וביכולת להתגבר על הבידוד ההרסני.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך​

בעלי חיים
מדע
סביבה
היסטוריה ותרבות
טיולים ומסעות
01-agriculture-revolution-1068468
National_Park_Service_9-11_Statue_of_Liberty_and_WTC_fire
שתי שעות שינה ביום? האופן שבו החיה הזאת מצליחה לשרוד הוא תעלומה
התזונה שעומדת במבחן הזמן
על השיש או במקרר? כך תאחסנו פירות וירקות באופן מיטבי

לכו רחוק יותר

הצטרפו לניוזלטר של נשיונל ג'יאוגרפיק וקבלו גישה ל-3 כתבות חינם מדי חודש:

כתובת אימייל זו תשמש אותך להתחברות לאתר ופתיחת 3 כתבות לבחירה מדי חודש

פרטי התקשרות

לשירות הלקוחות של המגזין או בכל ענין ושאלה בנוגע למנוי שלך, נא ליצור איתנו קשר באמצעות טופס יצירת-קשר

או בטלפון 08-9999410

רשומים?

דילוג לתוכן