תמורות רבות התרחשו בהודו מאז שפסע בה אבי האומה הנערץ, אך ניתן להתחקות אחר עקבותיו גם כיום – אם יודעים היכן לחפש
על אף שההיסטוריה נוטה להצניע עובדה זו, מהטמה גנדי לא פעל לבדו במאבק נגד הבריטים. כשהלך בדרך עפר בפאתי אחמדאבאד, העיר הגדולה ביותר במדינת הולדתו גוג'ראט, צעדו 78 גברים לבושים בלבן בטור מאחוריו. באותו זמן התקבצו בצידי הדרך עשרות אלפי אנשים – תומכים וסקרנים כאחד. חלקם טיפסו על עצים וחלקם הציצו מחלונות הבתים, וצעקו: "גנדי קי ג'אי. ניצחון לגנדי".
התאריך היה 12 במרץ 1930. גנדי ואנשיו צעדו במשך 25 ימים לאורך 380 קילומטרים עד לים הערבי, במחאה על מס המלח שהשיתה ממשלת בריטניה. גנדי, שידע להעניק נופך דרמטי למחאותיו, התכופף על יד החוף ואסף חופן בוץ עם גבישי מלח.
לאחר שהתפשט איסוף מלח בלתי חוקי ברחבי המדינה, עצרו הבריטים את גנדי למשך תשעה חודשים. מעשה המרי שלו, שהרשויות דחו על הסף, הפך עד מהרה לתנועת עצמאות רחבת ממדים. הודים מכלל הקבוצות והמעמדות – קאסטות גבוהות ונמוכות, גברים ונשים, הינדים ומוסלמים – הצטרפו לראשונה למחאה נגד השלטון הבריטי. להמונים היה סוף סוף מנהיג.
מיום שהחל בצעדת המלח ועד מותו 18 שנים מאוחר יותר, הביא גנדי להודו תערובת מהפכנית של פוליטיקה ורוחניות. הוא כינה את פילוסופיית הפעולה שלו סאטיאגרהא, 'כוח האמת'.
במרוצת השנים הוביל גנדי את הודו לעצמאות, ואילץ את בני ארצו לבחון מחדש את הדעות הקדומות המושרשות ביותר שלהם לגבי קאסטות, דת ואלימות – עובדה שהפכה את מורשתו לבלתי ניתנת לערעור.
שעות לאחר מותו של המנהיג הנערץ מכדורי מתנקש בשנת 1948 – חמישה וחצי חודשים בלבד לאחר לידת האומה החדשה – הכריז ג'ווהרלל נהרו, ראש ממשלת הודו הראשון, כי האור שהותיר אחריו אבי האומה יאיר אלף שנים.
מה נותר אם כן ממורשתו של גנדי במקומות שבהם ביקר? הצלמת רנה אפנדי יצאה למסע בעקבות אביה הרוחני של הודו ותיעדה את המקומות הללו.
גיטה בהן, שעבדה בנערותה בשדות של משפחתה, אורגת סארי בקואופרטיב נשים שהגה גנדי השוכן במדינת גוג'ראט.פועלים כורים מלח בדהראסאנה, גוג'ראט. במאי 1930, חודש לאחר שהוביל גנדי צעדת מחאה נגד ההגבלות שהשיתו הבריטים על כריית מלח, צעדו לאזור פעילים שדגלו בהתנגדות לא אלימה. הבריטים הכו באכזריות את הפעילים, אירוע מכונן שקידם את שאיפתה של הודו לעצמאות. ב־2 באוקטובר מדי שנה ילדי הודו מתלבשים כמו באפו – הכינוי שניתן לגנדי שפירושו 'אבא' – לציון יום הולדתו. רבים מתומכי גנדי חוששים שככל שיאיצו תהליכי העיור והתיעוש של הודו, יתעלמו הצעירים ממשנתו שביקשה להיטיב עם חלקים באוכלוסייה שלא שפר עליהם מזלם.פראמוד שאה, העוסק במלאכת הטוויה המסורתית, עובד עם כישור ופלך בביתו בביהר. מיליוני הודים ייצרו בעבר בדים בעבודת יד בהשראת חזונו של גנדי, שקרא לזניחת סחורות בריטיות במטרה להחיות את כלכלות הכפרים. שוק הטוויה המקומי הצטמצם מאז באופן ניכר, אם כי ממשיכי דרכו של גנדי ממשיכים לעסוק במלאכה זו באדיקות.נשים לבושות בסארי צועדות במדינת טאמיל לזכרו של גנדי, שהטיף לשוויון מוחלט בין המינים.מיילדת מטפלת באישה הרה בחלק מרוחק של מדינת מהרשטרה. ממשיכי דרכו של גנדי המתגוררים באשראם סבגרם, מרכז שבו חי ולימד באחרית ימיו, יזמו את הקמתן של המרפאות הניידות באזורי ספר כחלק ממחויבותו של מורם לבריאותם של הכפריים בהודו.בכפר ברסנול בגוג'אראט פועל קואופרטיב נשים, אחד מאלפי התארגנויות עצמאיות של נשים שיזם גנדי. מייסדתו, אלה בהאט, אומרת כי "נשים הן עמודי התווך של החברה הכפרית".נזירים הינדים מזמרים תפילות על רקע העשן העולה בחג בברהארווה לקנסן, הנחגג במדינת ביהאר. גנדי, שהתחנך על ברכי האמונה ההינדית, שילב קטעים מהקוראן ומהתנ"ך בתפילותיו. חזונו כי מדינתו תהיה חילונית ודמוקרטית, טבוע בחוקה של הודו גם כיום.במקום שבו צעד גנדי בצעדת המלח המפורסמת במחאה נגד השלטון הבריטי, נשות שבט בקפלטה עדיין סובלות מעוני ומרוויחות פחות משלושה דולרים ביום.כמה פרוטות קונות לאדם מקום ישיבה ברכבת היוצאת מגוג'ראט העוקבת אחר מסלול צעדת המלח. בסיוריו ברחבי הודו, גנדי התעקש לנסוע במחלקה השלישית ביחד עם עניי המדינה.בניסיון להשתכר, נשים במחוז דינדיגול מכינות פופאדם – לחם שטוח העשוי מקמח שעועית ומתבלינים, שאת מרכיביו מספקת קרן גנדיגרם. הנשים משתכרות ממכירת הלחם לקהילות מקומיות, ומרוויחות כמה דולרים ביום. מאז שהוקמה על ידי חסידי גנדי בשנת 1947, הקדישה קרן גנדיגרם את משאביה לשיפור רווחתם של הכפריים.תמונתו של גנדי משקיפה על תלמידות מקסטת הדלית, שאנשיה נחשבו בעבר מוקצים. בית הספר פועל באחמדאבאד בגוג'אראט כבר משנת 1945.
מאת טום א'וניל
צילום רנה אפנדי
על אף שההיסטוריה נוטה להצניע עובדה זו, מהטמה גנדי לא פעל לבדו במאבק נגד הבריטים. כשהלך בדרך עפר בפאתי אחמדאבאד, העיר הגדולה ביותר במדינת הולדתו גוג'ראט, צעדו 78 גברים לבושים בלבן בטור מאחוריו. באותו זמן התקבצו בצידי הדרך עשרות אלפי אנשים – תומכים וסקרנים כאחד. חלקם טיפסו על עצים וחלקם הציצו מחלונות הבתים, וצעקו: "גנדי קי ג'אי. ניצחון לגנדי".
התאריך היה 12 במרץ 1930. גנדי ואנשיו צעדו במשך 25 ימים לאורך 380 קילומטרים עד לים הערבי, במחאה על מס המלח שהשיתה ממשלת בריטניה. גנדי, שידע להעניק נופך דרמטי למחאותיו, התכופף על יד החוף ואסף חופן בוץ עם גבישי מלח.
לאחר שהתפשט איסוף מלח בלתי חוקי ברחבי המדינה, עצרו הבריטים את גנדי למשך תשעה חודשים. מעשה המרי שלו, שהרשויות דחו על הסף, הפך עד מהרה לתנועת עצמאות רחבת ממדים. הודים מכלל הקבוצות והמעמדות – קאסטות גבוהות ונמוכות, גברים ונשים, הינדים ומוסלמים – הצטרפו לראשונה למחאה נגד השלטון הבריטי. להמונים היה סוף סוף מנהיג.
מיום שהחל בצעדת המלח ועד מותו 18 שנים מאוחר יותר, הביא גנדי להודו תערובת מהפכנית של פוליטיקה ורוחניות. הוא כינה את פילוסופיית הפעולה שלו סאטיאגרהא, 'כוח האמת'.
במרוצת השנים הוביל גנדי את הודו לעצמאות, ואילץ את בני ארצו לבחון מחדש את הדעות הקדומות המושרשות ביותר שלהם לגבי קאסטות, דת ואלימות – עובדה שהפכה את מורשתו לבלתי ניתנת לערעור.
שעות לאחר מותו של המנהיג הנערץ מכדורי מתנקש בשנת 1948 – חמישה וחצי חודשים בלבד לאחר לידת האומה החדשה – הכריז ג'ווהרלל נהרו, ראש ממשלת הודו הראשון, כי האור שהותיר אחריו אבי האומה יאיר אלף שנים.
מה נותר אם כן ממורשתו של גנדי במקומות שבהם ביקר? הצלמת רנה אפנדי יצאה למסע בעקבות אביה הרוחני של הודו ותיעדה את המקומות הללו.
גיטה בהן, שעבדה בנערותה בשדות של משפחתה, אורגת סארי בקואופרטיב נשים שהגה גנדי השוכן במדינת גוג'ראט.פועלים כורים מלח בדהראסאנה, גוג'ראט. במאי 1930, חודש לאחר שהוביל גנדי צעדת מחאה נגד ההגבלות שהשיתו הבריטים על כריית מלח, צעדו לאזור פעילים שדגלו בהתנגדות לא אלימה. הבריטים הכו באכזריות את הפעילים, אירוע מכונן שקידם את שאיפתה של הודו לעצמאות. ב־2 באוקטובר מדי שנה ילדי הודו מתלבשים כמו באפו – הכינוי שניתן לגנדי שפירושו 'אבא' – לציון יום הולדתו. רבים מתומכי גנדי חוששים שככל שיאיצו תהליכי העיור והתיעוש של הודו, יתעלמו הצעירים ממשנתו שביקשה להיטיב עם חלקים באוכלוסייה שלא שפר עליהם מזלם.פראמוד שאה, העוסק במלאכת הטוויה המסורתית, עובד עם כישור ופלך בביתו בביהר. מיליוני הודים ייצרו בעבר בדים בעבודת יד בהשראת חזונו של גנדי, שקרא לזניחת סחורות בריטיות במטרה להחיות את כלכלות הכפרים. שוק הטוויה המקומי הצטמצם מאז באופן ניכר, אם כי ממשיכי דרכו של גנדי ממשיכים לעסוק במלאכה זו באדיקות.נשים לבושות בסארי צועדות במדינת טאמיל לזכרו של גנדי, שהטיף לשוויון מוחלט בין המינים.מיילדת מטפלת באישה הרה בחלק מרוחק של מדינת מהרשטרה. ממשיכי דרכו של גנדי המתגוררים באשראם סבגרם, מרכז שבו חי ולימד באחרית ימיו, יזמו את הקמתן של המרפאות הניידות באזורי ספר כחלק ממחויבותו של מורם לבריאותם של הכפריים בהודו.בכפר ברסנול בגוג'אראט פועל קואופרטיב נשים, אחד מאלפי התארגנויות עצמאיות של נשים שיזם גנדי. מייסדתו, אלה בהאט, אומרת כי "נשים הן עמודי התווך של החברה הכפרית".נזירים הינדים מזמרים תפילות על רקע העשן העולה בחג בברהארווה לקנסן, הנחגג במדינת ביהאר. גנדי, שהתחנך על ברכי האמונה ההינדית, שילב קטעים מהקוראן ומהתנ"ך בתפילותיו. חזונו כי מדינתו תהיה חילונית ודמוקרטית, טבוע בחוקה של הודו גם כיום.במקום שבו צעד גנדי בצעדת המלח המפורסמת במחאה נגד השלטון הבריטי, נשות שבט בקפלטה עדיין סובלות מעוני ומרוויחות פחות משלושה דולרים ביום.כמה פרוטות קונות לאדם מקום ישיבה ברכבת היוצאת מגוג'ראט העוקבת אחר מסלול צעדת המלח. בסיוריו ברחבי הודו, גנדי התעקש לנסוע במחלקה השלישית ביחד עם עניי המדינה.בניסיון להשתכר, נשים במחוז דינדיגול מכינות פופאדם – לחם שטוח העשוי מקמח שעועית ומתבלינים, שאת מרכיביו מספקת קרן גנדיגרם. הנשים משתכרות ממכירת הלחם לקהילות מקומיות, ומרוויחות כמה דולרים ביום. מאז שהוקמה על ידי חסידי גנדי בשנת 1947, הקדישה קרן גנדיגרם את משאביה לשיפור רווחתם של הכפריים.תמונתו של גנדי משקיפה על תלמידות מקסטת הדלית, שאנשיה נחשבו בעבר מוקצים. בית הספר פועל באחמדאבאד בגוג'אראט כבר משנת 1945.