אחרי יותר מחמישים שנה של תכנונים, ביטולים ומחלוקות פוליטיות, אישרה ממשלת איטליה את הקמתו של גשר באורך של כ־3.7 קילומטרים, שיחבר בין העיר מסינה שבסיציליה לעיירה וילה סן ג'ובאני שבקלבריה, בעלות מוערכת של כ־13.5 מיליארד אירו.
הגשר המתוכנן הוא גשר תלוי הנתמך באמצעות כבלים עבים המחוברים לשני מגדלים גבוהים שמוצבים משני צידי המצר, ומשטח הנסיעה תלוי מהם באמצעות כבלים אנכיים קצרים יותר. מבנה זה מאפשר חצייה של מרחק גדול מעל מים עמוקים בלי להקים עמודי תמיכה במרכז הגשר, ובכך מבטיח מעבר חופשי של כלי שיט גדולים מתחתיו. משני צידי המגדלים ייבנו קטעי גישה – גשרים קצרים יותר המחברים את היבשה אל המגדלים עצמם .הגשר יכלול שלושה נתיבי תחבורה לכל כיוון, וכן מסילת רכבת כפולה במרכזו. המעבר שנמשך היום כ-100 דקות בהפלגה במעבורת יתקצר לכ־10 דקות, ולגשר תהיה קיבולת של עד 6,000 כלי רכב בשעה וכ־200 רכבות ביום.
שר התחבורה של איטליה, מתאו סלביני, הצהיר כי מדובר ב"פרויקט התשתית הגדול ביותר במערב", עם פוטנציאל להמרצת הכלכלה בדרום איטליה – אחד האזורים העניים באירופה – וליצירת כ־120 אלף משרות בשנה. הממשלה אף בוחנת לסווג את הגשר כפרויקט בעל שימוש כפול – אזרחי וצבאי – כדי שייחשב כחלק מהוצאות הביטחון של נאט"ו. לפי הממשלה, הוא עשוי לשמש ציר אסטרטגי להעברת כוחות וציוד צבאי לחלקה הדרומי של היבשת בעתות מלחמה.
לצד ההתלהבות, הפרויקט מעורר התנגדות עזה. ארגוני סביבה טוענים כי הוא יפגע במסלולי נדידת ציפורים וכי אין הוכחה לנחיצותו התחבורתית. אחרים מצביעים על הסכנות הסייסמיות המאיימות על הפרויקט: באזור שבו נבנה הגשר התרחשה רעידת האדמה הקטלנית ב־1908 שהחריבה את מסינה כליל, ויש הטוענים כי אירוע דומה עלול להתרחש בכל עת. חשש נוסף קשור במאפיה המקומית, שלה זרועות ארוכות בקלבריה ובסיציליה. שר התחבורה סלביני התחייב לנקוט אמצעי פיקוח מחמירים, בדומה לאלו שהופעלו באירועי אקספו 2015 ובאולימפיאדת החורף 2026 במילאנו, אולם אירועי עבר הוכיחו שהמאפיה יודעת להתגבר גם על מכשולים אלו.
הפרויקט זקוק עדיין לאישור בית הדין לביקורת של איטליה ולבחינה של סוכנויות הסביבה במדינה ובאיחוד האירופי. אלפי תושבים צפויים להתפנות ולקבל פיצויים, אך חלקם כבר הודיעו על התנגדותם לפרויקט ועל כוונתם לפנות לערכאות. כמו כן, באיטליה ניטש ויכוח ציבורי על סדרי עדיפויות: אם עדיף להשקיע את הכסף בשדרוג תשתיות מקומיות, בבתי ספר ובבתי חולים, במקום בפרויקט יוקרתי ומסוכן. רעיון הגשר נהגה כבר בשלהי המאה ה־19, ומאז חזר ועלה בווריאציות שונות – אך מעולם לא הגיע לשלב ביצוע כה מתקדם. אם אכן ייבנה, בכוונתה של הממשלה לסיים את העבודות עד 2032. הצלחת הפרויקט עשויה להפוך אותו לסמל הנדסי בין-לאומי ולחבר פיזית וכלכלית את סיציליה לשאר איטליה – אך עד אז, המאבק בין התומכים למתנגדים עוד רחוק מלהסתיים.
