אוזמפיק וּויגובי, תרופות שנעשו פופולריות יותר השנה בשל השפעותיהן על ירידה במשקל, נבדקו על זן קופים המצוי בסכנת הכחדה. כך עולה מבדיקה שערך נשיונל ג'יאוגרפיק של תרופות שנשמרו על ידי מִנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA).
שתי התרופות נמנות עם המוצרים בעלי הפרופיל הגבוה ביותר שהסתמכו על מקוק ארוך־זנב – מין מדרום־מזרח אסיה שהוגדר ב־2022 על ידי האיגוד הבין־לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN) כמצוי בסכנת הכחדה. לדברי המומחים, הרישום נבע בחלקו מהשימוש בבעל חיים זה במחקר ביו־רפואי.
בעל חיים זה, הידוע בזכות זנבו שאורכו כאורך גופו, בטנו הלבנה ופרוותו האפרפרה או החומה, הוא הפרימאט העיקרי המיובא לארצות הברית.
על פי דו"ח שפורסם בחודש מאי 2023 על ידי האקדמיות הלאומיות למדע, הנדסה ורפואה, ארצות הברית ייבאה כמעט 32,000 קופי מקוק בשנת 2022 לבדה. יותר ממחציתם של קופים אלה, שגובהם שני מטרים, הגיעו מקמבודיה, כך נכתב בדיווח, בעוד שמקורם של אחרים ממאוריציוס, וייטנאם ואינדונזיה.
הנתונים הללו נחשפים בתקופה שבה התגלעו מחלוקות רבות בנוגע לתעשיית משלוחי הקופים ולייצוא מקמבודיה בפרט. על פי כתב אישום שהוגש על ידי ממשלת ארצות הברית ונחשף ב־2022, אלפי קופים שכביכול גדלו במעבדה נלקחו מהטבע והוצגו כבעלי חיים שגדלו בשבי.
רבים מקופי המקוק, שמקורם במקומות אחרים, נתפסים גם הם בטבע, כולל כמעט 4,000 שנשלחו ממאוריציוס ב־2021 ועוד 2,285 ממדינה זו ב־2020, זאת על פי מסד נתונים של הסחר העולמי שמתוחזק על ידי האמנה לסחר בינלאומי במיני חיות וצמחי בר בסכנת הכחדה (CITES) המסדירה סחר חוצה גבולות כזה.
תעשיית הקופים נמצאת כעת בנקודת מפנה ציבורית, עם בדיקה מוגברת עקב ההחלטה על סטטוס "בסכנת הכחדה" של הארגון הבינלאומי לשימור טבע, חקירות פליליות ואזרחיות מתמשכות של ממשלת ארצות הברית על סחר בקופים, וחקיקה חדשה בארצות הברית שנקבעה בחוק לפני כשנה, המסירה דרישות חובה לבדיקת תרופות חדשות על בעלי חיים.
יתרה מזו, צוות המורכב מקבוצות לרווחת בעלי חיים, בהובלת הארגון "אנשים למען יחס אתי לבעלי חיים" (People for the Ethical Treatment of Animals), דוחף לאחרונה לרישום קופי המקוק ארוך הזנב כמין בסכנת הכחדה בארצות הברית. אם יינתן לו מעמד מוגן זה, הדבר עלול לסבך את המאמצים להמשיך ולערוך בדיקות כלשהן על המין – כפי שקרה בעבר עם שימפנזים.
באפריל הגישו הקבוצות עצומה לשירות הדגים וחיות הבר האמריקני (U.S. Fish and Wildlife Service) בבקשה להעניק לבעל החיים מעמד של מין קרוב לסיכון או בסכנת הכחדה על פי החוק האמריקני הזה, והסוכנות נדרשת כעת לפרסם החודש את תגובתה הראשונית לכך.
ליסה ג'ונס־אנג'ל, מדענית פרימטים לשעבר באוניברסיטת וושינגטון ויועצת מדעית בכירה בהווה ב־PETA, מצביעה על דחיפות הנושא. "כמדענית פרימטים שהקדישה את כל הקריירה שלה לחקר המעבר של מחלות זיהומיות בין בני אדם לפרימטים לא אנושיים, אני יודעת שהבחירה המדעית, האתית והבריאותית היחידה היא להפסיק לאלתר את הייצוא והייבוא של פרימטים לא אנושיים", היא אומרת.
אבל הדו"ח האחרון של האקדמיות הלאומיות הגיע למסקנה, בין היתר, שאין תחליף בר־קיימא לעריכת בדיקות על פרימטים. נכתב בו שהייבוא אינו בר־קיימא, אבל צריכה להיות השקעה מוגברת בגידול מקומי של בעלי החיים.
קנת' ראמוס, יו"ר ועדת האקדמיות הלאומיות, אומר שמחקר הפרימטים נותר חיוני, במיוחד כאשר מציאת מקבילות קרובות לבני אדם עומדת בראש סדר העדיפויות. לדבריו, הסיבה לכך היא שמחקרים ביו־רפואיים הדורשים אינטראקציות עם איברים מרובים נעשים בצורה הטובה ביותר עם בעלי חיים כנסיינים.
הוא מוסיף כי בשנים הבאות "ככל שהשיטות ממשיכות להתקדם, ייתכן כי תהיה הפחתה ואפילו החלפה של פרימטים ושיטות ניסוי אחרות המבוססות על בעלי חיים".
תחליף לבני אדם
כיוון שלקופים יש פיזיולוגיה דומה לזו שלנו, חברות תרופות משתמשות בהם לעיתים קרובות כתחליף לניסוי בבני אדם לצורך בדיקת תופעות לוואי על מערכת הרבייה או נזקים פוטנציאליים לעובר, כפי שהיו בתרופות ויגובי, אוזמפיק ותרופת האסתמה הפופולרית טזפייר. הם גם מיני הפרימטים המובילים בשימוש בבדיקות טוקסיקולוגיות.
(קראו עוד על הזיכרון ארוך הטווח של השימפנזה הננסית.)
עד עכשיו, בעלי החיים הללו היו "זמינים" וקל לעבוד איתם, וידוע עליהם הרבה בגלל השימוש הנרחב הזה, אומר ג'ון פיפין, המנהל את המחקר והחינוך האקדמי עבור ועדת הרופאים ללא מטרות רווח לרפואה אחראית, אשר חתם על העצומה של הארגון "אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים" (PETA).
עם זאת, על פי הארגון הבינלאומי לשימור טבע, השימוש הנרחב הזה בבדיקות מעבדה ובמחקר בארצות הברית ובמקומות אחרים, לצד גורמים הכוללים אובדן בתי גידול וציד, הובילו לירידה של 40 אחוזים באוכלוסיית הקופים בדרום מזרח אסיה בארבעת העשורים האחרונים.
"תעשיית המחקר צריכה לקחת אחריות על ההשפעות של פעולותיה על אוכלוסיות פרימאטים פראיים לא־אנושיים", כך נכתב בממצאים לגבי סכנת ההכחדה.
פיפין, שקבוצתו מתנגדת לניסויים בבעלי חיים, אומר שהגיע כבר הזמן שנתרחק ממחקר בבעלי חיים. לדבריו, הרבייה מקומית של הקופים לא תפתור בעיות מחקריות, מכיוון שלעיתים קרובות תוצאות של בעלי חיים אינן מתורגמות בהצלחה לבני אדם, וקיימות כבר חלופות זמינות כמו דגימות רקמה אנושית, איברים על שבב ותאי גזע.
יתרה מזו, המסקנות מכמה מן המחקרים שנעשו על המקוק ארוך הזנב עצמו עשויות להיות נתונות לוויכוח, מכיוון שהרקע הגנטי של בעלי החיים היה מגוון הרבה יותר ממה שפורסם.
אישומים בגין סחר עולמי בקופים
בנובמבר 2022, משלוחי קופים בינלאומיים עלו לכותרות מכיוון שפקידים בכירים בתחום חיות הבר בקמבודיה, אחת מספקיות הקופים המובילות בעולם, הואשמו בסחר בקופים ממין זה. פקידים אמריקנים עצרו בכיר בתחום חיות הבר בקמבודיה, מספאל קריי, בדרכו לוועידת פסגה עולמית בנושא חיות הבר, ואף הפלילו פקיד קמבודי אחר.
משרד התובע של ארצות הברית בדרום פלורידה טען שהוא והבוס שלו היו חלק מזירה בינלאומית ארוכת שנים להברחת פרימאטים שהציגה קופים שנתפסו בטבע ככאלה שגדלו בשבי. לדברי ארצות הברית, קריי מסר לכאורה באופן אישי קופים שנתפסו בטבע למתקן מסוים שהעביר אותם כקופים שגדלו בשבי ואף קיבל תשלומים על מעורבותו בתוכנית ההברחה.
המקרה המשיך להשפיע על כל עסקי המחקר בקופים, כאשר ארגוני מחקר קבלניים כמו מעבדות צ'ארלס ריבר (Charles River Laboratories) ואינוטיב (Inotiv) הכירו בפומבי בכך שחקירה זו ואחרות בנוגע לקופים משפיעה עליהם לרעה ויש לה השלכות אפשריות על מקורות עתידיים לקופים.
חברות אלה מספקות ולעיתים עורכות ניסויים במגוון בעלי חיים. צ'ארלס ריבר, למשל, שלטה ב־16,000 פרימאטים בשנה שעברה, על פי ההגשה השנתית במסגרת חוק רווחת בעלי חיים ב־2022.
מתביעות ציבוריות של הוועדה לניירות ערך ובורסות של ארצות הברית (SEC) אפשר להפיק כמה תובנות בנושא: בשנת 2022, צ'ארלס ריבר אמרה כי קמבודיה היא ספקית הקופים המובילה שלה וכי משרד המשפטים (DoJ) ושירות הדגים וחיות הבר (FWS) החלו בחקירה על התנהלות החברה לגבי מספר משלוחי קופים מקמבודיה, ובפברואר 2023 קיבלה החברה זימון מחבר מושבעים גדול המבקש מסמכים מסוימים הקשורים לחקירה כזו.
לטענת החברה, החקירה הפלילית מתרחשת גם "במקביל לחקירה אזרחית" הנערכת על ידי אותן סוכנויות. החברה סבורה כי החששות שהועלו לגבי התנהלותה הם "חסרי ביסוס" ואומרת כי היא משתפת פעולה באופן מלא עם החקירות הממשלתיות.
בהגשתה ל־SEC אמרה החברה כי היא גם עצרה מרצונה את המשלוחים שלה מקמבודיה עד שהחברה ושירות הדגים וחיות הבר (FWS) "יוכלו להסכים וליישם נהלים נוספים כדי להבטיח באופן סביר" שהמשלוחים שלה מקמבודיה אכן מקורם במעבדה".
כרגע הם עדיין מטפלים במשלוח של קופים שמקורם בקמבודיה שארצות הברית סירבה לאשר לו כניסה, כך אמר דובר צ'ארלס ריבר בהצהרה לנשיונל ג'יאוגרפיק.
גם שירות הדגים וחיות הבר וגם משרד המשפטים סירבו להגיב למאמר זה.
הסתמכות על ארגוני מחקר קבלניים
בינתיים, אינוטיב, המכנה את עצמה ספקית הפרימטים "הגדולה והמהימנה ביותר" בעולם, הצהירה בשנה שעברה כי עובדים של "הספק הראשי" שלה בקמבודיה הואשמו בהפרת החוק האמריקני על ידי קשירת קשר לייבוא בלתי חוקי של פרימטים לא־אנושיים.
אריק קליימן, חוקר במכון לרווחת בעלי חיים, מציין כי אינוטיב גם רכשה חברות בת גדולות בשנים האחרונות, מה שהגביר את איחוד התעשייה והקשה, לדעתו, על מעקב אחר טענות בדבר סוגיות משפטיות וסוגיות הקשורות לרווחת בעלי חיים מצד ארגוני מחקר קבלניים. בין חקירות אלה, חברת אנוויגו שנרכשה בנובמבר 2021, קיבלה ביוני 2021 זימון מחבר מושבעים גדול בגין חקירה מתמשכת הקשורה ל"רכש של פרימאטים לא אנושיים מספקים זרים לתקופה שבין ה־1 בינואר 2018 עד ה־1 ביוני 2021", זאת לפי הגשותיה ל־SEC. החברה אומרת שהיא שיתפה פעולה באופן מלא ותמשיך לשתף פעולה עם חקירה זו.
ללא קשר לכך, גארי טאקר, סגן הנשיא הוותיק בחברת אוריינט – שנרכשה בינואר 2022 – הועמד לדין באוגוסט 2021 והודה באשמה בגין "מתן במרמה של הצהרה ומצג כוזב ופיקטיבי" לסוכני FWS, ביודעין ובכוונה לסוכני FWS במהלך חקירה פלילית בינלאומית של סחר בחיות בר. מסמכי בית המשפט באותו מקרה מצביעים על כך שהוא שיקר ואמר שאין רישום של הבדיקות שערך במתקני גידול מקוק בשבי בדרום מזרח אסיה. אינוטיב רכשה את החברה כחמישה חודשים לאחר מכן.
תעשייה ענקית
הסחר במקוקים ארוכי־זנב הוא רווחי, עם משלוחים של בעלי חיים חיים בשווי של יותר ממיליארד דולר בין 2010 ל־2019. באוגוסט האחרון, פקיד ממשלת ארצות הברית העיד באסיפה ציבורית כי הספקים שלה אמרו שקופים שטרם נולדו אפילו נרכשים בתור "עתידיים".
חברת נובו נורדיסק, היצרנית של אוזמפיק וויגובי, אמרה בהצהרה לנשיונל ג'יאוגרפיק כי החברה אכן מסתמכת על ארגוני מחקר קבלניים חיצוניים לצורך אספקת קופים עבורה.
אבל כפי שנאמר בהצהרה, הקופים שלה לא הגיעו מקמבודיה: "במשך שנים, נובו נורדיסק וידאה שכל הפרימאטים (הלא אנושיים) המשמשים למחקר מגיעים מאתרים מבוקרים ומאושרים בשתי מדינות, וייטנאם ומאוריציוס". היא סירבה להגיב באילו ארגוני מחקר קבלניים היא השתמשה.
בתגובה לשאלות המפורטות של נשיונל ג'יאוגרפיק על הבדיקות שהם עורכים על קופים ועל המקור שלהם, אסטרה זנקה ואמג'ן – שתי חברות התרופות שמאחורי טזפייר – הפנו אותנו להצהרות המקוונות שלהן לגבי מדיניות הניסויים בבעלי חיים. אסטרה זנקה אמרה שבשנה שעברה היא הסתמכה על ארגוני מחקר קבלניים שיספקו לה בעלי חיים ללמעלה מ־55,000 מחקרים.
כפי שנאמר גם בהצהרה המקוונת של אסטרה זנקה, ניסויים בבעלי חיים הם "חלק קטן אך חיוני בתהליך הבאת תרופות חדשות לחולים". אמג'ן הצהירה בהצהרה מקוונת דומה כי היא מבקשת לצמצם ככל האפשר את מספר בעלי החיים במחקר.
