ב־11 בדצמבר 2024 אישרה פיפ"א רשמית כי מונדיאל 2030 יתקיים בספרד, בפורטוגל ובמרוקו. זהו הישג דיפלומטי־תדמיתי מרשים לממלכה הצפון־אפריקנית, שמתכוננת להציג במעמד זה תשתיות חדשות, אצטדיונים נוצצים ויעדים תיירותים בולטים.
אך במקביל להכנות, הולכת וגוברת ביקורת בין־לאומית חריפה: ארגונים למען זכויות בעלי חיים מדווחים כי רשויות מקומיות במרוקו פועלות ללכידת כלבים משוטטים – ולעיתים אף להמתתם – כחלק מהמאמץ להכין את פני הערים לקראת המונדיאל.
בזמן שהרשויות במרוקו מכחישות כי הן מיישמות מדיניות ארצית של המתה, עדויות מצולמות, עצומות ופניות לגופים בין־לאומיים מציירות תמונה אחרת.
מה נטען שקורה בשטח?
במהלך 2025 פנו ארגונים אירופיים ובין־לאומיים לפיפ"א בדרישה להתערב ולהבטיח שמרוקו לא תבצע טיהור של כלבי רחוב לפני הטורניר. שורה של עמותות טוענות כי הפעולות כוללות תפיסות אלימות והרג שיטתי של כלבים, ומזהירות מפני פגיעה המונית בבעלי החיים. הפונים מדגישים כי המתות אינן מהוות פתרון לבעיה ארוכת הטווח של אוכלוסיית הכלבים המשוטטים בערי מרוקו.
חלק מהפניות דיברו אף על חשש לגורלם של מיליוני כלבים, הערכות שמרוקו וגורמים נוספים דחו על הסף. במקביל, פורסמו תחקירים ועדויות תקשורתיות על ירי בכלבים באזורים שונים בממלכה, עובדה שחיזקה את טענות הארגונים.
מרוקו עצמה טוענת כי מדיניותה הרשמית היא מדיניות מקיפה של TNVR ( Trap-Neuter-Vaccinate – לכידה, עיקור, חיסון והשבה לסביבה). הממלכה דוחה מכל וכול האשמות בהמתה שיטתית, ומציינת כי מקרי אלימות נקודתיים, אם קיימים, אינם משקפים הנחייה ממשלתית.
עם זאת, יוזמות חקיקה מקומיות שפורסמו ב־2025, אשר ביקרו פעילים על האכלת כלבים משוטטים, הוסיפו דלק למדורה והעלו חשש כבד בקרב ארגוני בעלי חיים לגבי אכיפת מדיניות העיקור בפועל.
הלקח: תופעת 'אפקט הוואקום'
ניקוי מרחבים עירוניים לקראת אירועי ספורט בין־לאומיים הוא תופעה שכיחה; ממשלות ועיריות מנסות לצמצם מטרדי רעש, לכלוך וסיכוני נשיכה, ולעיתים בוחרות בפתרונות מהירים כמו המתת בעלי חיים.
אולם מחקרים מוכיחים שהמתה המונית אינה פתרון יעיל, משום שהאקולוגיה העירונית ממלאת את החלל במהירות. לעומת זאת, תוכניות עיקור עקביות בשילוב חינוך הציבור, פינוי אשפה מסודר ועידוד אימוץ – הן שמפחיתות רבייה ותוקפנות בצורה אפקטיבית לאורך זמן. זוהי גם הדרישה שמפנות העמותות לפיפ"א: התחייבות פומבית לטיפול הומני, שקוף ומבוסס מדע.
במרוצת השנים אימצה פיפ"א תקנות קיימות וזכויות אדם במכרזי אירוח, והיא מצפה ממארחות לעמוד בסטנדרטים הסביבתיים והחברתיים שקבעה. מאז שהתקבל אישור הזכייה המשותפת של ספרד, פורטוגל ומרוקו, מתקיים דיאלוג מתמשך בין פיפ"א לארגונים בין־לאומיים על הכללת רווחת בעלי חיים בתקנות.
הארגונים דורשים מפיפ"א לאסור המתה שיטתית של כלבי רחוב; אימוץ תוכנית TNVR לאומית מחייבת ומדידה; הבטחת שקיפות מלאה מצד הרשויות המקומיות לגבי אופן הטיפול בכלבים; וכן הקצאת מימון בין־לאומי עבור שיתופי פעולה עם וטרינרים ועמותות מקומיות.
פיפ"א לא פרסמה עד כה מנגנון ייעודי לפיקוח על רווחת בעלי חיים, אך יש לה תקדים של מעורבות בנושאי זכויות אדם והיתלות בתקני ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) של המארחות.
שאלת כלבי הרחוב מסמלת את המתח בין הרצון לשיפור מראה פני העיר לנורמות רווחה בסיסיות, ומעלה שאלה לגבי המידה שבה המונדיאל יכול לשמש מנוע לרפורמות חברתיות וכלכליות בקרב המדינות המארחות.
התשובות תתגלנה בחודשים הקרובים: אם יגובש נוהל ארצי ברור, אם שיתוף הפעולה עם העמותות המקומיות יהיה הדוק דיו, ואם פיפ"א תציב רף מחייב ולא תסתפק בהצהרות כלליות גרידא.
