בשמי המדבר, על רקע הנוף של הר הנגב ובקעת צין, דואים אחרוני מלכי השמיים בישראל. עם מוטת כנפיים גדולה, מקור מעוקל וראייה חדה במיוחד – הנשר אינו רק סמל מקראי לעוצמה ולמהירות, אלא גם אחד מהסניטרים היעילים והחיוניים ביותר במערכת האקולוגית היבשתית.
אולם כיום גורלם של הנשרים תלוי על בלימה.
הסניטרים של הטבע
הנשר הוא אוכל נבלות מובהק, שהתמחה במהלך אלפי שנות אבולוציה בעיכול פגרים, לעיתים כאלו הנגועים בחיידקים קטלניים כמו אנטרקס, כלבת או כולרה. עמידותו הביולוגית לפתגונים אלה הפכה את הנשר לחלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית.
"בכל מקום בעולם יש תחרות על הפגרים, אך בטבע הישראלי הנשר הוא כמעט היחיד שמסוגל לעשות את העבודה הזו", אומר אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים. "הנשר הוא הסניטר של הטבע; הוא מונע שרשראות הדבקה עוד לפני שהן מתחילות."
מלכודת דבש: כשהרעל מגיע לצלחת
על אף יכולותיו המרשימות, האבולוציה לא הכינה את הנשר למפגש עם העולם המתועש. נשרים לא פועלים לבדם אלא מחפשים מזון בקבוצות, וכשאחד מהם מוצא פגר – האחרים מצטרפים אליו במהירות. דווקא אורח חייו החברתי הוא זה שהופך אותו לפגיע במיוחד: הרעלה של פגר אחד, בין אם ממזון מהונדס או מתרופה שניתנה לבקר, עלולה לחסל עשרות נשרים בתוך שעות. מקרים כמו זה שאירע לאחרונה בדרום אפריקה, שבו עשרות נשרים הורעלו לאחר שאכלו פגר פיל מורעל, חוזרים על עצמם גם בדרום ובצפון הארץ.
כך למשל, במאי 2019 הורעלו עשרה נשרים ברמת הגולן, כמות שעלולה למוטט אוכלוסייה שלמה. כיום נותרו כ־45 זוגות מקננים בכל הארץ, המתרכזים בהר הנגב, במדבר יהודה, בבקעת צין, בכרמל ובגולן. אוכלוסיית הנשרים, שבעבר השתרעה מדן ועד אילת ומנתה אלפי פרטים, נכחדה כמעט לחלוטין.
השקעה הורית מרבית
רביית הנשר היא פלא ביולוגי, אך גם עקב אכילס שלהם. הנשרים מגיעים לבגרות מינית רק בגיל ארבע או חמש ומטילים ביצה אחת בלבד בשנה. הדגירה נמשכת כחודשיים, והגוזל זקוק לליווי צמוד של ההורים כחצי שנה לאחר בקיעתו מהביצה. מדובר בהשקעה הורית שאין שנייה לה בעולם העופות, אך גם קצב התרבות שאינו מצליח להדביק את קצב ההכחדה.
הנשרים הם עופות מונוגמיים, ואם אחד מהם מת – תחלוף לעיתים שנה או יותר עד שימצאו בן זוג חלופי. לעיתים הם אף לא ימצאו כלל.
אל מול איומים אלה, מתנהל בישראל אחד ממבצעי השימור המרשימים בעולם. עשרות תחנות האכלה יזומות מספקות פגרים בטוחים לנשרים. למרבית הפרטים המשוחררים בטבע מוצמדים משדרי GPSהמאפשרים לחוקרים לנטר את תנועותיהם, לאתר הרעלות ולחקור דפוסי נדידה.
כמו כן, פועלים בישראל גרעיני רבייה בשבי כמו זה שנמצא בחי־בר כרמל, שם מגדלים גוזלים ומכינים אותם לשחרור בטבע. רבים מהנשרים הנודדים כיום בשמי הנגב והגולן הם ילידי שבי או צאצאיהם.
"אם לא היינו משחררים אותם, כנראה שלא היו היום נשרים בישראל", מדגיש הצופה.
עתיד הנשרים
הנשר, המוזכר בתנ"ך יותר מכל עוף אחר, מתואר בספרים ובשירים כעוף עוצמתי: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות י"ט, ד'). כיום, יצור אצילי זה נזקק לעזרתנו: רעלים, התחשמלות וטורבינות רוח – כל אלה מאיימים על קיומו של הנשר בארץ שבה שגשג בעבר.
ישראל נחשבת כיום למדינה המשקיעה מאמצים ומשאבים מרביים לשימור הנשרים, אך המאמץ רחוק מלהסתיים. ככל שתודעת הציבור תגבר, וככל שיתרחב שיתוף הפעולה בין החקלאים, הממשלה וארגוני סביבה – כך יגדלו הסיכויים שמלכי השמיים ימשיכו לדאות במחוזותינו גם בעתיד.
סדרת צילומים זו המוצגת בכתבה היא פרי שיתוף פעולה של נשיונל ג'יאוגרפיק בישראל והאגודה הישראלית לצילום טבע. האגודה נוסדה על מנת לקדם את צילום הטבע בישראל, לסייע בשימור המערכת האקולוגית בישראל, לתרום לחינוך לשמירת הטבע ולהעלות את המודעות לנושאים סביבתיים. בכל חודש ייבחר נושא חדש שיעמוד במרכז צילומיהם של חברי האגודה, והצילומים הנבחרים יוצגו באתר נשיונל ג'יאוגרפיק בישראל.
לעמוד הפייסבוק של האגודה
