גוזלי פינגווין קיסרי קופצים מצוק בגובה 15 מטרים כדי לשחות לראשונה במפרץ אטקה באנטארקטיקה. הצלם ברטי גרגורי משתמש בעדשת הזום לטווח רחוק של הרחפן שלו כדי לשמור על מרחק מההתרחשות המרתקת.

מדוע גוזלי הפינגווינים קפצו מצוק?

תיעוד ראשון מסוגו בעולם הושג בינואר 2024 באמצעות רחפן, ולכד רגע נדיר שעשוי להפוך ליותר ויותר נפוץ ככל שהקרחונים הימיים יפשירו

כמו קבוצת בני נוער המתגודדת על שפת המעיין, מחכה לראות מי יהיה אמיץ דיו לקפוץ למים ראשון, מאות פינגווינים קיסריים בני מספר חודשים נאספו לאחרונה בראש מדף קרח אנטרקטי המתנשא לגובה של כ־15 מטרים מעל הים. מונעים מרעב, הפינגווינים הצעירים הציצו מעבר לקצה הצוק, כמו שוקלים האם הם ישרדו צניחה מגובה רב שכזה.

ואז פינגווין אחד הלך על זה.

חברי הקבוצה נופפו בצווארם בעודם צופים בחלוץ שלפני המחנה הצונח למים, מתיז רסיסים אל כל עבר. שניות לאחר מכן, ראשו של הגוזל הגיח מעל למים והוא החל לשחות כדי למלא את בטנו בדגים טריים, בקרילאים ובדיונונים. אט־אט, גוזלים נוספים קפצו בעקבותיו, מנפנפים אגב כך בכנפיהם שאינם משמשות אותם לתעופה אלא לשחייה.

יוצרי סרטים שהפיקו סדרה דוקומנטרית בשם סודות הפינגווינים (Secrets of the Penguins), שתשודר לראשונה ביום כדור הארץ בשנת 2025, תיעדו את הסצנה הנדירה הזו בחודש ינואר האחרון במפרץ אטקה באנטראקטיקה באמצעות רחפן. על פי מדענים, זהו התיעוד המצולם הראשון של גוזלי פינגווין קיסרי מזנקים מצוק כה גבוה.

"אני לא מאמינה שהם הצליחו לתעד את זה", אומרת בהתרגשות מישל לארו, ביולוגית לשימור מאוניברסיטת קנטרברי בכרייסטצ'רץ', ניו זילנד. לארו, שלא נכחה באירוע, ביקרה במפרץ אטקה כדי לייעץ לצוות הצילום הפועל זו השנה השלישית לתיעוד התנהגות הפינגווינים הקיסריים, מהטלת הביצים ועד בקיעת הגוזלים.

לרוב, פינגווינים קיסריים מקננים על קרח ים שקופא ומפשיר מדי שנה, ולא על מדף הקרח המחובר היטב לאדמה. אך לאחרונה, כמה מושבות פינגווינים החלו לקנן גם על מדף הקרח. מדענים משערים שהשינוי עשוי להיות קשור להפשרה עונתית יותר ויותר מוקדמת של קרח הים, הנגרמת על ידי שינויי אקלים.

האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע אומד את אוכלוסיית הפינגווינים העולמית בכחצי מיליון פרטים, ומגדיר את מצב השימור של המין כ"בסכנה", בעיקר בגלל האופן שבו שינויי האקלים משפיעים על מצב הקרחונים באנטארקטיקה.

בתחילת ינואר 2024, שבועות ספורים לפני סוף עונת הקיץ של חצי הכדור הדרומי, הבחינו יוצרי הסרט בקבוצת גוזלים, שלדעת לארו גדלו על מדף הקרח, מדשדשים צפונה לעבר המצוק. יוצרי הסרט היו סקרנים לדעת לאן מועדות פניהם, ושלחו רחפן שיספק להם מבט ממעוף הציפור. בהדרגה, גוזלים נוספים הצטרפו לקבוצה שהלכה וגדלה והגיעה לכמה מאות פינגווינים שעמדו בראש הצוק.

(הפינגווין הזה שחה 3,200 קילומטרים לאוסטרליה – ואנחנו לא יודעים למה.)

תופעה נדירה

ג'רלד קוימן, פיזיולוג שבילה יותר מחמישה עשורים בחקר פינגווינים קיסריים באנטארקטיקה, אומר שהוא ראה אירוע כזה רק פעם אחת – לפני יותר מ־30 שנים.

"השלג שנסחף יצר רמפה משופעת במתינות מהקרחון הימי אל הקרחון היבשתי, ולהקת הגוזלים צעדה אל עברו", כותב קוימן בספרו מסעות עם קיסרים, שפורסם בנובמבר 2023. "הם נעצרו על ידי צוק שהתנשא לגובה של 20 מטרים מעל לים, שלפעמים היה שטוח להפליא ולעיתים מלא בגלים עם שברי קרח". במהלך כמה ימים, כמעט 2,000 גוזלים התאספו על המדף.

"סוף סוף, הם התחילו לרדת מהצוק, אך לא בקפיצה או בזינוק, אלא פשוט על ידי כך שהטילו עצמם מטה, לפעמים עשו שני סיבובים באוויר לפני שפגעו במים בקול התזה מהדהד".

תופעה זו נדירה, אומרים מדענים שמנטרים את חיי הפינגווינים מלוויינים בחלל. פיטר פרטוול, מדען בריטי המשתתף בסקר שטחי חסות איי פוקלנד, שחקר במשך כמה שנים צילומי לוויין של מושבות פינגווינים קיסריים במפרץ אטקה, רואה מדי פעם עקבות של פינגווינים ההולכים צפונה לכיוון צוק זה. הוא משער שבאירוע שהתרחש בחודש ינואר, הגוזלים עקבו אחר מספר פינגווינים בוגרים ש"הלכו למעשה בדרך הלא נכונה".

בדרך כלל מטרים ספורים בלבד מפרידים בין גוזלי הפינגווין הקיסרי החיים על מדף הקרח ובין האוקיינוס, אך במקרה זה הם מצאו עצמם על צוק גבוה בהרבה בעוד הרעב החל לנקר בהם, אומרים המדענים. הוריהם כבר הלכו לים, ואותתו להם שהגיע הזמן שישיגו את טרפם בכוחות עצמם. הגוזלים ישבו והמתינו לצמיחת הנוצות הבוגרות האטומות למים, שיחליפו את הפלומה שלהם.

"כשהם הגיעו לקצה הצוק הזה, הם בטח אמרו לעצמם 'בסדר, אני רואה את האוקיינוס ​​ואני צריך להיכנס לשם'", אומרת לרו. "זה לא נראה כמו קפיצה מהנה, אבל אני מניח שאין ברירה."

עופות עמידים

בעוד שהמדענים סבורים שתקרית הקפיצה מהצוק אינה קשורה באופן ישיר לשינויי האקלים, פרטוול אומר שקצב המסת הקרחונים ביבשת עשוי להוביל לכך שעוד פינגווינים קיסריים יתרבו על מדפי הקרח, ושלפיכך תופעת הקפיצה תהפוך ליותר ויותר נפוצה.

מדענים מודאגים מהירידה הפתאומית בקרח הים האנטארקטי מאז 2016 ומההשלכות הקשות שלה על הישרדותם ארוכת הטווח של הפינגווינים הקיסריים. "אנחנו מעריכים שייתכן ונאבד את כל האוכלוסייה עד סוף המאה", אומר פרטוול. "כואב הלב לחשוב שהמין כולו עלול להיעלם אם שינויי האקלים ימשיכו במסלול הנוכחי."

לרו נותרת מלאת תקווה לגבי יכולתם של הפינגווינים הקיסריים להסתגל לתנאים המשתנים, ורואה בתיעוד הקפיצה מהצוק עדות לעמידותם. "הם עמידים להפליא", היא אומרת. "הם קיימים כבר מיליוני שנים; הם ראו הרבה שינויים שונים בסביבה שלהם. זו שאלה של גודל השינויים שיתרחשו וכמה מהר הם יסתגלו אליהם".  

גוזלי פינגווין קיסרי קופצים מצוק בגובה 15 מטרים כדי לשחות לראשונה במפרץ אטקה באנטארקטיקה. הצלם ברטי גרגורי משתמש בעדשת הזום לטווח רחוק של הרחפן שלו כדי לשמור על מרחק מההתרחשות המרתקת.

כמו קבוצת בני נוער המתגודדת על שפת המעיין, מחכה לראות מי יהיה אמיץ דיו לקפוץ למים ראשון, מאות פינגווינים קיסריים בני מספר חודשים נאספו לאחרונה בראש מדף קרח אנטרקטי המתנשא לגובה של כ־15 מטרים מעל הים. מונעים מרעב, הפינגווינים הצעירים הציצו מעבר לקצה הצוק, כמו שוקלים האם הם ישרדו צניחה מגובה רב שכזה.

ואז פינגווין אחד הלך על זה.

חברי הקבוצה נופפו בצווארם בעודם צופים בחלוץ שלפני המחנה הצונח למים, מתיז רסיסים אל כל עבר. שניות לאחר מכן, ראשו של הגוזל הגיח מעל למים והוא החל לשחות כדי למלא את בטנו בדגים טריים, בקרילאים ובדיונונים. אט־אט, גוזלים נוספים קפצו בעקבותיו, מנפנפים אגב כך בכנפיהם שאינם משמשות אותם לתעופה אלא לשחייה.

יוצרי סרטים שהפיקו סדרה דוקומנטרית בשם סודות הפינגווינים (Secrets of the Penguins), שתשודר לראשונה ביום כדור הארץ בשנת 2025, תיעדו את הסצנה הנדירה הזו בחודש ינואר האחרון במפרץ אטקה באנטראקטיקה באמצעות רחפן. על פי מדענים, זהו התיעוד המצולם הראשון של גוזלי פינגווין קיסרי מזנקים מצוק כה גבוה.

"אני לא מאמינה שהם הצליחו לתעד את זה", אומרת בהתרגשות מישל לארו, ביולוגית לשימור מאוניברסיטת קנטרברי בכרייסטצ'רץ', ניו זילנד. לארו, שלא נכחה באירוע, ביקרה במפרץ אטקה כדי לייעץ לצוות הצילום הפועל זו השנה השלישית לתיעוד התנהגות הפינגווינים הקיסריים, מהטלת הביצים ועד בקיעת הגוזלים.

לרוב, פינגווינים קיסריים מקננים על קרח ים שקופא ומפשיר מדי שנה, ולא על מדף הקרח המחובר היטב לאדמה. אך לאחרונה, כמה מושבות פינגווינים החלו לקנן גם על מדף הקרח. מדענים משערים שהשינוי עשוי להיות קשור להפשרה עונתית יותר ויותר מוקדמת של קרח הים, הנגרמת על ידי שינויי אקלים.

האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע אומד את אוכלוסיית הפינגווינים העולמית בכחצי מיליון פרטים, ומגדיר את מצב השימור של המין כ"בסכנה", בעיקר בגלל האופן שבו שינויי האקלים משפיעים על מצב הקרחונים באנטארקטיקה.

בתחילת ינואר 2024, שבועות ספורים לפני סוף עונת הקיץ של חצי הכדור הדרומי, הבחינו יוצרי הסרט בקבוצת גוזלים, שלדעת לארו גדלו על מדף הקרח, מדשדשים צפונה לעבר המצוק. יוצרי הסרט היו סקרנים לדעת לאן מועדות פניהם, ושלחו רחפן שיספק להם מבט ממעוף הציפור. בהדרגה, גוזלים נוספים הצטרפו לקבוצה שהלכה וגדלה והגיעה לכמה מאות פינגווינים שעמדו בראש הצוק.

(הפינגווין הזה שחה 3,200 קילומטרים לאוסטרליה – ואנחנו לא יודעים למה.)

תופעה נדירה

ג'רלד קוימן, פיזיולוג שבילה יותר מחמישה עשורים בחקר פינגווינים קיסריים באנטארקטיקה, אומר שהוא ראה אירוע כזה רק פעם אחת – לפני יותר מ־30 שנים.

"השלג שנסחף יצר רמפה משופעת במתינות מהקרחון הימי אל הקרחון היבשתי, ולהקת הגוזלים צעדה אל עברו", כותב קוימן בספרו מסעות עם קיסרים, שפורסם בנובמבר 2023. "הם נעצרו על ידי צוק שהתנשא לגובה של 20 מטרים מעל לים, שלפעמים היה שטוח להפליא ולעיתים מלא בגלים עם שברי קרח". במהלך כמה ימים, כמעט 2,000 גוזלים התאספו על המדף.

"סוף סוף, הם התחילו לרדת מהצוק, אך לא בקפיצה או בזינוק, אלא פשוט על ידי כך שהטילו עצמם מטה, לפעמים עשו שני סיבובים באוויר לפני שפגעו במים בקול התזה מהדהד".

תופעה זו נדירה, אומרים מדענים שמנטרים את חיי הפינגווינים מלוויינים בחלל. פיטר פרטוול, מדען בריטי המשתתף בסקר שטחי חסות איי פוקלנד, שחקר במשך כמה שנים צילומי לוויין של מושבות פינגווינים קיסריים במפרץ אטקה, רואה מדי פעם עקבות של פינגווינים ההולכים צפונה לכיוון צוק זה. הוא משער שבאירוע שהתרחש בחודש ינואר, הגוזלים עקבו אחר מספר פינגווינים בוגרים ש"הלכו למעשה בדרך הלא נכונה".

בדרך כלל מטרים ספורים בלבד מפרידים בין גוזלי הפינגווין הקיסרי החיים על מדף הקרח ובין האוקיינוס, אך במקרה זה הם מצאו עצמם על צוק גבוה בהרבה בעוד הרעב החל לנקר בהם, אומרים המדענים. הוריהם כבר הלכו לים, ואותתו להם שהגיע הזמן שישיגו את טרפם בכוחות עצמם. הגוזלים ישבו והמתינו לצמיחת הנוצות הבוגרות האטומות למים, שיחליפו את הפלומה שלהם.

"כשהם הגיעו לקצה הצוק הזה, הם בטח אמרו לעצמם 'בסדר, אני רואה את האוקיינוס ​​ואני צריך להיכנס לשם'", אומרת לרו. "זה לא נראה כמו קפיצה מהנה, אבל אני מניח שאין ברירה."

עופות עמידים

בעוד שהמדענים סבורים שתקרית הקפיצה מהצוק אינה קשורה באופן ישיר לשינויי האקלים, פרטוול אומר שקצב המסת הקרחונים ביבשת עשוי להוביל לכך שעוד פינגווינים קיסריים יתרבו על מדפי הקרח, ושלפיכך תופעת הקפיצה תהפוך ליותר ויותר נפוצה.

מדענים מודאגים מהירידה הפתאומית בקרח הים האנטארקטי מאז 2016 ומההשלכות הקשות שלה על הישרדותם ארוכת הטווח של הפינגווינים הקיסריים. "אנחנו מעריכים שייתכן ונאבד את כל האוכלוסייה עד סוף המאה", אומר פרטוול. "כואב הלב לחשוב שהמין כולו עלול להיעלם אם שינויי האקלים ימשיכו במסלול הנוכחי."

לרו נותרת מלאת תקווה לגבי יכולתם של הפינגווינים הקיסריים להסתגל לתנאים המשתנים, ורואה בתיעוד הקפיצה מהצוק עדות לעמידותם. "הם עמידים להפליא", היא אומרת. "הם קיימים כבר מיליוני שנים; הם ראו הרבה שינויים שונים בסביבה שלהם. זו שאלה של גודל השינויים שיתרחשו וכמה מהר הם יסתגלו אליהם".  

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך​

בעלי חיים
מדע
סביבה
היסטוריה ותרבות
טיולים ומסעות
shutterstock_2136957737
Adorable,Puppy,Dog,Hiding,Under,Sofa,At,Home
שתי שעות שינה ביום? האופן שבו החיה הזאת מצליחה לשרוד הוא תעלומה
התזונה שעומדת במבחן הזמן
על השיש או במקרר? כך תאחסנו פירות וירקות באופן מיטבי

לכו רחוק יותר

הצטרפו לניוזלטר של נשיונל ג'יאוגרפיק וקבלו גישה ל-3 כתבות חינם מדי חודש:

כתובת אימייל זו תשמש אותך להתחברות לאתר ופתיחת 3 כתבות לבחירה מדי חודש

חודש הספר העברי: עד 50% הנחה

פרטי התקשרות

לשירות הלקוחות של המגזין או בכל ענין ושאלה בנוגע למנוי שלך, נא ליצור איתנו קשר באמצעות טופס יצירת-קשר

או בטלפון 08-9999410

רשומים?

דילוג לתוכן