מדי פעם עלילת הספר 'לאסי שובי הביתה' הופכת למציאות כאשר כלב אבוד עובר מרחק מדהים בדרכו חזרה הביתה.
בשנת 2015 חצתה הגורה ג'ורג'יה מיי 56 קילומטרים בדרכה הביתה, לאחר שנעלמה מטווח ראייתו של בעליה במהלך טיול רגלי בקליפורניה. בשנת 2010 חזר כלב הביגל לייזר לשכונתו במניטובה בקנדה, שישה שבועות לאחר שנפרד ממשפחתו במהלך מופע זיקוקים שהתקיים במרחק 80 קילומטרים משם.
בשנת 1924 כלב הקולי בובי שנפרד ממשפחתו במהלך טיול, עשה את דרכו מאינדיאנה חזרה לביתו באורגון – מסע של 4,800 קילומטרים שנמשך שישה חודשים וחצה רכסי הרים מרובים.
כיצד כלבים צולחים מסעות כה ארוכים? מומחים אומרים שיש להם שילוב רב עוצמה של אינסטינקטים ושל חושים חדים.
יצירת מפה מנטלית
את יכולתם לשוב הביתה ירשו הכלבים ככל הנראה מאביהם הקדמון, הזאב האפור, ששוטט בשטחי אדמה נרחבים ברחבי אירו־אסיה, שם בויתו כלבים לראשונה.
"בדומה לבני אדם, נראה שכלבים מסוגלים לבנות מפות מנטליות של סביבתם", אומרת זאזי טוד, שחיברה מספר ספרים בנושא. "אולם סביר להניח שהמפה המנטלית שלהם שונה במקצת משלנו, מכיוון שהיא נשלטת על ידי ריחות".
מעקב אחר שובל ריח היא אחת השיטות שבהן משתמשים כלבים כדי לנווט ולהתמצא בסביבתם. לכלבים יש חוש ריח מפותח פי 10,000 עד 100,000 משלנו, עובדה המעניקה להם את היכולת לרחרח דברים רבים, החל מחומרי נפץ, המשך בווירוסים וכלה בסוכרת.
כלבים יכולים גם לזהות ציוני דרך מוכרים לפי מראה, לפי ריח ולפי קול. "סביר להניח שכלבים אבודים מצליחים לזהות את המיקום היחסי של ציון דרך מוכר לביתם, וכן את מיקומם הנוכחי ביחס לאותו ציון דרך", אומרת ברידג'ט שוויל, חוקרת בכירה של מדעי ההתנהגות של כלבים. "באמצעות נקודות התייחסות אלה, הם מסוגלים להתקדם בנתיב ישיר למדי הביתה".
מצפן פנימי
יש חיות כמו ציפורים נודדות, דגי סלמון ולווייתנים שמשתמשות בשדה המגנטי של כדור הארץ כדי למצוא את דרכם, אם כי האיברים השולטים במנגנון זה עדיין אינם מובנים לחלוטין.
מחקר שנערך בצ'כיה ופורסם בשנת 2020 בכתב העת eLife, בדק אם כלבים עשויים גם הם להשתמש בשדה המגנטי של כדור הארץ כדי להתמצא במרחב ולנווט. במחקר השתתפו 27 כלבי ציד ממספר גזעים ששוחררו ליער לא מוכר לאחר שצוידו במכשירי GPS ובמצלמות. בעלי הכלבים קראו להם לאחר שרצו מרחק ממוצע של קילומטר, והחוקרים ניתחו את מסלולי החזרה שלהם.
התברר שבמקרים רבים הכלבים לא חזרו באותו המסלול, אלא בחרו בדרך חדשה, אך לפני כן עצרו והסתובבו לכיוון צפון–דרום. החוקרים סברו שבאמצעות התנהגות זו, המכונה 'ריצת כיוון מגנטי', השתמשו הכלבים בשדה המגנטי בדומה לחיות אחרות העושות זאת.
"עדיין לא מצאנו ראיות חד משמעיות לכך שהכלבים השתמשו בשדה המגנטי לניווט, אך זהו ההסבר הסביר ביותר", אומר מחבר המחקר היינק בורדה, פרופסור אמריטוס לזואולוגיה באוניברסיטת דיסברג־אסן בגרמניה.
בית הוא המקום שבו הכלב נמצא
"רוב הכלבים לא לומדים, צוברים ניסיון או מתרגלים ניווט ממקומות רחוקים ולא מוכרים", אומר בורדה. לדבריו, מסעות ארוכים של כלבים הופכים פחות נפוצים מפני שבעלי כלבים מודרניים שומרים על כלביהם קרוב אליהם.
"כלבים שגדלים עם בני אדם יכולים ליצור עימם קשרים הדומים לקשר שבין ילד להורה, והיבט מרכזי בקשר מסוג זה הוא מוטיבציה חזקה להתאחד לאחר פרידה", אומרת מוניק אודל, מנהלת המעבדה לאינטראקציה בין אדם לבעלי חיים באוניברסיטת אורגון.
"כאשר כלבים נעלמים, זו חוויה מפחידה עבורם", אומרת טוד, "ולכן חשוב למנוע מהגור שלכם להיאבד מלכתחילה".
במרבית המקרים, שבב מיקרו או קולר עם מספר טלפון יכולים להקל על איחוד הכלב עם משפחתו. "זה הדבר הכי מועיל שאנחנו יכולים לעשות כדי לוודא שהכלב לא יצטרך לצאת למסע נרחב בחזרה הביתה", מסכמת טוד.
בקרוב! גיליון מיוחד של נשיונל ג'יאוגרפיק – סודות הכלבים: להבין את חברינו הטובים ביותר. הצטרפו עכשיו וקבלו את הגיליון
